מכירה מס' 35 - 25.11.2020

מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמאן מהוסיאטין זצ"ל, מימי חודש אב עת שבתו למנוחה בירושלים. ממוען אל נכדו "הרב היקר חתן בתי מר יהושע העשל בוימינגר שליט"א" במכתבו מודה לו על בירור עניין מסוים בקשר למגרש שהציעו לפניו לרוכשו, בסופו כותב ברגשי סב רחימאי: "מדוע אינך מקבל חופש גם אתה, למען תבוא הנה להנוח מעט מהעבודתך, מתל אביב מספרים שהחום חזק מאד, ופה בירושלים הרוחות מנשבות והרים אשר מסביב לה והאויר נעים מאד... הדו"ש [הדורש שלומך] באהבה ישראל במוה"ר מרדכי פייבש". מידות: 21X16.5 ס"מ. כתוב על נייר משובח, סימני קיפול, כתמים קלושים, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) בן האדמו"ר רבי מרדכי פייביש. זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נקרא על שם סבו מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרנ"ד נתמנה אחר אביו לאדמו"ר בהוסיאטין ואלפי חסידי אביו קבלו את מרותו. בערוב ימיו עלה ארצה, התיישב בתל אביב ובה קבע את חצרו.

מכתב מרטיט על נייר מחברת פשוט ובראשו חותמת, כתוב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן מטשורטקוב זי"ע, המכתב נושא את התאריך כ"ב כסלו שנת "רחמנות" [תש"ד - 1944] וממוען "לכבוד ידידי הרה"ג עסקן ציבורי נשיא אג"י [אגודת ישראל] כש"ת מוה"ר איצי מאיר הכהן [הרב יצחק מאיר הכהן לווין]...". האדמו"ר פונה נרגשות: "הננו בזה לבקשהו כאשר ישמע כהד"ג מהמוכ"ז [מהמוסר כתב זה] וכו' איך שהר' יהודה ארי' ליב קאמין נמצא כבר ברומענין [ברומניה] ונא להציל אותו מחבלי הגיהנם (!) ידידו המצפה לרחמי שמים וחתימת יד קדשו. [1] דף. 13.5X21 ס"מ. חורי תיוק, סימני קיפול, כתמים וקרעים קלים. מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב (תרל"ד-תש"ו) בן האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב, נכד רבי דוד משה מטשורטקוב ונין להרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. חתן דודו האדמו"ר רבי שלמה בן רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורה. במלמת העולם הראשונה גלה עם רבים מבני משפחת מלכות בית רוז'ין לוינה, ממנה נמלט לאחר האנשלוס (סיפוחה של אוסטריה ע"י הנאצים ימ"ש) ועלה לארץ ישראל. התיישב בתל אביב שם הסתופפו בצילו חסידי רוז'ין בארה"ק. נפטר מעט לאחר מלחמת העולם השנייה מכאב לב על שעוללו הנאצים ליהודי אירופה, כפי שאנו נוכחים לראות במכתב זה.

מכתב על נייר רשמי בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל ה'כנסת מרדכי' מסאדיגורא זיע"א. מתאריך "חי' מנחם אב תרנ"ן" [שנת ת"ש ימי תחילת הזעם באירופה] מעת שבתו בתל אביב, ממוען אל "כבוד... הרבנים מו"ה שמואל זיינויל זשרסקי ומו"ה מד' שיף נרם יאיר" בו מודה להם על החלק הראשון של ספרם "אנשי שם" "ונהניתי אשר למרות שעת חירום ועתות צרה אשר זעזו יסודות תבל ומלואה בכלל, ותפוצות הגולה של עם ישראל בפרט, עלה בידם לשכלל את הספר ביופי ופאר לכבוד התורה הק' ולומדי'" כן ממשיך ומעריך בשבח הספר ומעודדם לההדיר גם את יתר החלקים "מובטחני אשר כל איש נבון ידע להעריך את עבודתם רבת הטורח והיגיעה... ולראיה בעה"ח הכ"ד המצפה לרחמי שמים על כל עמו בית ישראל לגאלם לנטלם ולנשאם עד עולם מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן מסדגורה פשמישל" וחותמתו הרשמית עם הכתובת "רח' בצלאל יפה 10 תל אביב". מידות: 21X27.5 ס"מ. סימני קיפול וכתמים, נקבי תיוק, נקב קטן נוסף, מצב כללי טוב. האדמו"ר מסאדיגורה פשמישל רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל ה"כנסת מרדכי" זצ"ל (תרנ"ז - תשל"ט) בנו של האדמו"ר רבי אהרן פרידמן האדמו"ר השלישי בשושלת בעל "קדושת אהרן" זצ"ל. חתן דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז', בחתונתו בהיותו בן 16 בלבד הוכתר ע"י האדמו"ר ה'פחד יצחק' מבויאן לכהן כאדמו"ר מסדיגורה. הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל בגליציה. בשנת תרצ"ט בעת ביקורו בארץ ישראל, ביקר את בן דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו רבינו את הדרכון, לקחו האדמו"ר מהוסיאטין ושמו בכיסו ולא החזיר לו אותו, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, בכך למעשה ניצל רבינו מהשואה, ולא זו בלבד אלא שאף הצליח בחסדי שמים להעלות את בני ביתו לארץ טרם פרוץ המלחמה. את בית מדרשו הקים בעיר תל אביב, ברכות הימים הפך המקום לאבן שואבת ורבים נושעו מברכותיו. בהיותו נואם בחסד עליון נמנה כחבר מועצת גדולי התורה במשך שנים רבות.

חידושי תורה על נייר רשמי של "נשיאת כוללת מונקאטש ועשרה גלילות יצ"ו" בכתב יד קדשו של האדמו"ר ממונקאטש הגה"ק רבי חיים אלעזר שפירא ה"מנחת אלעזר", בנושא המקדש אישה שחציה שפחה וחציה בת חורין אי הוי כדבר שלא בא לעולם ואי פשטה קידושין בכולה או בחציה, עפ"י שו"ת בן יהודה סי' קנ"ב, [התוכן פוענח ונדפס ע"י הרב יצחק ישעיה וייס שליט"א רב נווה אחיעזר, בגיליון צפונות. תודה למערכת "אור תורה מונקאטש" על הסיוע] מידות: 28.5X22 ס"מ. כתמים, קרעים קלים בשוליים, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל (תרל"ב - תרצ"ז). מילא את מקום אביו רבי צבי הירש במונקאטש, והיה מחשובי הרבנים במזרח-מרכז אירופה בין שתי מלחמות העולם, שהנהיג קו שמרני ותקיף של התנגדות לציונות ולאגודת ישראל. מכונה על שם חיבורו ה"מנחת אלעזר", חיבר גם "אות חיים ושלום" ועוד. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה "בתי מונקאטש" בגוש הנחלאות בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו.

מכתב בחתימתו של האדמו"ר רבי ברוך אשר טווערסקי בנו של האדמו"ר רבי אהרן מטשערנאביל זצ"ל. נכתב בהיותו בטארנאפאל. ממוען אל "ידידי הנגיד המופלא... יהודא ליב יחיה לאורי"ט [יחיה לאורך ימים טובים]" ונושא ברכות רבות: "ישועת רפואתה קרובה לבא. כי רגליה עומדות במישור, ומהלכת בתוך גאנג וועגיל והדאקטער פעריגאן אומר ומבטיח כי אי"ה תלך ככל האדם, לא יגרע בכח שישו ושמחו אוהבי נפשי - כי אי"ה בשמחת צאצאיהם אשמח גם אני... אחכה לראות את ידידי בשובע שמחות להיות עמוס בכל הטוב... וה' יושיעהו... ברוך אשר בהרב המפורסם מו"ה אהרן זצוקללה"ה". מאחור הצטרף בכמה שורות נוספות הגבאי וחותם: "ידידכם אמת מרדכי הערינראט". מידות: 13X21.5 ס"מ. כתוב על דף צד אחד של דף מקופל, סימי קיפול, כתם לאורך צד ימני, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי ברוך אשר טווערסקי (נפטר תרס"ה) בן האדמו"ר רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע. מצד אמו היה נכדו של רבי אהרן מטיטיוב-נכדו של הבעש"ט. חתן דודו רבי משה מקוריסטשוב. בשנת תרל"ב מונה לאדמו"ר על מקום אביו יחד עם אחיו האדמו"ר רבי ישעיה משולם זושא זצ"ל.

מכתב על נייר רשמי של האדמו"ר רבי "מנחם נחום בהרב הקדוש מוהר"ר יוחנן זצוקללה"ה ירושלים מאה שערים". טופס מוקלד במכונת כתיבה עם מילואים בכתב יד, ובסופו חתימה בכתב יד קודשו, מתאריך ה' שלח תרצ"ב. ממוען אל "איש אמונים כמ"ר צבי קאלושער" במהלכו מודיע הרבי כי קיבל את הפדיון "ואברכהו גם ברוך יהיה מאת ד' השוכן בציון והבוחר בירושלים בברכה המשולשת חיים וברכה למשמרת שלום ולטוב לו כל הימים ושיוכל להוסיף להחזיק את ישיבתי בקודש מתוך הרחבה גדולה ושייטיב לו השי"ת בכל עניניו וחפציו בתוך כלל ישראל אכי"ר ובזה הנני המעתיר בעדו ובעד כל ישראל לישועה וגאולה שלימה בקרוב לטובה ולברכה תכה"י" וחתימת יד קודשו עם חותמתו הרשמית: "מנחם נחום בהרה"צ מוהר"ר יוחנן זצוקללה"ה מרחמיסטריבקה ירושלים עיה"ק ת"ו". כתמים, סימני קיפול, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי מנחם נחום טווערסקי מרחמסטריווקא זצ"ל (תר"ג - תרצ"ו) בן האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל. חתן הגביר רבי זאב אויערבך - נכד רבי דוד מחמלניק תלמיד הבעש"ט, ובזיוו"ש חתן הגביר רבי יעקב יוסף הורנשטין מברדיטשוב. כיהן כאדמו"ר ברחמיסטריבקא לצד אחיו רבי מרדכי ועל מקומו אחריו יחד עם אחיהם רבי זאב. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול. בניו רבי דוד ורבי אברהם דב מילאו יחד את מקומו בירושלים, ונכדו בנו של רבי דוד הנו האדמו"ר רבי יוחנן המפורסם מירושלים.

מכתב ברכה על נייר רשמי בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טווערסקי מראחמסטריווקע זי"ע. מתאריך יא' אייר כו' למט' תשמ"ט. במענה לפדיון נפש ששלח לו חסידו, מרעיף הרבי ברכות מאליפות: "וכן יתברך בברכת שמים בכל מלי דמיטב קיץ טוב בריא ורענן ורב נחת ברכה והצלחה מרובה בכמ"י [בכל מעשה ידיכם] אך טוב וחסד יסובבכם כל הימים אכי"ר" וחותם: "ישראל מרדכי בהרה"צ מו"ה יוחנן זללה"ה". מידות: 14X22 ס"מ. סימני קיפול, כתמים קלים, מצב כללי טוב מאד. האדמו"ר מראחמסטריווקא רבי ישראל מרדכי טווערסקי זצ"ל (תרפ"ט - תשס"ד). בנו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא זצ"ל וחתן הרה"ח רבי סנדר אורי זצ"ל. עמד לצד אביו וסייעו בהקמת ישיבת "מאור עיניים" בירושלים. לאחר פטירת אביו סירב ליטול על עצמו את אדרת המלוכה, אולם לאחר הפצרות רבות של חסידיו, הכריחו האדמו"ר ממכנובקה זצ"ל - זקן אדמו"רי טשרנוביל לקחת את אדרת האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו: "אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". אולם הוא בענוותנותו התנה זאת בהסכמת אחיו האדמו"ר רבי חי יצחק טווערסקי שליט"א - האדמו"ר מראחמסטריווקא ארה"ב ויחדיו נהגו הם באדמו"רות וערכו שולחנות משותפים וכך גם בישיבת מאור עיניים המפורסמת, מינה רבינו את אחיו לנשיא הישיבה יחד עמו.

מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טווערסקי מטשערנאביל-לאיעוו זצ"ל, מתאריך י' אייר תשל"ה, ממוען אל הרבנים הגאונים העומדים בראש עזרת תורה ניו יורק, בו מודה להם הרבי על עזרתם לחג הפסח "קבלתי... את הטשעק על סך מאה וחמשים לירות ע"י הרה"צ מציעשנוב שליט"א הרב רובין הלברשטאם אני מביע לכת"ר רב תודה וברכה והנני מתפלל שבזכות המצוה הגדולה יעזור השי"ת שתתברכו בבריאות השלימות ובשפע ברכה והצלחה ובישועה שלמה" ומסיים בחתימתו: "ידידכם המחכה לבשו"ט ומצפה לרחמי שמים משולם זוסיא בהרה"צ מוהר"ר יצחק זצוק"ל". מידות: 18X28 ס"מ. כתמים קלים, סימני קיפול, נייר מעטפה, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי משולם זוסיא טווערסקי זצ"ל (תר"ע - תשמ"ח) בן רבי חיים יצחק. מצד אמו נין של ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל. היה האדמו"ר מלויעב-צ'רנוביל, לאחר השואה פתח את חצרו בירושלים ובשנת תשי"ט עבר לבני ברק שם בהמשך הקים את חצרו ברחוב ראב"ד. בניו הנם ממשיכי דרכו ברחבי העולם, וחצרו התפתחה מאז והפכה תחת בנו בכורו האדמו"ר רבי מנחם נחום טווערסקי שליט"א לאבן שואבת לכל מבקשי ד', חתניו הנם האדמו"רים מקרעטשעניף ירושלים וויז'ניץ בני ברק.

מכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פערלאוו "קארלין קאראלינסקא 13/18 כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א", האדמו"ר מאשר בכתב יד קדשו קבלת פדיון ע"ס חצי לא"י [לירה ארצישראלית] ע"י החסיד הנודע רבי אהרן הלטובסקי, מאת החסיד רבי משה שלום שור [מבעלי יקבי שור הנודעים] וממשיך בברכות: "והנני בזה לברכו שיתברך מפי עליון בכל מילי דמיטב, אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים בשנה טובה ומאושרה כחפצו וכחפץ דוש"ט". וחתום בחתימת יד קדשו. [1] דף. 12X15 ס"מ. חורי תיוק וסימני קיפול. מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (תרנ"ב - תש"ג), בן האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן דודו רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי. לאחר פטירת אביו רצו החסידים למלא את צוואת אביו להכתירו כרבם אולם הוא סירב, ורק לאחר לחצים מצד חותנו ומצד רבי ישראל מטשורטקוב הסכים להתמנות כאדמו"ר בעיר קרלין. הקים את ישיבת 'אור ישראל' בעיר לוניניץ בבלארוס ואת ישיבת 'בית אהרן' בירושלים עיה"ק אשר עומדת על תילה עד ימינו אנו. תלמידו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב התבטא עליו כי הוא הבעל שם טוב של דורו. עת פלשו הנאצים לקרלין שהה רבינו בארץ הקודש (בה ביקר ארבע פעמים בימי חייו), למרות לחצי חסידיו שלא יעזבם הוא יצא כדי שלא להותיר את חסידיו בגולה לבדם ולמגינת לב נעקד על קידוש השם בשואה. ה' יקום דמו.

מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אליעזר הגר מוויז'ניץ בעל ה'דמשק אליעזר' זי"ע. מתאריך כח תמוז תש"ד - לקראת סוף המלחמה מעט אחרי עלותו ארצה, ממוען אל "כמוה"ר דוד שיחי'" במהלכו מתעניין הרבי ומזכיר על פרטים טכניים שונים כמו המשכנתא שצריך לסדר וסכומים שקיבל מאנשים, מעבר לדף כתב כמה תיבות לא מובנות, כפי הנראה רמז מסוים לנמען כפי שהיה נוהג לעשות בימים ההם מחשש עינא בישא, בסופו כותב: "ראיתי היום הבש"ט מאונגארי' וכעת צריכין לשאוג בקול גדול עד לשמים להרבות הצערטיפיקאטים עבורם. והשי"ת ירחם על שארית פליטת עמו ישראל". מכתב זה כנראה ממוען אל ר' דוד אפל ז"ל מת"א אביו של עו"ד שמואל אפל נ"י, נשלח מחיפה היות ולפי הידוע שם שהה רבינו בתקופה זו, וכמו שפותח את המכתב: "האוויר פה הוא צח וטוב למאוד, והנני מתענג פה בטוב". מוזכרים בו ר' ניסן לב טוב מחסידי ויז'ניץ בחיפה ור' צבי הערשיל ויזלמן מחסידי ויז'ניץ בת"א, כן מוזכר בו ר' יעקב שכטר בעל האכסניא של רבוה"ק בתל אביב ואבי משפחת שכטר הענפה מחסידי גור. [תודות לחיים מאיר אוביץ על עזרתו הרבה] האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה'דמשק אליעזר' מויז'ניץ (תרנ"א – תש"ו) בן האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע. מצד אמו נכד ה'אמרי נעם' מדז'יקוב. היה ת"ח מופלג, אדמו"ר וראש ישיבה בוויז'ניץ. נסמך להוראה ע"י הגאונים המהרש"ם מבערז'אן ורבי שמואל אנגל מרדומישלא. נסמך לרבנות ע"י הגאון רבי אברהם מנחם שטיינברג בעל "מחזה אברהם". בשנת תרפ"ב הוכתר כרבה של ויז'ניץ בחיי אביו, ושנה לאחר מכן הקים את "ישיבת ויז'ניץ" בעיירה ועמד בראשה. לאחר פטירת אביו בתרצ"ו החל לכהן כאדמו"ר. בשנת ת"ש נמלט מוויז'ניץ שנכבשה על ידי הרוסים והתיישב בטעמשוואר. בהיותו אוהב ישראל עצום מסר נפשו להצלת אחיו הנדכאים, במשלוחי מזון והצלה למען היהודים שהוגלו לביצות טרנסניסטריה שבראשם עמד אחיו בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ, לשם כך מכר את כל רכושו, בחסדי ה' הצליח להימלט ולעלות לארץ ישראל בכ"ו בניסן תש"ד, או אז הקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. לאחר מספר חודשים העמיד בראשותה את אחיינו, הרב משה יהושע הגר [לימים האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ]. זמן קצר לאחר עלייתו לקה במחלה ושהה במלון באב"ד בירושלים, עד לפטירתו בב' באלול תש"ו. נקבר בהר הזיתים סמוך לאוהל אדמו"רי רחמסטריווקא, רבינו לא הותיר אחריו צאצאים ולאחר פטירתו התחלקו חסידיו בין אחיו האדמו"רים, שעלו לארץ לאחר מכן. על שמו נקראו רחובות בבני ברק וברחובות.

גלויה בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן יהושע לנדא זצ"ל, הגבאי המסור של אדמו"רי בעלזא זיע"א. נכתבה בעיר בעלזא מימי האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זיע"א, ממוען אל הרבנים המופלגים, ובו מודיע כי "מכתבם הגיע לאדמו"ר שליט"א... כן נפל בירושה... מסקאהל זצוקללה"ה..." וחתימת הגבאי "הק' אהרן יהושע לנדא" חלק גזור וחסר מהטקסט ראה תמונה, מידות: כ-10.5X15 ס"מ. הגבאי החסיד הנודע רבי אהרן יהושע לנדא. את נזר הגבאות זכה לקבל מהאדמו"ר מהר"י, לאחר מכן היה הגבאי המרכזי אצל המהרי"ד ובהמשך גם שימש בקודש אצל האדמו"ר מהר"א מבעלזא, על פיו התנהלו כל ענייני החצר. יחסן גדול נצר לבעש"ט הק' וצדיקים אחרים, נודע כתלמיד חכם מופלג ועל שולחנו התאחדו תורה וגדולה שכן היה אמיד ועתיר נכסים. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נפטר בפרמישלאן שם זכה להגיע לקבר ישראל.

מכתב הממוען אל העסקן האגודאי רבי שמואל אהרן שדרוביצקי ז"ל, מביתו של כ"ק האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זי"ע, במכתב החתום ע"י המשמש בקודש רבי שלום פויגל מתבקש הרב שדרוביצקי לעזור ליהודי ולדבר עבורו עם נשיא אגודת ישראל הרב יצחק מאיר לווין והרב יהודה מאיר אברמוביץ. המכתב כולו כתוב בכתב ידו, בחתימתו וחותמו של המשב"ק המציין גם בתחילת המכתב וגם בסופו "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". חורי תיוק וסימני קיפול מצב כללי טוב. הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי (תרס"ח - תשל"ח) – מרבני ביאליסטוק ויו"ר "אגודת ישראל" בארץ ישראל, נצר למשפחת אדמו"רים ומחשובי חסידי מודז'יץ, חותנם של האדמו"רים ממודז'יץ וביאלה ב"ב זצ"ל. איש חי ורב פעלים שלא נזכר כהלכה, היה פעיל רבות בשנות הזעם ולאחריהם בהצלה ושיקום פליטי השואה.

מכתב על נייר רשמי של "ישראל דוד רוקח אבד"ק קאטוב נין ונכד להגה"ק מרופשיץ ובעלז זי"ע ועכ"י". מתאריך סיון תרע"ד, ממוען אחר הפלגת תוארים רבים אל "מו"ה מנחם מענדיל הכהן שליט"א רב לעדת ישורון בעיר קיירוא (רבי אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן רב הקהילה היהודית האשכנזית בקהיר) ולכל הרבנים הגאונים המפורסמים אשר באו כולם בברית יחד לד' אחד" "בימים האלו הגיענו מכתב נדפס בשם ספר האגודה, על פתח השער נציב וירה אבן פינת להרבנים הגאונים והצדיקים אוהבי ד' תורתו ועמו. עברתי על שעריו בשמחת לבבי כי התעורר מנחם משיב נפשינו לדבר על לבבם לקנא קנאת ד'... רועי ישראל עד מתי תשימו ידיכם בצלחתכם מבלי ראות אשר כמעט ח"ו לחך רעת הנאורה את כל סביבותינו. עד מתי תתפלש תורתינו באפר ותזעק מרה כי גנו בני' את נזרה והשליכו ראשה ותפארתה לארץ חללו ואין מושיע לה הרי ישראל מאירי התורה עליכם מוטלת המצוה הזאת ולא אתם בני חורין להבטל ממנה. עימדו לימין הכהן שדעתו יפה להרים את קרנכם והוא דגל התורה ותתנו ידיכם לד' להיות אגודה אחת עם הרבנים הגדולים שליט"א... וקרני אורה יאיר לנו בגילה ונזכה לגאולת עולם בב"א ויתקיים בנו מקרא שכתוב כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים א"ד הכותב לכבוד התוה"ק הק' ישראל דוד רוקח אבדק"ק". כתוב משני צידיו החיצוניים של דף מקופל, מידות: 14X22 ס"מ. נקבי תיוק פוגעים בטקסט, קרע בקצה עליון ללא פגיעות בטקסט, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי ישראל דוד רוקח זצ"ל (תר"ם - תש"ג) בן רבי ישעיה שלום מליטוביסק. רב בקאטוב הסמוכה לבוריסלוב ואחר מלחה"ע הראשונה עבר לדראהביטש, בהמשך כיהן כרב ואדמו"ר בווניביטש ועל שמה התפרסם "האדמו"ר מווניביטש". חתן רבי חיים יצחק ירוחם מלימנוב. נספה בשואה.

שני מכתבים מודפסים על נייר רשמי, עם הוספות בכתב יד, מאת רבי יצחק מרדכי רבינוביץ אב"ד פלאוונא נכד האדמו"ר בעל ה'תפארת שלמה' מראדומסק זצ"ל. 1. ממוען אל "הרב המפורסם מוה' דוד שיחיו פייכטוואנג וויען" בו מודיעו כי שולח לו את ספרו "עטרת שלמה" 2. ממוען אל "אדמו"ר הרה"צ המפורסם בנש"ק חסידא ופרישא יסודתו בהררי קודש, רודף צדקה וחסד רב פעלים כקש"ת מו"ה משה צבי טווערסקי שליט"א" בו מודיעו כי שולח לו את ספרו "שער בנימין". ומוסיף: "בברכת חג כשר ושמח". מידות: 14X22+ ס"מ. נקבי תיוק. רבי יצחק מרדכי רבינוביץ זצ"ל בעל "שיח יצחק" (נפטר בתרצ"ט) בן האדמו"ר רבי צבי מאיר הכהן זצ"ל ונכד האדמו"ר רבי שלמה הכהן בעל ה'תפארת שלמה' מראדומסק זי"ע. כיהן כאב"ד בפלאוונא. חיבר גם "עטרת שלמה" "אהל שלמה" ועוד.

מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם מנחם מאלכסנדר בעל ה'אמרי מנחם' זי"ע, מתאריך יז' כסליו תשל"ח, ממוען אל "הוד מעלת אנשי המפעל החשוב מפעל עזרת תורה" במהלכו מבקש האדמו"ר "היות ונמצא אצלינו אחד מרמ"י ישיבתינו הקדושה ה"ה הרה"ח.... אשר מחמת הסובב אותו הוצרך להחליף דירתו ועי"ז נכנס לחובות גדולים. והריני אליכם בבקשה והמלצה שתאשרו לו את סכום ההלואה... ובטוח אני שבזכות המצוה הגדולה הזאת ימלא ה' את כל משאלותיכם לטובה, ותתברכו בכל מעשי ידיכם בכבוד ובברכה אברהם דנציגר בן כ"ק הגה"צ זצוק"ל זי"ע מאלכסנדר". מידות: 17X24.5 ס"מ. האדמו"ר רבי אברהם מנחם דנציגר ה'אמרי מנחם' זצ"ל (תרפ"א - תשס"ה) בן האדמו"ר בעל ה'אמונת משה' מאלכסנדר זצ"ל. חתן הרב חנניה יוסף הלפרין, דור שישי לבעל התניא והשו"ע ליאדי. רבינו היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. עלה ארצה בשנת תרצ"ד יחד אביו ואמו, התיישבו בירושלים ועסקו בתורה מתוך עניות ודחקות נוראה. בשנת תש"ז לאחר שעלה הכורת על חסידות מפוארת זו הכתירו שרידי החסידים את אביו ה'אמונת משה' לאדמו"ר, ואחר פטירתו בשנת תשל"ג מונה הוא לאדמו"ר על מקומו.

הזמנה לחתונת החתן "יצחק מאיר" בן האדמו"ר רבי מנחם מענדיל אלטער מפאביאניץ זצ"ל עב"ג הכלה "יוכבד רבקה" בת הרבני המנוח משה אהרן וואלערשטיין מקרזעפיץ, הנועדה להיות בעיר טשנסטחוב. תחילה מופיעה ברכה יפה וארוכה באקרוסטיכון שמות החתן והכלה, ומתחת המשודכים והתאריך. המזמין הנו האדמו"ר בעצמו. מידות: 14X22 ס"מ. הדבקות, סימני קיפול, כתמים וקרעים קלים, מצב כללי בינוני. האדמו"ר רבי מנחם מנדל אלתר מפאבניץ הי"ד (תרל"ח - תש"ב) בנו הצעיר של ה'שפת אמת' ואחיו של ה'אמרי אמת' מגור. מראשי יהדות פולין בין המלחמות ומעסקניה הבולטים. כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ממייסדי העיתונות החרדית בפולין. בתקופת השואה היה ממנהיגי הציבור החרדי בגטו ורשה. נספה יחד עם בני משפחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה. בנו רבי חיים אלעזר עלה לירושלים עיה"ק שם ניהל את ישיבת 'שפת אמת' הנודעת. היה חתנו של הרב העניך וידיסלבסקי.

67 גליונות של הקובץ "אור הצפון", הכולל בתוכו אוצר בלום של דברי תורה, אגרות קודש, כתבי חסידים ועוד, מאוצרם של אדמו"רי וחסידי בעלזא לדורותיהם. יוצא לאור ע"י מערכת עלים לתרופה מכון 'אור הצפון' דחסידי בעלזא. בנוסף 8 גליונות של 'ניצוצי אור' גליון לילדים ונוער של 'אור הצפון. ירושלים בין השנים תשס"ח ואילך. מצב כללי טוב מאד. פגמים קלים בחלק מהגליונות.

ליקוטי אמרים תניא עם אגרת הקודש והתשובה, להאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי זיע"א, נדפס בלעמברג תרי"ז | 1857. מס' כג בדפוסי תניא. בשער: "כתבנית אותיות ביאס" עותק חסר 2 דף מאחרי השער, ודף אחרון - 60 דף במקור. הדבקה בשער, נזקי ונקבי עש, מצב כללי בינוני-גרוע.

ספר ליקוטי תורה על ספרים ויקרא ובמדבר, מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי - בעל התניא זי"ע. בתחילתו 8 דף מספר שמות, מהדורה שנייה בדפוס הרבני מוה' אברהם שלום שאדאוו - זיטאמיר תרכ"ו | 1866. שני שערים לחומש ויקרא ושער נוסף לבמדבר. [4], ח, נד, [1], צו דף. הסכמות מאת הרבנים במדינת רייסין ועוד. כריכה חדשה שדרת עור מפוארת, כתמים רבים, נקבי עש בודדים, קבוצת דפים ראשונים משוקמים מקצועית, מצב כללי טוב. בשערים חותמות של בית הכנסת אהל יצחק לחסידי חב"ד בעה"ק יפו ת"ו. וחותמת מעניינת: "שניאור צבי ב"ר לוי יצחק שניאורסאהן". רבי שניאור צבי הירש שניאורסון (תרט"ו - תרצ"ב) בן רבי לוי יצחק. חסיד חב"ד ידוע מתקופת הרבי מהר"ש, דור חמישי לאדמו"ר הזקן, וממייסדי המושבה חדרה. חתן הגביר החב"די ר' יעקב הינדין (בעל יערות ואחוזות רבות ובתי משרפות יי"ש בפלך פסקוב).

"סוד קדושים והוא סדר הגדה של פסח... ב' פירושים גדולים ועמוקים על אדני הקבלה בנוים... מאת אדמו"ר הגאון... שניאור זלמן נבג"מ זי"ע. ותלמידו ממלא מקום רבו... מו"ר אהרן הורוויץ הלוי זי"ע מסטראשעלע בעהמ"ס שער היחוד והאמונה...". נדפס בווארשא תרס"ג | 1903. לט דף. כריכה חדשה, כתמים רבים, נקבי עש, נזקי עש בכמה מקומות, קרעים, שיקומים, מצב כללי בינוני.

ספר שני המאורות "אשר נמצא מכ"י קודש אדמו"ר החסיד והעניו אור עולם מופת הדור המקובל... מוהר"ר דובער נ"ע", מאמר חסידות מאת האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער שניאורסון מחב"ד - ליובאוויטש, בנו וממלא מקומו של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה - לבוב תרמ"ב | 1882. מח דף. שוליים רחבים. דף השער מנותק. ללא כריכה. קרעים בשולי הדפים ללא פגיעות בטקסט. חתימות בעלות: "יוחנן דומ"צ".

ספר מאמר השפלות והשמחה, מאמר חסידות אחד מתוך עשרה אותם הניח אחריו ברכה רבי יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (תק"ל – תרי"ז) - ר' אייזיק מהומיל, מראשוני חסידי חב"ד – ליובאוויטש ומהמפורסמים שבהם. 90 דף. נקבי עש, כתמים וסימני זמן. מצב כללי בינוני. כריכה תואמת לתקופת ההדפסה מנותקת, עם שדרת עור בלויה וחסרה.

הגדה של פסח עם ביאורים מתוך קל"ט מגדולי התורה והחסידות שנלקטו ע"י הרב משה חיים קליינמאן מבריסק. הסכמות רבות, ביניהם של הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל, המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל - אביו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש ועוד. נדפס בביאליסטוק תרפ"ג | 1923. יתכן ומהדורה זו הינה הראשונה, שכן באותה שנה נדפס גם בווארשא. ג, סט דף. כריכה חדשה, הדבקות בשולי השער, כתמים, מצב כללי טוב.

שיחה באידיש "של כ"ק אדמו"ר... מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו... שנת ת ר צדיק לפ"ק" ניו יורק. תר"ץ | 1930. טז דף. שער נוסף מלבד המעטפת. כתמי מים, מצב כללי טוב. חותמות של ישיבת תורת אמת הכללית ירושלים.

חוברת חנוך לנער "צוואתו הראשונה של כ"ק... מוהר"ר שלום דובער... מליובאוויטש (הרבי הרש"ב) בצרוף ראשי פרקים מתולדות ימי חייו" ברוקלין תש"ג | 1943. הקדמה מאת הרבי בימי חיי חותנו הרבי הריי"צ זצ"ל, תמונת המחבר בהתחלה, 40 עמוד. נקבי עש בודדים, מצב כללי טוב.