"והנני חותם ברכה" מכתב בכתב יד קודשו של מרן החזון איש זצ"ל
222
מכתב בכתב ידו וחתימתו של מרן רבינו אברהם ישעיהו קרליץ המוכר על שם ספריו ה'חזון איש' זיע"א. המכתב מכיל שורה אחת מסוגנן כדרכו: "שלו' זה כבר שלחתי על ידך שש לא"י ובקשתי לשלוח לי קבלה בכתב, ועדיין לא הגיעני והנני חותם ברכה הדוש"ת [הדורש שלומך תמיד] אי"ש [אברהם ישעיהו קרליץ]" מידות: 20X9 ס"מ. נקבי תיוק, סימן קיפול, מצב כללי טוב.
בקבוק ברנדי ליקר אגוזים Israel's Hard nut 42%, "מזוקק מיין ישן נושן בתוספת אגוזים ירוקים טבעיים". על התווית איור של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מיוצר וממולא ע"י אליעז בנימינה. 750 מ"ל. 42% אלכוהול. בקבוק מלא, סגור הרמטית עם חבק אלומיניום על הפקק, שיירי תווית נייר.
הגליון המקורי של העיתון L’Aurore הצרפתי עם כתבת 'אני מאשים' של הסופר אמיל זולא - ינואר 1898
119
LETTRE AU PRESIDENT DE LA - מכתב לנשיא המדינה. תחת כותרת זו פרסם הסופר הצרפתי האמיץ אמיל זולא [EMILE ZOLA] את כתבת 'אני מאשים' [J' accuse] שלו, בעיתון L’Aurore, בעקבות הרשעת הקצין היהודי צרפתי אלפרד דרייפוס. בידינו פיסת היסטוריה עותק מקורי של הכתבה הארוכה פורצת הדרך ומליאת התעוזה - 13 ינואר 1898. מידות: 62X45 ס"מ. נפתח לארבעה עמודים, פגמים קלים, מצב כללי טוב.
רקע: בשנת 1898 נרתם זולא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי הצרפתי, אלפרד דרייפוס, שהואשם בבגידה במולדתו על לא עוול בכפו. זולא יזם פעולות להוכחת חפותו מפשע של דרייפוס בעקבות החומר שאסף בנושא הסופר היהודי ברנאר לזר. בשורת מאמרים הוכיח זולא כי דרייפוס חף מפשע. ב-13 בינואר 1898, פרסם זולא בעיתון ל'אורור (L'Aurore) של ז'ורז' קלמנסו מכתב גלוי תחת הכותרת "אני מאשים...!" (בצרפתית: "J'accuse"), בו פנה אל נשיא צרפת פליקס פור והאשים את ראשי הצבא בעיוות דין ובהגנה על המרגל האמיתי בפרשה, במכתבו עשה זולא בדיוק מה שהבטיחה הכותרת הקצרה והקולעת: הוא האשים גנרלים בכירים בצבא, שרים, מומחים לכתב יד וכן את השופטים בשני המשפטים הצבאיים, על כך שנטלו חלק בחיפוי על הבוגד האמיתי.
כ-300 אלף העותקים של העיתון נחטפו תוך שעות ספורות, והמאמר גרם טלטלה בציבור הצרפתי. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון) והוא נתבע לדין בגין הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה, וב-23 בפברואר 1898 הורשע ונדון לשנת מאסר ולקנס כספי. זולא נמלט לאנגליה, אולם לאחר פחות משנה הותר לו לחזור. בעקבות התערבותו בפרשה הוא איבד רבים מקוראיו, אולם לא פסק מלכתוב עד יום מותו.
חנוכיית קיר מקורית אם אפשרות לתלייה כסף - עירק סוף המאה ה-19
090
חנוכיית קיר ייחודית מכסף, אם אפשרות לתלייה על הקיר בעזרת לולאות הקבועות בראשה ומשני צידיה, עבודת הלחמה וגזירה, בזיכים דמויי משפך על גבי טס מעוגל נשלף, שמש תואם נשלף גם הוא. עבודה מקורית - עירק סוף המאה ה-19. משקל: 452 גרם. מידות: 35X13.5 ס"מ. גובה: 32 ס"מ. כתמים, פגמים קלים, מצב כללי טוב.
מגילת רות מיניאטורית בכתב סופר בתוך נרתיק מפואר כסף בעבודת פיליגרן - חתום בצלאל ירושלים
079
מגילת רות מיניאטורית בכתב יד סופר - כתב אשכנזי, גובה הקלף: 5.5 ס"מ. גובה הטקסט: 4 ס"מ. לא נבדקה כשרותה.
נתון בתוך נרתיק מפואר כסף בעבודת פיליגרן, עם ידית גלגלת תואמת, עם עיטורי מנורה ומגן דוד ובתוכו הכיתוב "ציון". הכיתובים: "מגילת רות" ו"בצלאל ירושלים", בראשו כתר בעל שני קומות ומשובץ אבן חן. פלאק כסף קטן עם הטבעה: "בצלאל ירושלים 935". משקל כולל המגילה: 219 גרם. מידות: 21X5 ס"מ. פגמים קלים, מצב כללי טוב.
מכתב המלצה לרבנות בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים מבריסק זיע"א מתאריך ניסן תרע"א
221
מכתב המלצה לרבנות בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים הלי סולובייצ'יק מבריסק זיע"א. מתאריך יג ניסן תרע"א. במהלכו משבח את הרב יעקב משה בן רבי אברהם יצחק האב"ד דאשכנזים בקרעמענצוג. וכותב שהתראה עמו ונשא ונתן בדבר הלכה "וגדול האיש בכל מעשיו בגמרא ובסברא בחריפות ובקיאות..." ומסיים בהתנצלות: "וכי ימי דטרדא הפסח ע"כ דברי בקצרה חיים הלוי סאלאוויצ'יק". עם ציון התאריך וחותמתו הרשמית. מידות: 13.5X21 ס"מ. סימני קיפול, הדבקות מאחור, כתמים, קרעים קלים בצדדים, מצב כללי טוב.
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק המכונה 'רֶבּ חיים בריסקער' (תרי"ג - תרע"ח). מגדולי הדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת 'בריסק' בלימוד העיוני. הותיר חותם בל ימחה על היהדות החרדית, הן בדרך לימודו הלמדנית, והן בשל הנהגותיו בחומרות מסוימות הנהוגות בקרב חוגים רחבים עד ימינו. ספריו התקבלו בחיבה רבה בקרב ציבור הלומדים והנם נכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות.
סגולה: חידושי תורה בכתב יד קודשו של רשכבה"ג מרן רבינו ה'חתם סופר' זיע"א
218
דף כתוב משני הצדדים בכתב יד קודשו של רשכבה"ג רבינו משה סופר מפרשבורג בעל ה'חתם סופר' זיע"א. הכתב מכיל חידושי תורה כפי שמופיע בכתב ידו בראש העמוד: "בעזה"י סוגי' בל תוסיף" שורות ארוכות בכתב ידו של אבי ההוראה והמנהג בקרב יהודי אשכנז, פלפול וחריפות כדרכו ואסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. [נדפס בחת"ס סוגיות - ירושלים תרנ"א סוגי' יח דף לג ע"א מתחיל "משום דיוצא אפי' בלא כוונה" ומסתיים בקטע עוד הקשה... וכיון דמשכחת לי']. מידות: 19.5X23 ס"מ. כתמים קלים, מצב כללי טוב.
מצורף אישור מומחה מהרב יצחק ישעי' וויס רב ואב"ד נוה אחיעזר בני ברק.
אודות הקדושה בכתב ידו של רבינו: מקובל בשם הגאון רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג זצ"ל בן דורו וידידו של רבינו, שאמר שנוהג לעבור כמה פעמים על תשובותיו בהלכה של החת"ס לא מפני שאינו מבין, אלא שהסתכלות בכתב יד קודשו הנה סגולה ליראת שמים. כן מובא בשם הגה"ק רבי יואל מסאטמר ורבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל.
סט שלם בכריכות עור מפוארות ספר הזהר מהדורה חסידית - בדפוס רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא - זיטאמיר תקפ"ד-תקפ"ז | 1824-7
001
סט שלם ג' כרכים של ספר הזוהר הקדוש על התורה "מהתנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי", נדפס בדפוס סלאוויטא המשובח והמפורסם בקדושתו בבעלותו של רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא זצ"ל, חלק בראשית ושמות הנם משנת תקפ"ד | 1824, והכרך השלישי המכיל את ויקרא במדבר דברים נדפס בשנת תקפ"ז | 1827. הסכמות חשובות: מהאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה'אוהב ישראל' מימי שבתו במעז'בוז', רבי חיים הכהן אב"ד פינסק ונכד הבעש"ט הק' האדמו"ר רבי אפרים מסדילקוב בעל ה'דגל מחנה אפרים' זיע"א. בכרך ראשון 2 דף "פסק הגאון והחכם הכולל הנעלה כמהר"ר יצחק דלטאש יצ"ו" בעניין ייחוס ספר הזוהר והמצווה ללמוד בו. [4], רנא, יז, [1], רעח, שט דף. נדפס ברובו על נייר כחלחל, שער בדיו אדומה, כריכות עור חדשות מפוארות, שיקום מקצועי בקצת דפים, מלבד נזקי עש בכרך אחרון מצב כללי טוב. נתון בתוך קופסה נאה תואמת.
בגוף הספר ציונים בכתב יד, בכרך ראשון בכתב ספרדי, בכרך אחרון חותמת בעלות בכתב אקרילי, ובדף הראשון הכיתוב: "מוגה" וחותמת בעלות מטושטשות עם הכיתוב "אבוהב" ו"צפת".
ספר סגולה: ספר התהילים והמעמדות אותו הוציא לאור האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז - ווארשא תרכ"ד | 1864 עותק חסר
146
ספר תהילים עם פירוש רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון ומתחתם פירוש בעברי-טייטש. כולל סדר מעמדות לפי סדר השל"ה הקדוש "עוד הוספתי סדר אמירת קטורת לזמן מגפה ר"ל וגם הוספתי דבר חדש על סדר הקרבנות מיוסד ומסודר ע"פ הגאון המפורסם בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מו' אברהם יהושע העשיל זללה"ה מאפטא - ווארשא בדפוס הרבני נתן שריפטגיססער שנת תרכ"ד [1864] לפ"ק". ספר התהילים אותו הוציא לאור רבינו הקדוש האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז זכותו תגן עלינו [ראה הרחבה להלן]. תיקונים בכתב יד בשגיאת הדפוס בפרק קי"ט. כולל שער נפרד למעמדות. סטפנסקי חסידות 655. עותק חסר שער ראשון ושני דפים ראשונים. בעותק שלפנינו דפי המקור ב-שג, לא דף. בדף ל2 במעמדות למנצח בצורת המנורה עם שמות הקודש. דפי תחינות נוספות נכרכו תוך הספר. מעט נזקי עש, בעיקר צמוד לשדרה. כתמים וסימני שימוש רבים. הדבקה בדף ב'. קרעים בשולי הדפים במס' דפים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה מהתקופה. מצב כללי בינוני - טוב.
ספר סגולה נדיר ומיוחד: ספר תהילים זה בהוצאתו של האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מנשכיז אותו הוציא לאור "לזכות הרבים ולכבוד דוד המלך ע"ה" וכך נכתב ב'זכרון טוב' (ח"ב עמ' פ"ד אות ד') לתולדותיו: בשנת תרכ"ד עלה ברצונו להדפיס ספרי תהלים עם פירוש רש"י ומצודות וטייטש ולמוכרם בחצי מה שיוציא עליהם, כדי שיתנו לב לקנותם ולומר תהלים בכל יום, כדי לזכות הרבים ולכבוד דוד המלך ע"ה שהיה מגזע יחוסו. והדפיס כששה אלפים ספרי התהלים, וקשרו אותם בקשירת עור והיה דעתו למוכרם בערך שני זהובים בעד כל תהלים כי הוא ז"ל הוציא עליהם כפלים. אבל במוצאי שבת קודש של פרשת וירא הוא ליל א' חיי שנת תרכ"ה בחצי הלילה נשרף הבית הכנסת בניסכאיז שנבנה בימי אביו זצוקלה"ה קודם שנת תק"ס וגם כאדמו"ר עשה תיקון עם גיוועלב בבית הכנסת הנזכר בשנת תר"ך, ויעש גם מכסה לאהל לפ"ק, וגם הבית המדרש הגדול שבנה כאדמו"ר בשנת תרי"ז הכל נשרף. וייעצו אנשי ביתו למכור כל תהלים בעד אחד רובל ובעד המעות הנ"ל עם סך גדול מאוד שהוסיף משלו בנה מהם את בית המדרש הגדול...וספרי התהלים כשהיו נמכרים היה כאדמו"ר לוקחם בידו ומברך איזה ברכה למקבל התהלים, ולפעמים היה מנשק התהלים ונותנו להקונה. ועוד שם (עמ' עח אות יא): והיה רגיל כאדומו"ר להחזיק החומש או התהלים שהדפיס בווארשא ומהם היה מבאר חידושי תורתו.
האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז (תקמ"ט - תרכ"ח), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. תלמיד של 'החוזה מלובלין', רבי לוי יצחק מברדיטשוב (לנכדתו בת בנו רבי מאיר נישא) ורבי ברוך ממז'יבוז'. למעלה משישים שנה ישב על כסא קדשו בעיר נשכיז, שם יצא שמעו למרחוק והתפרסם כבעל מופת ורבים שיחרו לפתחו. לא השאיר אחריו זרע של קיימא. תורותיו הודפסו בספר "זכרון טוב" ו"תולדות יצחק".
ציור ענק ומרשים מקורי ויחיד שמן על בד: האדמו"ר המגיד מקוז'ניץ בעל ה'עבודת ישראל' בחג הסוכות במכחולו של האמן נתן קופר חתום
258
ציור אומנותי מרהיב ביופיו ודיוקו, שמן על בד, המתאר את האדמו"ר רבי ישראל הופשטיין בעל ה'עבודת ישראל' המכונה המגיד מקוז'ניץ זיע"א, [מתלמידי הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א] יושב בסוכתו לבוש בקיטל ומעוטף בטליתו, בתווך עומדים החסידים המביטים בו בהערצה וחרדת קודש, על ידו עומד בהכנעה הגבאי מחזיק את הלולב האגוד לאחר שנטלו הרבי, שמחזיק עדיין באתרוג הנאה עם הפיטם כמנהג החסידים. נראה גם ילד לבוש כמסורת בנש"ק נכדי אדמו"רים, התלמידים חבושים ב'ספודיק' בהיות קוז'ניץ חצר פולנית. עבודה יפה מקורית ומדויקת, שנעשתה כהומאז' לדיוקנו של המגיד בציור הישן והידוע בו מתואר הרבי מקוז'ניץ בטליתו. חתום "Nathan coper" - נתן קופר. מידות: 100X109 ס"מ. נתון בתוך מסגרת עץ מפוארת: 128X118 ס"מ. פגמים קלים במסגרת, מצב כללי טוב מאד.
נתן קופר הנו אמן יהודי נחשב, יצירותיו מוצגות בתערוכות רבות ונחשבות בארץ ובעולם, מרבה לתאר דיוקנאות מפורסמות מהפולקלור הדתי-חרדי וציורים רבים מירושלים העתיקה, כמו"כ משלב אמנות מודרנית פורצת דרך לצד שמרנות קלאסית אופיינית.
קופסה לאתרוג מרהיבה כסף בצורת דלעת על ענף עבודת אמייל עם ציפויי זהב חתום כסף ואמן - רוסיה
076
קופסת אתרוג בצורת דלעת מחוברת לגבעול ויושבת על גבי מצע של עלה, כסף בעבודת אמייל צבעונית של צמחייה במתכונת מרהיבה, חלקים מצופים זהב, מכסה נפתח לאורך, עבודת ריקוע והלחמה יפה ומרשימה, רוסיה המאה ה-20 חתום: "84 Faberge?". משקל: 849 גרם. מידות: +20.5X15 ס"מ. גובה: 14 ס"מ. מצב כללי טוב.
Ketubah written with blue ink on a notebook page from Sunday, 5th of Adar Alef, 5708 (Feb 15, 1948), in Famagusta, Cyprus. Berel Dov and Malkha Faulk married immediately after the war, in 1946, in Bergen-Belson. This ketubah was written for them in the detention camp in Cyprus to replace their ketubah which had disappeared, signed by new witnesses, at the instruction, wording, and stamp (and perhaps also handwriting) of Rabbi Yehoshua Menachem Aaronberg, who served as Chief Rabbi of the Cyprus Detention Camps (then was Av Beit Din in Tel Aviv). The ketubah is accompanied by an additional certificate with their pictures from the Rabbinical Court in Tel Aviv, signed by Rabbi Aryeh Leib Ravitz - Av Beit Din of Tel Aviv-Yafo and two other judges. Folding marks and minor tears, given within lamination. Overall good condition.
Pair of cast silver candlesticks with welding and cutting work. Along the length of the candlestick is cutting work of flowers on a bright grey background. The top of the candlestick can be removed to change out the interior stem for a different color according to personal taste. Stamps on each one: “Hand made Bier 925”. Total weight: 507g including the aluminum roll. Height: 18.5cm. Diameter: 7.5cm. Light defects, overall good condition.
The floral patterns are suited to each of the year’s holidays, made by Bier in Jerusalem. They were inspired by the holiness of shabbat and the Jewish holidays which bring light and festivity with them.
Tosefta by Rabbeinu HaGra, a collection on mussar from his exegeses, with an exegesis by Rabbi Shmuel ben Avraham Moltzon, printed with many additions. 144 pages. Detached binding, stains, tears and damage, overall fair condition.
This copy has important signatures: the blank first page has the note “I exchanged with the Raf Grievsky Shvat 1923, Mordechai Gimpel Berg.” At the beginning and end of the book are blurred stamps of the Bikur Holim hospital in Jerusalem, and many signatures of “Mordechai Gimpel Berg”, additional signature on the blank first page: “Yitzhak Halberstadt” and blurred signatures at the end: “Shimon bar Yitzhak Mordechai Deutsch, Jerusalem.” Back of the binding has the note: “Mr. Shimon Deutsch.”
Kabbalist Rabbi Mordechai Gimpel (1903-1957) served as Rabbi of Tiberias in 1934, and later was appointed mashgiach of the Sha’ar HaShamayim yeshiva in Jerusalem. He wrote the “Beer Mordechai.”
The historian Rabbi Pinchas Grievsky of Jerusalem was the assistant of Rabbi Yehiel Michal Pines in the administration of the Bikur Holim hospital in Jerusalem. He published articles in Sha’arei Zion, Jerusalem, 1921.
Complete and well-kept: the book Akeidat Yitzchak, five volumes, Pressburg 1849, the special edition A set of five volumes of the book Akeidat Yitzchak on the Torah and the five megillot by Rabbi Yitzchak Arama. On the title page: “This lofty book was printed many times in different countries, but this new edition supersedes them all, both in its form and its material. In its form, because we obtained top-quality paper and nice letters as the reader will see. Due to its material because (a) we added the author’s book Chazut Kashe to this work. (b) We worked hard…to remove all of the errors…” and other additions as can be seen from the title page. Printed in Pressburg. 1849. Endorsements from the Rashar Hirsch and Rabbi Avraham Shmuel Binyamin Sofer. The Book of Exodus is missing the title page, rebound, stains, overall good condition.
The blank first page of Genesis has a note of ownership: “Yitzhak ben Michael Zeev HaKohen”. Stamp: “Dedicated to lomdei Torah from the library of the chaver Rabbi Eliy’ son of the chaver Rabbi Shmuel Wasserman.”
The author, Rabbi Yitzchak Arama (1420 – 1494), known as the Baal Ha’Akeida after the name of this book, one of the Spanish sages at the time of the Expulsion from Spain. Rabbi and rosh yeshiva in Zamora, northern Spain and rabbi of the city of Tarragona in south Catalonia
With commentary by the Admor Rabbi Moshe Teitelbaum, Av Beit Din of Ohel and author of the Yismach Moshe. Published by Pardes. [2], 354 leaves. Page before the title page by the Pardes publishing. Colorful cover, complete copy, like new, original binding is a little worn, very light stains and defects, overall very good condition.
Aruch LaNer on Masechtot Makkot and Kritut, by the Gaon Rabbi Yaakov Ettlinger of Altona. First edition published during the author’s lifetime—Altona 1855. [2] 92 leaves. Stefanski Sifrei Yesod #82. Bindings detached, no spine, stains, overall good condition.
The title page has an important signature: “Meshulam Zalman ben Rabbi Shlomo of Maastricht, see below.
Rabbi Meshulam Zalman (1822-1902) was the son of Rabbi Shlomo of Zilz. He was a student of the Chatam Sofer and the Katav Sofer, son-in-law of Rabbi Yaakov Ettlinger of Altona (the Aruch LaNer). He served as rabbi in a number of places: Efellen (1847), Maastricht in Holland (1853), Shverin-Meklenburg (1863), Berlin (1876). This copy was signed by him by hand when he was leading the rabbinate of Maastricht.
ספר משפט כתוב, חיבור בהלכה כעין קיצור על ספר "ברכי יוסף" להחיד"א, מאת רבי אברהם פינסו זצ"ל, מהדורה ראשונה בחיי המחבר - שאלוניקי תקמ"ח | 1798. [2], קיג דף. ללא כריכה, נקבי עש, קרעים קלים, מעבר לכך מצב כללי טוב.
בדף הראשון חתימה בכתב ספרדי: "הצעיר שאול אדאדי ס"ט" ראה להלן. בגוף הספר הערות וציונים בכתב יד ספרדי, מהם ארוכים ומשמעותיים. מעט הגהות חתומות "איש צעיר" הערות אלו עוסקות בעיקר בספרי החיד"א ומגלות על בקיאותו של כותבם בספריו הק' - הגהות אלו הינם חיבורו של בעל העותק על ספר זה. ככל הנראה לא נדפס החיבור ונשאר בכתב יד (זה) בלבד.
רבי שאול עובדיה אדאדי מטריפולי (נפטר תרע"ט) בן רבי אברהם חי בעל ה"ויקרא אברהם" זצ"ל. כיהן כרב ודיין בטריפולי על מקום אביו שעלה לצפת, יחד עם רבי אברהם חביב ורבי רפאל דאבוש. יסד ישיבת "יגדיל תורה" עם חבריו: רבי נחום, רבי ציון צרור ורבי מ' ג'אנח. מלבד הגהות אלו ל"משפט כתוב" לרבי אברהם פינסו, חיבר גם הקדמה לספר אביו "ויקרא אברהם". פעל להדפסת סידור "שאו מנחה" - ג'רבה תרע"ה, ופיוטים נשארו גם הם בכת"י. ארזי הלבנון 1999.
On the Torah, a Chassidic work by Rabbi Pinchas Lerler, Av Beit Din of Dinowitz, with chiddushim from tzaddikim, especially from the Rebbe of Aphtha. Second edition, Lviv 1865. 75 [supposed to be 76] leaves. The title page has an error in the listing of the Gregorian year, which is different from other copies. Endorsements from the Admorim of Sadigura, Shtefanesht, Potik, and more. Front binding is detached, stains, overall good condition.
The blank first page has a pencil note: “Moga”. The back of the title page has handwritten notes: many dates of people’s passing.
1. Seder HaLimmud for Shavuot Evening—Redelheim 1866. At the end is the seder for Hoshanah Raba.
2. Haggadah for Leil Shimurim, with translation and introduction in German—Frankfurt am Mein, no year noted, at the end are musical notes for the Haggadah’s songs. Tear, partially missing page, on one page.
3. Sefer Yeshayahu (Isaiah), with Rashi and Ibn Ezra with Yiddish ranslation—Karlsruhe 1827. Red page cuttings, notes: “Yitzhak ben Michael Zeev HaKohen”, “I began to learn b’ezrat hashem on Pesach 1925.” Corrections handwritten in the body of the work.
4. Midrashei Torah authored by the holy Solomon Astruc, published from manuscripts by Rabbi Shimon Epstein, rabbi in Brizhen. Berlin, 1899. Note of ownership as above.
5. Binat Adam, second section, by the Gaon Rabbi Avraham Danzig, the “Chayei Adam”. Leipzig 1857.
6. Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochay on Sefer Shmot (Exodus), “collected from the Midrash HaGadol manuscript of the Royal Library in Berlin the capital…”. Frankfurt 1905. Additional title page in German.
7. Rashi on the Torah with the Zachor L’Avraham exegesis by Rabbi Avraham Berliner—Frankfurt-am-Mein, 1905. Additional title page in German.
Various conditions, not checked thoroughly, most in overall good condition.
“Edited by the Rabbi Gaon Chassid Kabbalist…Yaakov of Emdin…in nigla and nistar with kavanot of the Ari.” With additional “Yeriot Shlomo” by the Gaon Rabbi Shlomo Kluger, two title pages, printed in Lemberg 1904. Endorsement from the author’s son, Rabbi Avraham Binyamin Kluger. 472 leaves. Lone bits of tape, stains, old leather binding with inscription: “1939.” Front binding is loose, overall good condition.
Miniature manuscript, nice handwriting on parchment. Includes piyyutim and hoshanot. Begins in the middle of the piyyut of the hoshana “Adama Me’arer”, and goes until the end of the piyyutim for Hoshana Raba, including pages for Simchat Torah which are today printed, and continues with piyyutim of the first night of Pesach, according to the Ashkenazi minhag. 15th century. 21 leaves. Dimensions including binding: 7.5x10.5cm. Pages detached, stains, overall good condition.
Seder Keturat L’Tzara, established and organized by the Admor Rabbi Avraham Yehoshua Heschel of Aphtha-Mezibozh, with kavanot based on the Ari and other ideas for segulot to prevent illness from the “Admor of Moglinitza newly printed and said by him to offer wonderful preservation to those who keep the book in a Jewish home…”. In addition are included by the printers “some effective, tried and tested things”:
1. Seder HaMasa’ot from the kabbalist Rabbi Shimshon of Ostropoly.
2. Pizmon Moshel b’Elyonim for an Atzer from the Gahak Rabbi Moshe R’ Meshiles of Prague
3. Professional amulet for preservation from Rabbeinu Eliezer of Gremitza of the Tosafot
4. Professional amulet from Rabbeinu the Ari
5. Professional amulet from Rabbeinu Eliyahu Ba’al Shem of Chelm
6. A spell tried and tested from the Maharash Ba’al Shem of Jerusalem
7. Amulet from the Tzaddik Rabbi Eliyahu of Greiditz
Printed in Warsaw 1913, 16 leaves/32 pages. New handsome binding, gilded inscriptions, faux-velvet (green).
An important halachic work on the Tur and Beit Yosef, by Rabbi Barzilay ben Baruch Yaavetz, first and only edition. [2], 120, 86, 54, 16 leaves in the original. This copy is missing 2 pages from the end of halachot megillah. Moth holes and damage, stains, tape on the title page. Old binding is inscribed with decorations, overall fair condition.
Sefardi signature on the title page, note handwritten in the indices.
Kli Hemda on the Torah, by Rabbi Shmuel ben Avraham Laniado, printed in Venice. 270, 6, [1] leaf in the original. This copy is partial—missing the title page and begins on page 5, missing 7 of the last pages. Old, detached binding, no spine, many moth holes, overall poor to fair condition.
1. Vayakhel Moshe (first section), articles and stories from three holy figures: the Admor Rabbi Shalom Rokeach of Belz and his father-in-law Rabbi Eliezer and the Av Beit Din of Porisov and other tzaddikim. First edition, Pietrekov 1908. 29 leaves. Many endorsements from Chassidic sages, at the end are many subscribers including tzaddikim and well-known rabbanim.
2. Nifla’ot HaYehuda, chiddushei Gemara/poskim/Tanach, likkutim and stories from the Admor Rabbi Yaakov Yitzhak (the Yehudi HaKadoesh) of Peshischa, with Beit Tzaddikim (a pamphlet) at the end with the biography of the Gaon Rabbi Meir Margaliyot (the Meir Netivim). Second edition, stereotype printing of the first edition—Pietrekov 1909. 56 leaves (57 in the original). Endorsements and pilpul on the author’s work by the Admorim of Otrovotze, Bielebergiz (the author’s grandson), Rabbi Yitzhak Feigenbaum, Rodoshitz and other rabbis, with subscribers at the end (missing one page).
3. Shvilei Emunah, and important work on divine wisdom, nature, and the divine attributes, by Rabbi Meir Aldabi, who lived in the 1400s. At the end is a poem and a table of remedies which appear in the book. Copy lacking the title page and beginning on page 10. Printed in Warsaw, probably in 1920.
New binding, tear leaving Shvilei Emunah partial, stains, overall good condition.
1. Pamphlet Ein Zocher, first edition—Warsaw 1927
2. Tikkun HaKlali, Warsaw 1927
3. Tefila u’Techina for Lag B‘Omer, first edition, Jerusalem 1927
4. Meshivat Nafesh—Warsaw 1927
5. Hishtapchut HaNefesh with additions—Warsaw 1923
6. Luach HaZmanim—Warsaw 1968
7. Tikkun HaKlali, similar to the Lemberg 1859 printing, but slightly different. We have not found anything like it in the bibliographic lists
8. Ma’aseh b’Chacham v’Tam, first edition. Jerusalem 1935. Yiddish and Hebrew
9. Shivchei HaRan—Jerusalem 1936. Missing one page from the end.
Total of 9 books in one volume, various conditions (overall good)
On Genesis, by Rabbi Avraham Dov Liechtenstein of Lechnitz, great-grandson of the Gaon Rabbi Hillel of Kolomiya, “with three books inside”: “Yalkut Avraham” on Jewish education based in Torah by the author himself, “Likkutei Beit Yehuda” by his grandfather Rabbi Yehuda Liechtenstein Av Beit Din of Belkon, and the “Yalkut David” by Rabbi David Pozner. This is a rare book from a printer which only produced a few lone works. [5], 10-111, [11] leaves. Two title pages, endorsements from rabbis of the Liechtenstein family. At the end are 12 pages of subscribers and an article “Ki Ayin b’Ayin Yiru…”, on the Zohar and the secret of the Yemot HaMashiach translated into Yiddish, with a separate cover, binding partially detached, worn cloth binding, overall good condition.
The title page and blank first page have a signature of ownership from a descendant of Rabbi Avraham and the grandson of Rabbi Yehuda Liechtenstein: “Eliezer Kunstlicher” with stamps in other languages from him, see below. Note on the blank first page: “Yuda Moshe Liechtenstein” and more, title page has the note: “Moga 300.” Back of the binding: “Ephraim B’Levi…c.”
Rabbi Eliezer Kunstlicher was the son of Rabbi Zvi of Hermanstadt. He was the son-in-law of Rabbi Shlomo Zalman Liechtenstein, Av Beit Din of Betlon. He served as rabbi of Honiad. He perished in the Shoah.
1. Kinot for Tisha B’Av—Vilna and Horodna 1835. No binding, blank first page is detached but has a note from 1843(?) with the name: “Zvi Hirsch Wolf ben Asher” and an additional note with the name: “Hirsch Yakel Bentshin.”
2. Chiddushei Maharsha, second edition—Furth 1764. Title page has notes of ownership and a stamp from “Avraham Asher son of the publisher Aryeh.”
3. Mashmiya Yeshua by the Abravanel—Offenbach 1767. No binding. Title page: “David Levin” and more.
4. Sefer Chassidim in Yiddish. Vilna 1819, no binding, notes not checked thoroughly on the title page.
5. Ohalei Yehuda on the Mikra for teaching and studying, by Rabbi Yehuda Aryeh ben Zvi Hirsch, first edition. Yesnitz 1819, no binding, notes on the title page, at the end is the stamp: “HaZvi Yaakov Birdogo ben…Casablanca.”
6. Amudei Gola—Sefer Mitzvot Katan with commentaries—Kapost 1820, printed on light-blue paper, no binding or cover. The first page and the back of the last page have notes from Rabbi Zvi Hirsch Rabinowitz, Av Beit Din of Shevlien (?).
7. Mishnayot Seder Zra’im—Prague 1837, no binding. Blank first page has the signature: “Yitzhak Rosen Katz of Lask, son of Haim Yehuda HaKohen of Lask.” Under is an interesting note written as an acrostic: “Haim Yehuda ben David Katz of Lask.”
8. Shut Mahari of Tornoy—the Maharit, second section (first edition?). Furth 1768. No binding, there is a note: “Eliezer Yom Tov Lifa ben Hersh Koshoy 1928” with a stamp on the page before with the same writing.
9. Tur Orech Chayim, with the Beit Yosef and Darchei Moshe and more. Chernowitz 1841, note on the title page: “Avigdor…” not checked thoroughly.
10. Shevet Mussar—Wilhermarsch Darf 1838, no binding, last page has the note: “Zvi Hirsch.”
11. Mishnayot Seder Moed with the Rishon LeZiyyon and more—Dihernport, 1806, no binding, title page has notes and signatures that have faded or are blurred. Signature: “Zvi Hirsch…” The copy is probably missing the end of the work.
12. Tur Choshen Mishpat, with the Beit Yosef and Darchei Moshe and more—Berlin 1765, no binding. Various notes including: “I bought with my money for my needs Haim Bar…(?)”
13. Chiddushei Maharam b’Rabbi, second section. Prague 1823, no binding, title page has notes that weren’t checked thoroughly, blurred stamp with the name “Halperin.”
Various conditions and levels of completeness, the notes and signatures were not checked thoroughly. Most are in fair to good condition.
6 machzors “Minchah Chadasha” with German translation, 2 for Rosh Hashanah (first day) and 2 for the second day, one for sukkot, one for Shimini Atzeret and Simchat Torah. At the beginning are many signed names. Printed by Dov Beer Monosh. Black binding from a later period.
3 machzors from the same printer, one for Yom Kippur, one for Maariv of Yom Kippur, one for Shmini Atzeret and Simchat Torah. Purple binding which matches the period of printing.
Moth holes and damage, moisture damage, overall fair to good condition.
כרך גדול עם ספרי שאלות ותשובות של רבינו רפאל שלמה לניאדו רבה של ארם צובא (חאלב), ספר בית דינו של שלמה וספר לחם שלמה - קושטאנדינה (קושטא) תקל"ה - 1775. [8], רכח; מד דף. נקבי עש. כתמים. סימני רטיבות בראשי חלק מהדפים. ללא כריכה. מצב כללי טוב.
בשער חתימות ספרדיות מפוארות, במרכז חתום: "גואל אחרון יוסף דוויק הכהן" ובצד חתום כנראה: "מאיר דוויק" (או יוסף) כמו כן ישנם חתימות נוספות בשער, מאיר דוויק הכהן, יוסף דוויק ויעקב דוויק, משפחה זו היא משפחת רבנים מארם צובא, יתכן ממשפחתו של "בעל השדה", כמו כן יש חתימת רבי שמואל לניאדו בשולי הגיליון, (חתום פעמיים), חותמת בשער: "דוד מרדכי העשיל שטפנשט (בוטושני)" - הרב דוד מרדכי השל (נפטר תשכ"ד) בן יצחק מאיר. כיהן כרב בשטפנשט-רומניה.
בגוף הספר כמה הערות ארוכות בשולי הגיליון בכתב ספרדי. אחת מהן חתומה "נאם ישר"ש" - רבי ישראל ששון בעל שו"ת כנסת ישראל זצ"ל, חתום בראשי תיבות שם הכותב כפי שהיה נהוג בין חכמי ספרד לחתום הגהותיהן.
2 volumes with the work Sefer Lashon HaZahav on masechtot Brachot, Eruvin, and shabbat, by Rabbi Zeev Wolf ben Rabbi Elazar, rabbi of Luzhansk and student of Rabbeinu Elimelech of Luzhansk.
1. Brachot—Warsaw 1899, two title pages. Eruvin—Pietrekov 1899. Two title pages.
Important endorsements, comprehensive in scope, from sages and Chassidic masters of the period, including Rabbi Shlomo the First of Babov, the Divrei Yehezkel of Sinoa, Rabbi David Moshe of Chortkov, Rabbi Eliyahu Chaim Maizel of Lodz, Rabbi Haim of Brisk, the Admorim of Grodzinsk, Gur, Sadigura, Rodoshitz, Amnishov, Ostrovtza, Pilz, Sochotchov, Trisk, Alexander, Husiatyn, Worka, Radzin, and more. At the end of the work are 18 pages of subscribers, including Admorim and many well-known rabbis from across the Polish, Romanian, and wider Jewish world.
2. Masechet Shabbat—Pietrekov 1901.
Each section has the stamp of the person responsible for the publication: “Avraham Yosef Fisher of Lodz, now living in Peshischa, brought to the publisher the book Lashon HaZahav”, with his handwritten signature. The volume with Shabbat has the same stamp (without the signature), with an updated wording: “the person who brought to the publisher … also Baruch She’Amar, Sefer Baruch Taam.” Brachot title page has stamps: “Issachar Dov Berish Adler bar A. Zvi Povianitz.”
Author Rabbi Zeev Wolf ben Rabbi Elazar of Lizhansk (1680-1793) was a student of Rabbi Yaakov Yitzhak Segel Harif of Dokla. Served as rabbi of Lizhansk during the time of Rabbi Elimelech (the Noam Elimelech), they had a strong connection and the author was one of his chassidim and merited long life, dying at 113 years old.
A unique printing on parchment with the portrait of the holy rabbi Shaya’la of Kerestir, together with his signature which he would append to his amulets: “the holy Shaya ben Moshe who served in holiness under the tzaddik and rabbi of Liska.” This picture, taken at the end of his life, has been known for the last hundred years as a segula for preservation and wealth, and has been hung in homes and businesses across the Jewish world.
Framed are the parchment with a copy of the amulet given from his holy hands to those seeking salvation, and many well-known stories about its unnatural deeds have spread.
Analysis of the amulet – three verses for preservation are alluded to: the first line includes a compilation of initial letters from the verses “Peace be within thy walls, and prosperity within thy palaces” (Psalms 122:7); “There shall no evil befall thee, neither shall any plague come nigh thy tent (Psalms 91:10)
The second line has the initial letters from the verse: “And they smote the men that were at the door of the house with blindness, both small and great; so that they wearied themselves to find the door” (Genesis 19:11)
The Admor Rebbi Shaya’la of Kerestir
(1852-1925, 5612-5685)
A leader of his generation and an important Chassidic Admor of the 19th and 20th centuries, Rabbi Yeshaya Steiner was the student and successor of Admor Rabbi Zvi Hirsch of Liska—student of Rabbi Moshe Teitelbaum (the Yismach Moshe). He was known for his merciful heart and his care for the parnasa of the Jewish people, and he would say “while other sages deal with ‘Razin d’Razin’ (Kabbalah and chassidut), I am dealing with ‘sustenance and not emaciation (razon)’.” Rabbi Shaya’la is considered a miracle worker, many deeds are attributed to him. Thousands continue to visit his grave to pray to him for salvation, and many wonderful stories have spread about the power of such prayer.
ג' אייר תש"פ - צ"ה שנה להסתלקותו
Numbered copy: 22/99 Series A
“He who sees the face of a tzaddik, he returns a good abundance and blessing to his soul, for the light of the shekhina immerses him”
(Ye’arot Dvash, Section 1, Drash 12)
סט מפואר קנקן יי"ש עם 12 כוסיות תואמות, כסף בעבודת הלחמה, יציקה, חריטה, והלחמת עיטורי פיליגרן בצורות מגוונות. ברובו חלק ומבריק. חתום על הקנקן ועל כל כוסית בנפרד: "MADE IN ISRAEL SILVER 925 STERLING". משקל כולל: 743 גרם. פקק תואם מחובר עם צירים. גובה הקנקן: 26.5 ס"מ. גובה כל כוסית: 5 ס"מ. פגמים קלים, פריט מרשים במצב טוב (פריט זה נוצר/בא כסט לפריט הקודם).
קנקן מפואר ליין עם ארבעה כוסות תואמות, כסף בעבודת הלחמה, יציקה, חריטה, והלחמת עיטורי פיליגרן בצורת גפנים וענפיהם. ברובו חלק ומבריק. חתום על הקנקן ועל כל כוס בנפרד: "MADE IN ISRAEL SILVER 925 STERLING". משקל כולל: 1016 גרם. פקק תואם שבור - במקור היה מחובר עם צירים. גובה הקנקן: 38.5 ס"מ. גובה הגביעים: כ-16 ס"מ. פגמים קלים, סט מפואר ומרשים במצב טוב (פריט זה נוצר/בא כסט לפריט שאחריו).
מגילת אסתר קטנה בכתב סופר על קלף - בכתב וועליש - גרמניה המאה ה-19. כתיבה יפה ואחידה לאורך המגילה, במקום אחד חיסר הסופר מילה שלימה ובמקום אחר הוסיף שני תיבות לא נכונות (הטעויות מסומנות), גובה הקלף: 16.5 ס"מ. גובה הכתב: 12 ס"מ. 20 שורות. פגמים שונים, הכתב דהוי בחלקו - אינה נמכרת ככשרה.
מגילת אסתר ישנה בכתב סופר על קלף - כתב אשכנזי כמנהג בית יוסף. הכתב דהוי, גובה הקלף: 33 ס"מ.26.5 ס"מ. 40 שורות. נקבים קטנים מועטים, כתמים, פרימות בתפרים, אינה נמכרת ככשרה.
מסמך מעניין, חלקו מוקלד וחלקו בכתב יד, "תעודת חבר" המעידה על קבלתו לחבר בשכונה ובחברת "שערי חסד" הירושלמית, של "הנכבד אדאלף לעווין הי"ו בעיר קאניגסשיטטע" כמו"כ את הסכמתו לתקנות החברה. מתאריך כג' כסלו תרע"ג. חתומה ע"י הרבנים, חברי הועד הראשי מהמושבה ונאמני חברת גמ"ח הכללי שערי חסד - מיקירי קרתא דירושלים לפי הסדר דלהלן:
מרדכי הירץ שפירא
אליהו ראם
אברהם אהרן הלוי פראג
אליהו מאיר לייבאויץ [?]
שמואל זנוויל שפיצר[?]
נפתלי צבי פרוש
מתחתם מאשרים את הנ"ל בחתימתם, גבאי ומנהלי החברה לפי הסדר דלהלן:
יוסף חיים זאנענפעלד
שלום שמחה שיינפינקל [?]
מנחם נחום כ"ץ
ארי' ליב בהררא"ד
דובער הלוי עפשטיין
נחום בערגמאן
עם החותמות הרשמיות של המושבה והגמ"ח הכללי.
מהצד השני "ברור דברים" בכתב יד, בו מעידים החתומים על הפקדת הסכום הנדרש לחברות במושבה ע"י הנ"ל, חתומים לפי הסדר דלהלן:
מרדכי הערץ שפירא
אברהם אהרן הלוי פראג
זלמן צוויג
אליהו מאיר לייבאויץ [?]
שמואל זנוויל שפיצר[?]
נפתלי צבי פרוש.
מידות: 21X14 ס"מ. כתמים קלים, מסמך מקורי ונדיר במצב כללי טוב.
רקע: שכונת שערי חסד הירושלמית. יוזמי השכונה ומקימיה היו ראשי ארגון 'גמ"ח הכללי', ששימש כארגון צדקה החל משנת תר"ל (1870), בראשותו של הרב שלמה זלמן פרוש. בשנת תרס"ח יסדו ראשי הארגון, בראשות נפתלי צבי פרוש-גליקמן (בנו של הנ"ל) ושמואל זנוויל שפיצר, את 'חברת שערי חסד לבניית בתים בירושלים', אשר נועדה לסייע ליהודים חרדים לרכוש דירה צנועה בירושלים בתשלומים מפליגים ללא ריבית. השכונה יועדה למשפחות אשכנזיות בלבד, ורובם הגדול של תושביה היו תלמידי ישיבות ואברכים. בל"ג בעומר תרס"ט נערכה חגיגת הנחת אבן הפינה לשלושים הבתים הראשונים, במעמד הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים.
מראשיתה ועד ימינו התאפיינה שערי חסד באופי הדתי-שמרני של תושביה. מאחר שיועדה מלכתחילה לדיירים חרדים ואשכנזים בלבד, רבים בה הסיפורים על יושביה, המתוארים כדמויות הוד מתוך סיפורי חסידיים קלאסיים. בית הכנסת, שנקרא על שם הגר"א מווילנה, שוכן ברחוב בר זכאי שבמרכז השכונה. הוקם בעשור השני של המאה ה-20, סמוך למועד הקמת השכונה, על ידי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן שהתרים את תושבי השכונה הפרושים ההולכים בשיטת הגר"א. הוא משמש כ'שטיבלך', ובין מתפלליו לאורך השנים אישים ידועים מתושבי השכונה, ובהם רבני השכונה הרב יעקב משה חרל"פ והרב אברהם דוד רוזנטל, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון והרב יוסף בוקסבוים.
1. ישמח משה על הש"ס ומועדים, מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מאיהעל, ובו ארבעה ספרים נפתחים: יין הרקח, שיח ספונים, תוכחת חיים אמירה נעימה ואבקת רוכל - מהדורה ראשונה מארמאראש-סיגעט תרס"ח - 1908. [2], צו דף. כרוך עם ספר זכרון מנחם, דברי אגדה ואמרות טהורות על התורה ומועדים, מאת רבי מנחם צבי רוזנברג אב"ד נאדיפאלו והגליל - מהדורה ראשונה מונקאטש תרע"ג - 1913. [4], קלו דף. חותמות בעלות: "דוב בערנאטה נאטער דער ח"ק גראסווארדיין". כריכה ישנה עם שדרת עור.
2. לקוטי מהרי"ח על הלכות תפילה ועוד, מאת רבי ישראל חיים פרידמן מראחוב תלמיד הייטב לב זצ"ל. חסר שער ועוד, מהדורה ראשונה? - סיגעט תר"ס | 1900. עותק חסר [1], קמח דף במקום [4], קמח דף. דפים מנותקים, הדבקות, כתמים.
3. יסוד ושורש העבודה מאת רבי אלכסנדר זיסקינד זי"ע. ווארשא תרל"ה | 1875. [2], קטז, יט, [1] דף. בסופו ביאור הגבולין מספר יהושע עם תרשים ארץ ישראל וגבולות חלוקת הארץ. כולל מעטפת על נייר כתום, כתמים, נקבי עש. חותמות בעלות: "הלל שמחון" "מספרי שלמה זלמן מגילנר".
4. ספר פרי הארץ, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע. מהדורה עם הוספות - ירושלים תשי"ג לערך - לפי תאריך ההסכמה של ההאדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין זצ"ל. קדם שער צבעוני. בחלקו ללא מספור עמודים.
5. מנורת זהב, מאת האדמו"ר רבי זושא מאניפולי זצ"ל. ללא ציון שנת ומקום דפוס בשער, לכאורה מדובר במהדורת ווארשא תרס"ד. סח דף. שער בלוי חסר ומקומט, כריכה ישנה מנותקת חלקית.
6. עבודת ישראל להאדמו"ר המגיד מקוז'ניץ זי"ע, מכונה על שם ספרו זה בעל ה"עבודת ישראל". ווארשא תרל"ה | 1875. צה דף. כתמים וקרעים קלים, כריכה ישנה.
מצבים שונים, מצב כללי בינוני-טוב.
The Tzaddik Rabbi Aryeh Levin (1885-1969) was the son of Rabbi Binyamin Beinush. He was a mashgiach at the Etz Haim yeshiva (Jerusalem) and a key figure in Jerusalem, known for his righteousness and his chesed. He was known as the Father of the Prisoners (or Rabbi of the Prisoners) because he would, for 25 years during the British Mandate, visit on foot every Shabbat those imprisoned by the British. He studied at the Volozhin yeshiva under Rabbi Refael Shapira, and was certified to the rabbinate by Rabbi Haim Berlin. When the State was founded he established the yeshiva now known by his name, Beit Aryeh. He was the father-in-law of the Posek the Grish Elyashiv, and his descendants are among the Torah sages of our generation, such as Rabbi Haim Kanievsky, Rabbi Yitzhak Zilberstein, and Rabbi Dov Kuk of Tiberias, and many others. Though there are many amazing stories of his chessed, his will dictated that he not be eulogized.
מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה בעל ה"דבר אברהם" זצ"ל. מתאריך ט' שבט תרצ"ט, ימי שבתו בציריך, ממוען אל "ידידי ורחומי הרבנים הגאונים הגדולים ראשי מנהלי אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה". בנושא המלצה על הרב ד"ר קרלבך לשעבר רב בברלין ובאדן-וינה. "הרב הזה הוא איש מצוין, נואם נפלא במדה מופלגה ויר"ש". בהמשך מביא עובדה המעידה על גדלותו של האיש: בהיות הרב ז גאלד נשיא המזרחי בקובנה, שח לו הציר האמריקני שם, שאיש אחד הגדיל אצלו את כבוד העם העברי והוא הרב קרלבך. "והנני ידידכם ואוהבכם דוש"ת מברכם בכ"ט ומכבדם אברהם דובער כהנא שפירא". מידות: כ-14.5X23 ס"מ.
הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא הי"ד (תרל"א - תש"ג). רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים וממנהיגיה של יהדות ליטא. חתנו של 'הגדול ממינסק' רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן. ספרו "דבר אברהם" קנה שם בעולם הישיבות ובין פוסקי ההלכה. נספה בשואה.
מכתב מוקלד במכונת כתיבה, מתאריך כה' מרחשוון תשכ"ד, ממוען אל הרבנים הגאונים ראשי אגוה"ר דארה"ב וקנדה שליט"א, במהלכו מגוללים את הסכנה הגדולה בדמות גופי מיסיון העושקים את נפש הנוער "סכנת המיסיון המרחפת על אלפים מילדי ישראל הנצודים ברשתם מקוצר-רוח ונסיונות כלכליים קשים... הכרח דחוף הוא לפעולות מניעה והצלה בהיקף רחב, ולזה דרושים אמצעים כספיים גדולים...שלא נוכל להשיגם ללא עזרתם של אחב"י שבגולה... כמו"כ חובת השעה להפעיל השפעה רבה לחוקק חוק במדינה שיאסור פעילות המסיונרים לבל יקעקעו יסודות האומה חלילה לעמוד מנגד בשעה גורלית זו..." חתומים בחתימת ידם וחותמתם הרשמית, הרבנים הגאונים זצ"ל תשעה במספר כדלהלן:
הרב יעקב לנדא אב"ד בני ברק זצ"ל.
הרב שמחה הכהן קפלן אב"ד צפת והמחוז זצ"ל.
הרב אלימלך בר שאול אב"ד רחובות זצ"ל.
הרב רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה והמחוז זצ"ל.
הרב יקותיאל עזריאלי קושלבסקי רב המושבה זכרון יעקב זצ"ל.
הרב אליהו אליעזר מישקובסקי רב דכפר חסידים זצ"ל.
הרב יהושע זעליג דיסקין רב דפרדס חנה זצ"ל.
הרב אפרים סוקולובר אב"ד רעננה זצ"ל.
הרב שלמה נח קרול רב דמושב חמד זצ"ל.
מידות: 20X27.5 ס"מ. סימני קיפול, כתם מסיכת משרד, מצב כללי טוב.
מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של רבי שמעון הכהן שאטין אב"ד מעדיער זצ"ל. מתאריך א' חול המועד סוכות תרפ"ד. כתוב באידיש-גרמנית, בנושא ענין טכני מסוים הקשור לסידור קידושין, מוזכר גם הרב משה גולדשמיד גוטספעכטער. וחתימת ידו של הרב הכותב. וחותמתו הרשמית. מידות: 34X20.5 ס"מ. סימני קיפול, קרעים בשולים עליונים, מצב כללי טוב.
רבי שמעון הכהן שאטין (תרל"ז - תרצ"ח) בן רבי אברהם יונתן בנימין. תלמיד הרבנים הגאונים מפרשבורג השבט סופר ורבי דוד ניימן זצ"ל. חתן רבי יהושע העשיל וייס רבה של מעדיער-הונגירה. בתר"ף מונה על מקום חותנו לרב העיירה, אחריו מילא מקומו חתנו רבי פנחס.
Rabbi Yosef Dov Beer HaLevi Soloveitchik (born 1908) was the son of Rabbi Simcha and grandson of Rabbi Haim, the Brisker Rav (the Beis HaLevi). He studied under his father and Rabbi Shlomo Poliachok of Meitzit. He was the son-in-law of the Edelman family of Lithuania. He immigrated to the US in 1933 and served as rabbi of the Bnei Yisrael community in Spring Valley. He was a member of the Council of Rabbis in America and helped found Yeshiva University.
מכתב מוקלד במכונת כתיבה, מתאריך אדר ב' תשמ"ד, מאת הרב המקובל הגדול רבי יצחק כדורי זצ"ל, בו מבקש הוא בתחנונים להיחלץ חושים לסייע למשפחה שנלקח ממנה בפתאומיות עטרת ראשם, ונשארו כספינה מטורפת בלב ים, וחותם בכתב ידו: "יצחק כדורי". מחתת זה הוסיפו שורות בכתב ידם וחתימתם הרבנים הגאונים ראשי ישיבת פורת יוסף, רבי יהודה צדקה ורבי חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, בנוסף שורות בכתב ידם וחתימתם של רבי יעקב טופיק אבי עזרי רב העיר ביתר שליט"א ורבי ראובן אלבז ראש מוסדות אור החיים שליט"א. מידות: 21X16.5 ס"מ. נקבי תיוק, מצב כללי טוב.
הדפסה מוקדמת על נייר, קמיע גדול ונדיר, המכיל: שמות קודש, איורי קבלה, שמות מלאכים, תפילות ופסוקי סגולה, לאורך צדו כיתוב באידיש המסביר את סגוליותו הרבה של הקמיע, ובנוסף התייחסות למקורו של הקמיע: "שמירה ומעולה נעימה שנמצא בין כתבי הקודש של הרב מסדילקב נכד הבעש"ט הקדוש זצלה"ה (האדמו"ר רבי משה חיים אפרים מסאדילקאב בעל "דגל מחנה אפרים" זיע"א) קחו בכסף מלא וימלא ה' כל משאלותיכם כעתירת המו"ל ה"ק נחום לאנדוי נכד הגאון הקדוש בעל החכם צבי זצלה"ה". בבית דפוס השותפים קאהן-פריד מונקאטש. מידות: 47X31 ס"מ. נקבים והדבקות, שיקומים מקצועיים, מצב כללי טוב.
ליטוגרפיה בדיו כחול, כרזה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" עם מסגרת מגני דוד, במרכז דגים והכיתוב "אדר מזל דגים". מנהג נפוץ היה בקרב יהודי הונגריה, בהגיע חודש אדר היו תולים כרזות מעין זו בבתי כנסיות ובתים פרטיים. הדפסה זו נעשתה בבית דפוס ברחוב היטלר 6 בעיירה סאטמר - מלפני המלחמה 1940 לערך. מידות: 42X31.5 ס"מ. קרעים מזעריים בשולים, מצב כללי טוב.
1. הדפס צבעוני מוקדם, לוח יארצייט מהודר, שע"י מוסדות עץ חיים ירושלים, ללא ציון בית דפוס, לפי הדפסים זהים נעשה ע"י דפוס מונזון ירושלים - המחצית הראשונה של המאה ה-20. מידות: 44X34.5 ס"מ.
2. הדפס שחור, לוח יארצייט גדול, שע"י מוסדות בית הועד הכללי אשכנזים פרושים וחסידים בירושלים. דפוס האחים סלומון. מידות: 46X35 ס"מ.
3. הדפס כחול, לוח יארצייט ברובו ריק, מעליו מבני מוסדות שע"י בית הועד הכללי אשכנזים פרושים וחסידים בירושלים. ללא ציון בית דפוס. מידות: 47X29.5 ס"מ.
פגמים קלים, מצב כללי טוב.
הדפסה על דף, ציור המתאר את רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין - ה"חפץ חיים" זי"ע. נראה יושב עם ספר פתוח לפניו, מצויר דיוק מרבי. חתום: "מנדי בלאט תשכ"ט". מודבק על גבי לוח עץ. מידות: 48X34 ס"מ.
הדפסה מהתקופה, בו נראה האדמו"ר הק' ציס"ע רבי אהרן רוקח מבעלזא זיעוכי"א. חבוש בכובע רחב תיתורה כמנהג אדמו"רי הונגריה, ולבוש בפרוותו - פעלז. התמונה המקורית צולמה בהונגריה אחרי המלחמה. בתחתית הכיתוב: "צורת הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אהרן רוקח מבעלז שליט"א". מידות: כ-11X15.5 ס"מ. כתמים קלים, מצב כללי טוב.