"ויהי רצון שתתקבלנה בשורות טובות" מכתב מהרבי עם תיקונים בכתב ידו מתאריך יט תמוז תשי"ח עם הברכה "שיגאל כאו"א מאיתנו מכל ענינים המבלבלים הן בגשם והן ברוח ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב"

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים של הרבי, מיום יט' תמוז תשי"ח, עם התייחסות הרבי לזמן מתן תורה שהנו "מהווה (ועכ"פ-צ"ל) [סוגריים מוספות בכתב יד], שינוי עיקרי,וק"ל... ויהי רצון שתתקבלנה [המילה תוקנה בכתב יד] בשורות טובות, ובפרט שבאים הננו מימי הסגולה ימי הגאולה יב' ויג' תמוז, גאולת רבנו נשיאנו ראש ישראל, וגופא בתר רישא אזיל [היה כתוב 'גריר' והרבי שינה בכתב ידו ל'אזיל'] הנה יהי רצון שיגאל כאו"א מאתנו מכל ענינים המבלבלים הן בגשם והן ברוח, ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב". והרבי מסיים "בברכה לבשו"ט חתימת ידו של הרבי. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

"חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ואין לך דבר העומד בפני הרצון" מכתב חשוב עם תוספות ותיקונים בכתב יד קדשו של הרבי - אדר תשי"ט

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים של הרבי, מיום ט"ו באדר ב' תשי"ט, עם התייחסות הרבי על ענייני הפצה "ובפרט שסוף סוף מכריזים על ענין דופרצת, דפשיטא שריך להיות גם כן בד' אמות של הפרט וד' אמות של הכלל... חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ואין לך דבר העומד בפני הרצון". בתוספת תיקונים בכתב ידו של הרבי. בברכה לבשו"ט [לבשורות טובות], בתוספת בכתב ידו של הרבי: "בקרוב ולשנת הצלחה בכלל ובפרט" וחתימת ידו של הרבי. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

"ישועות ורפואות אמיתיות שלימות טובות... והצלחה מרובה" שפע ברכות במכתב קודש כולו בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר פועל הישועות רבי דוד משה מקרעטשניף זי"ע

223

מכתב קודש על נייר מכתבים רשמי, כתוב כולו בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש פועל הישועות הנודע רבי דוד משה מקרעטשניף זצ"ל. המכתב נשלח ממקום מושבו של האדמו"ר זצ"ל ברחובות בתאריך י"ט בתמוז תשכ"ו (1966) אל הרה"ח יצחק שטיין. במכתב שכתוב בחלקו בלשון הקודש וחלקו ביידיש מופיעה הכותרת בכתב ידו של האדמו"ר עם הכיתוב "מזל טוב" 3 פעמים, בהקשר למה שמזכיר האדמו"ר את אירוסי בנו וממשיך דרכו האדמו"ר רבי מנחם אליעזר זאב שליט"א (מכונה ע"י הרבי "מענדל" - כשם כינויו בביתם) עם בת האדמו"ר רבי יואל בעער מראצפערט סאו פאולו ברזיל. המכתב גדוש בברכות לרוב ע"י האדמו"ר הקדוש: "החיים והשמחה והשלום וישועות ורפואות אמיתיות שלימות וטובות בנוב"ג (בנפש ובגוף) והצלה והצלחה מרובה וטובה וסייעתא דשמיא בכל עניינים לטובה". בהמשך מתעניין האדמו"ר בפרנסת הנמען ומוסיף שוב ברכות ביידיש: "השי"ת זאל אייך שטיין צו הילף אין אללע גוטע ברכות וואס איהר בעדארפט אמן כי"ר [השם יתברך יעמוד לעזרתכם בכל הברכות שאתם צריכים אמן כן יהי רצון]" בסיום חתימת יד קדשו. [1] דף. 16 שורות בכתב יד בלורד שחור. 27X20.5 ס"מ. סימני קיפול. מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף (ט' תשרי תרפ"ה - ט"ו תמוז תשכ"ט), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף וחתן גיסו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה. בשנת תש"ד, כשנשלח עם אביו למחנה השמדה אושוויץ, הסמיכו אביו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות שעם ישראל זקוק לו(!). לאחר המלחמה התקבצו סביבו מעט מזעיר חסידים בעיר סיגעט וקיבלו עליהם את מרותו והכתירוהו לאדמו"ר. עלה ארצה בשנת תש"ז והתגורר בירושלים. בעצת 'החזון איש' והאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצ"ל עבר להתגורר ברחובות שם הקים קריה חרדית וכונן את מוסדותיו הקדושים. בחודש תמוז תשכ"ט נסע לפקוד את קברי אבותיו ברומניה, התמוטט ונפטר. ארונו הובא ארצה והוא נטמן בבית העלמין ברחובות. בניו ממשיכי דרכו בקודש: האדמו"ר מקרעטשניף רחובות שליט"א, האדמו"ר מקרעטשניף - קרית גת זצ"ל שנפטר לפני כחודש, האדמו"ר מפרמישלאן שליט"א, האדמו"ר מביטשקוב זצ"ל ועוד. על חתניו נמנים האדמו"ר מסאסוב שליט"א, האדמו"ר מפאלטישאן שליט"א ועוד. פועל ישועות בקרב הארץ - האדמו"ר רבי דוד משה נודע כפועל ישועות ומחולל ניסים והתפרסם במופתיו ברחבי תבל, במיוחד נודעו מופתיו בענייני רפואה, אותם 'הלביש' בדרך הטבע, במרשמים אותם כיבדו בבית המרקחת ברחובות, ובאכילת מאכלים מסוימים - גם אם לעיתים היה נראה שהם נוגדים את דרך הטבע, אלפים נהרו להתברך מפיו ונושעו על ידו. סיפר מרן הגאון רבי גרשון אידלשטיין שליט"א ראש ישיבת פוניבז', כי פעם כאשר נצרך אחד מבני משפחתו לרפואה נכנס אל הרבי מקרעטשניף שהורה לתת תרופה מסוימת והחולה נרפא, מה שלא הצליחו טובי הרופאים בתרופותיהם השונות. הגר"ג שליט"א השתומם ופנה אל הסטייפלר בשאלה איך הצליח רבי צעיר לימים שלא למד כלל רפואה במקום שטובי הרופאים נכשלו? השיב לו הסטייפלר זצ"ל בזה הלשון: "זיין זאגן איז מער ווי די רפואה" – מה שהוא אומר-מברך, עוזר יותר מהתרופה שהוא נותן" ('אור פני משה' מפי הרה"צ ר' שלום אליעזר זאב ראזענבוים שליט"א בן כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף זצ"ל מקרית גת).

צפה בפריט

אוסף מסמכים חשובים בניהם קבלה בחתימת יד קודשו של חכם מנחם מנשה זי"ע מל"ו הצדיקים.

237

אוסף מסמכים חשובים ומעניינים מר' משה שלמה רצאבי מחכמי תימן בראשית המאה ה-20 בירושלים האוסף כולל קבלה עם חתימת יד קודשו של חכם מנחם מנשה מל"ו הצדיקים זי"ע. קמעות בכתב יד לשמירה לילד. גורלות ועוד. פנקסים עם רשימות של בתים למכירה וקניה ברחבי הארץ לפני קום המדינה וכן התכתבויות עם חכמי תימן מהתקופה בניהם הרב חיים עראקי ועוד. חכם מנחם מנשה [ה'תרנ"ג-ה'תשכ"ח, 1892-1968], מייסד 'חברת אהבת חיים' ומחבר הספר אהבת חיים על התורה. תלמידם של המקובלים רבי שלמה אליעזר אלפנדרי ורבי יהודה פתיה. הרב מרדכי אליהו אמר עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, "אם לא הראשון שבהם". גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

ארון קודש מיניאטורי מפואר ומוזהב עץ מגולף - אירופה המאה ה - 20

087

ארון קודש מיניאטורי עץ מגולף. על גגו ישנו גילוף מרהיב בעץ בצבע זהב, של אריות אוחזים בלוחות הברית ובראש הלוחות כתר מלכותי. דלתות הארון מעוטרת בתבליטים של גפנים מוזהבים. ובדפנות הצד תבליט מנורה מוזהב. הארון עומד על ארבעה רגלי אריות. פריט מפואר ונדיר. מידות: גובה מרבי: 101 ס"מ. רוחב: 35 ס"מ. עומק: 25 ס"מ. מידות פנים: 33X14X48 ס"מ. המאה ה - 20. פגמים ותיקונים קלים. מצב כללי טוב מאוד.

צפה בפריט

גלויה נדירה של רבינו הקדוש ר' ישעילה קרעסטירר עם האיחול "לשנה טובה תכתבו"

060

גלויה נדירה עם דמות דיוקנו הקדושה של רבינו מופת הדור רבי ישעי'לה קרעסטירר. מתחתיו הכיתוב: "יפתח יי לך את-אוצרו הטב רבינו ישי'ע שטיינער זצוק"ל", עם הוספה מעניינת "לשנה טובה תכתבו". נפטר בנשיקה כמיתת משה רבינו עליו השלום יום ג' לחודש אייר שנת תרפ"ה לפ"ק". עם כיתוב בלועזית. גלויה לא מצויה עם צילום איכותי יותר מהכרזות שנראו עד היום. תמונתו ידועה כסגולה (ראה להלן). פגמים שונים, קרעים בקצוות לא פוגעים בגוף, כתמים קלים. מצב כללי טוב מאד. 9X13.5 ס"מ. רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט.

צפה בפריט

דמות דיוקנו של האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור - שמן על בד מוצמד לעץ חתומה ע"י האמן ויקטור ברינדץ' - ישראל המאה ה-20

256

ציור מרשים שמן על בד מוצמד לעץ, נתון בתוך מסגרת עץ מעוצבת ומרשימה. עבודתו של האמן הרוסי - ישראלי ויקטור ברינדץ'. מאחורי הציור כיתוב: "כ"ק אדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זצוק"ל". חתום ע"י האמן. מידות ציור לא כולל מסגרת 34X23 ס"מ, 38X27 ס"מ כולל מסגרת. פגמים ושברים קלים במסגרת. מצב כללי טוב מאד. ויקטור ברינדץ' (ברוסית: Виктор Бриндатч;‏ נולד ב-10 במאי 1941) אמן יהודי ממוצא רוסי, המתגורר ופועל כיום בישראל. חבר באגודת האמנים והפסלים של ישראל, ולשעבר חבר אגודת האמנים הפלסטיים בברית המועצות. עבודותיו שאובות הרבה מחיי היום יום והמנטליות הישראלית, מהפולקלור היהודי ומהמצב המשתנה בארץ. בציוריו מרבה לתאר מן הנושאים הפוליטיים האקטואליים, בין יצירותיו תמונות המציגות מצבים ואירועים הקשורים ביהודים בארץ ובעולם: ציורי חגים וחוגגים, חיילים וקרבות יהודי אירופה. ממלא תערוכות רבות בארץ ובעולם. בשל סגנונו המיוחד והייחודי שקנה לו מקום של כבוד בקרב אמני דורנו.

צפה בפריט

דמות דיוקנו של הגאון רבי חיים גריינמן - ציור שמן על בד גדול ומרשים חתומה ע"י האמן ויקטור ברינדץ' - ישראל המאה ה-20

257

ציור גדול ומרשים שמן על בד, רבי חיים גריינמן זצ"ל בכותל המערבי עבודתו של האמן הרוסי - ישראלי ויקטור ברינדץ. חתום ע"י האמן. מידות הציור: 70X50 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. ויקטור ברינדץ' (ברוסית: Виктор Бриндатч;‏ נולד ב-10 במאי 1941) אמן יהודי ממוצא רוסי, המתגורר ופועל כיום בישראל. חבר באגודת האמנים והפסלים של ישראל, ולשעבר חבר אגודת האמנים הפלסטיים בברית המועצות. עבודותיו שאובות הרבה מחיי היום יום והמנטליות הישראלית, מהפולקלור היהודי ומהמצב המשתנה בארץ. בציוריו מרבה לתאר מן הנושאים הפוליטיים האקטואליים, בין יצירותיו תמונות המציגות מצבים ואירועים הקשורים ביהודים בארץ ובעולם: ציורי חגים וחוגגים, חיילים וקרבות יהודי אירופה. ממלא תערוכות רבות בארץ ובעולם. בשל סגנונו המיוחד והייחודי שקנה לו מקום של כבוד בקרב אמני דורנו.

צפה בפריט

חנוכית 'וילון' כסף - אוסטרו-הונגריה המאה ה-19

099

חנוכיית כסף, בשילוב ציפוי זהב, עבודת יד מרשימה ואמנותית בצורת וילון פרוש ובמרכזה אריות, כתרים ועיטורים שונים. עבודת ניסור, הלחמה והברגה של בזיכי הנרות, הגב והאריות. עבודת ריקוע איכותית וטובה. השמש מקורי תואם לחנוכיה ומתאים לתקופה. האימפריה האוסטרו-הונגרית המאה ה-19. נבדק כסף. לא חתום. משקל 715 גרם. גובה 25 ס"מ. רוחב 28 ס"מ. סימני שמן. מצב כללי טוב מאד.

צפה בפריט

יצירה מונומנטלית: גביע כסף גדול עם מכסה - גרמניה / וינה סוף המאה ה-19

072

גביע גדול במיוחד, עם מכסה תואם ובסיס רחב. יצירה מונומנטלית, עם עבודת יציקה הלחמה וריקוע של פרחים ועיטורים שונים בסגנון קיסרי. כסף חתום עם חותמת "800 M". בחלקו התחתון עם הכבדה של עופרת. משקל כולל 993 גרם. גובה: 40 ס"מ. קוטר: 12 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.

צפה בפריט

כתב יד הפטרות ותרגום עם ניקוד עליון - תימן המאה ה-18

210

כתב יד, עם הפטרות בנוסח בלאדי, מקרא ותרגום עם ניקוד עליון. נדיר בכתיבתו, הן בסגנון האותיות והן בסגנון הכתיבה. מתחיל מהפטרה לפרשת לך לך עד סוף פרשיות התורה, ובהמשך לשבתות מיוחדות ולמועדים. חלק מהדפים האחרונים השולמו מאוחר יותר בכתב יד שונה, עם תוספת של ברכות ההפטרה לראש השנה, יום הכיפורים, שלשה רגלים ועוד. כריכת עור נאה בעבודת יד מהתקופה עם שרידי אבזמי עור לסגירה. למעלה מ-300 עמודים. 20X13 ס"מ. זהות המעתיק לא נבדקה. לפי סגנון הכתיבה כנראה מדובר בסופר אמן. מס' דפים מנותקים. קרעים שונים. כתמי ושימני שימוש. הדבקות לא מקצועיות במספר מקומות. ללא סימני עש. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

כתר לספר תורה כסף בעבודת יד - גליציה / אוקראינה המאה ה-18/19

093

כתר מפואר וגדול לספר תורה, בראשו זר עם פרחים וציפורים מוזהב, מתחתיהם עיטורים שונים בהם 6 דמויות של פני אריה, במרכז אריות אוחזות בענפים המחזיקות את הכתר העליון, בעבדות חלקים מוברגים ומולחמים. בבסיס עיטורים מרהיבים של 6 נשרים, נשר פורס כנפיים, סלסלת פירות ופרחים שונים בחלקם באגרטלים, בעבודת חלקים מוברגים ומולחמים. פעמונים תלויים במרכז הכתר. ללא חותמות כסף. ככל הנראה גליציה / אוקראינה סוף המאה ה-18 / תחילת המאה ה-19. כסף נבדק. פגמים קלים, מצב כללי טוב. משקל כולל 1624 גרם. גובה כולל 40 ס"מ. קוטר התחתית 18 ס"מ.

צפה בפריט

מגילת אסתר כתובה ביד על קלף בתוך בית תואם כסף - האימפריה העות'מאנית סוף המאה ה-19

105

מגילת אסתר, כתובה ביד על קלף, 6 ס"מ גובהה. כתב יד סופר בכתיבה ספרדית, 15 שורות. נתונה בתוך בית עשוי כסף, בעבודת יד מרשימה ויוצאת מן הכלל הבנויה מ-8 חלקים, עם ידית לגלילת המגילה לתוך הבית (יתכן שהידית מתקופה מאוחרת יותר), עבודת ריקוע גזירה ואיזמל של צמחיה ופרחים. מוזהב חלקית. משקל כולל 165 גרם. אורך כולל 18 ס"מ. מצב כללי של הבית טוב מאד. המגילה דהויה במספר מקומות ומקומות נוספים מריחת דיו. קרעים והדבקות. לא נמכר ככשר.

צפה בפריט

מיוחד ומרגש: כתב יד גדול עם חיבורו האבוד בקבלה וחסידות שלא נדפס של המקובל החסידי רבי שמעון אנגלנדר

216

כרך עב כרס כתוב כולו בכתב יד, הוכן לדפוס ע"י מחברו המקובל רבי שמעון אנגלנדר, אך לא זכה להעלותו על מכבש הדפוס, בדף השער כתוב בכתב מרובע ויפה: "ספר פרדס שמעון מאתי שמעון ענגלענדער". בהמשך מילא המחבר דפים שלמים משני עבריהם, בחידושים עמוקים בתורת הקבלה בדרך החסידות, בכתב יד נאה, אוצר בלום שלא שזפתו עין, עם איזכור של רבים מגדולי החסידות, בסופו רשם המחבר ראשי תיבות שונים ומעניינים כיד ד' הטובה עליו, רשימות ארוכות לפי סדר א' ב' של ר"ת שונים היוצאים מפסוקים שונים. למעלה מ-650 עמודים כתובים בכתב יד. כריכה בלויה מנותקת, מעט כתמי מים, וקרעים בהתחלה, מצב כללי טוב. על הדפים מחיקה אלכסונית עם עט ככל הנראה לאחר הקלדה לקראת הכנה לדפוס. רבי שמעון אנגלנדר (תרל"ד – תש"י) מקובל חסידי וגאון אשר חי רוב ימיו בהסתרה. מצאצאי רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים". עלה ארצה בשנת תרצ"ג מהעיר ניימרקט (נובי טארג - Nowy Targ) בגליציה, התיישב בחיפה שם הקים את המוסד "עטרת זקנים" לתמיכה בזקני העיר. נודע בעיקר בשל ביאורו "שער שמעון", על ספר הקבלה החסידי "ברית כהונת עולם" אותו הביא לדפוס בין השנים תש"ח-י ובו נזכר שמו בשער: "מוהר"ר שמעון ענגלאנדר מחיפה, בעל 'פרדס שמעון' [חיבור זה שלפנינו]", תוך כדי נסיון הדפסת הספר נסתלק צדיק זה לבית עולמו ונטמן בבית העלמין בחיפה, ומאז נודע גודל תקפו וגבורתו בתורת הנסתר.

צפה בפריט

מכתב מהרבי לכבוד יום הולדת "שתהיה שנת הצלחה אצלו... מתוך הרחבה עם תוספת "לבשורות טובות" בכתב יד קדשו - אדר תשל"א

242

מכתב מוקלד במכונת כתיבה, מיום ח' באדר תשל"א, בו מתייחס הרבי ליום הולדת "בודאי נהג כמנהג אנ"ש בזמן האחרון ביום ההולדת... שתהיה שנת הצלחה אצלו הן בגשמיות והן ברוחניות ויוסיף בלימוד התורה וקיום מצותיה מתוך הרחבה". בברכה: לבשו"ט [לבשורות טובות, בכתב יד קדשו של הרבי] וחתימת ידו של הרבי. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

מכתב מהרבי לכבוד יום הולדת "שתהיה שנת הצלחה אצלו... מתוך הרחבה" עם תוספת "לאורך ימים ושנים טובות" בכתב יד קדשו - אדר תשכ"ט

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים של הרבי, מיום ו' באדר תשכ"ט, עם ברכת הרבי ליום הולדת "בודאי נהג במנהג אנ"ש בזמן האחרון ביום ההולדת... שתהיה שנת הצלחה אצלו הן בגשמיות והן ברוחניות ויוסיף בלימוד התורה וקיום מצותיה מתוך הרחבה". בתוספת בכתב ידו של הרבי: "הפ"נ [הפדיון נפש] יקרא עה"צ [על הציון - ציון קברו של הרבי הריי"צ]. בברכה: "לאויוש"ט" [לאורך ימים ושנים טובות, בכתב יד קדשו של הרבי] וחתימת ידו של הרבי. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

מכתב מהרבי מתאריך כד טבת תשכ"ח - המשכו של מכתב (ראה פריט 198 מכירה 25) עם הוספה בכתב ידו על המצב בא"י

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים של הרבי, חלק שני של מכתב מיום כד טבת תשכ"ח, שהופיע כבר במכירות, בו כותב הרבי מראי מקומות לנושאים שהעלה במכתבו, (ראה מכירה 25 פריט 198), בסופו התייחסות מעניינת בכתב ידו: נתקבל מכתבו מז' שבט "ויה"ר שסו"ס יפעלו רבני ארהקת"ו [ארץ הקודש תבנה ותכונן] כתביעת השעה -שעת הכושר באין ערוך". - ככל הנראה הכוונה לתנועת התשובה שהתפתחה וזינקה בארץ בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, והרבי שליבו היה לבם של ישראל ונושא זה כידוע היה בציפור נפשו, ייחל בכל מאודו שהרבנים ידעו לנצל את המצב ויטו שכם בעניין חשוב זה. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

מכתב מהרבי עם תיקונים בכתב ידו מתאריך יד' אדר תשי"ז הנושא את הברכה "לבשר אך בשורות טובות בטוב הנראה והנגלה, ונהפוך הוא לשמחה וליום טוב"

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים של הרבי, מיום יד' אד"ר תשי"ז. עם תיקונים וסימונים בכתב ידו, עם התייחסות הרבי על ענייני קירוב ושליחות, וכמה מנהגים בנושאים שונים כמו יארצייט שחל באמצע אבילות, וסיפור המשפיע הרש"ג ע"ה אצל הצמח צדק, המובא בדרושי חתונה קונט' ב', ומסיים בברכתו "והשי"ת יברך את כאו"א בתכ"י לבשר אך בשו"ט בטוב הנראה והנגלה, והענינים הבלתי רצוים יקוים בהם, כענין חדשים אלו, ונהפוך הוא-לשמחה וליום טוב". "בברכה" חתימת ידו של הרבי. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994). מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" - על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

צפה בפריט

מרתק! כתב יד [קיצור] מקור חיים בתוספת תגלית היסטורית מעניינת וחתימות מארי יחיא קפאח ומארי יצחק יחיא הלוי

207

כתב יד ספר מקור חיים, קיצור הלכות שחיטה וטריפות לרבי יחיא בן יעקב צלאח (מהרי"ץ בן יעקב - השני [חכמי תימן 502]), "ינהיר מספר זבח תודה שחיבר... כמה"ר יחיא בן כמה"ר יוסף צאלח (המהרי"ץ)... כפי מנהג ק"ק צנעא... בשנת ושב וקבצך מכל העמים (ב'קע"ב לשטרות [תרכ"א | 1861])". שער יפה ומאויר. בגב השער הקדמה מקורית בחרוזים לא ידועה. זהות המעתיק לא ידועה, כנראה הוא כתב היד של המעתיק מארי חיים קורח [חכמי תימן 558]. כתב היד שלם למעט מעט אותיות חתוכות בדף האחרון. בשליש האחרון של הספר כרוך פרק מרתק הבנוי מדפים דפים ששופכים אור מעניין על התקופה. דפים שונים הכוללים: גט פיטורין לאישה עם חתימות העדים "דאוד בן יוסף" ו"סעדיה בן סעדיה". שטר גט ללא חתימת עדים. הסמכה לשוחט "מארי סליימאן סעיד יחיא" עליו חתום "סעיד בן מו"מ סאלם". כתב הרשאה ל"סליימאן בן מ"ו סעיד", מראש השוחטים "יחיא בן נחום [חכמי תימן 388]" משנת ב'רל"ח [תרפ"ז | 1927]. הסמכה לשחיטה על הלכות טריפות ובדיקת הריאה לבהמה חיה ועוף, לתלמיד "סליימאן בן מ"ו סעיד מעי"ת ביתרדם..." מיום ט' בניסן בר"ך לשטרות [תרס"ט | 1909] כולו בכתב ידו של מארי יחיא קאפח. חתומים מארי יצחק, יחיא בן משה הלוי [חכמי תימן 234-5] רבה הראשי של צנעא המאה ה-19-20. ומארי יחיא בן שלמה אלקפאח [חכמי תימן 545-6] חכם באשי ומייסד תנועת 'דרדעה' צנעא המאה ה-19-20, נודע במלחמתו כנגד ספר הזוהר והקבלה ולמען חזרתה של יהדות תימן לפסיקת ההלכה לפי הרמב"ם והרס"ג. דף הסמכה נוסף על הלכות שחיטה, טריפות, בדיקת הסכין וריאה גם הוא כתוב כולו בכתב ידו של רבי יחיא קאפח "ובתנאי שיבוא לפנינו בחודש אדר הבע"ל לראות... לחזור על תלמודו...", מתאריך י"א טבת ברי"ט לשטרות [תרס"ח | 1908], חתימת מארי יחיא קאפח בסיום. לאחריה כתב ידו וחתימתו של מארי יצחק הלוי הנ"ל שמסכים לדברי רבי יחיא צלאח כפי התנאים. מכתב מרבי יחיא קפאח מתאריך מנחם [אב] ברי"ח לשטרות [תרס"ז | 1907] בענייני שחיטה ממוען ל "מ"ו סאלם דכאן", עם אזכור מעניין ולא ידוע היסטורית "מ"ו יחיא יצחאק בבית האסורים ולכן נטפלתי להאריך..." עם חתימת יד קדשו. מעניין לציין כי לא נרשם ברשומות אודות שהותו בבית האסורים של מארי יצחק יחיא הלוי שהיה כידוע מקורב מאד למלכות ולשלטון הטורקי ולכן שורה זו תמוהה מאד. עשרה עמודים נוספים בכתב מאוחר יותר עם 'סדר הניקור מלבוש עטזה', 'סוד בהמה בהררי אלף', 'הלכות שחיטה על דרך הקבלה', 'סוד מגיד מישרים' ו'נבואת סעיד בן דאוד הכהן משפחת פנחס...'. כ-140 עמודים. חלק מהדפים בגדלים שונים ברובו 17X12 ס"מ. תפורים יחד וכרוכים בכריכת עור מתאימה לתקופה. סימני שימוש ובלאי אופייניים. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

נדיר ביותר במצב מושלם: דרך תבונות להרמח"ל - מהדורה ראשונה בחיי המחבר אמשטרדם תק"ב | 1742 מהדורה מניאטורית

031

ספר דרך תבונות לרבינו משה חיים לוצאטו - הרמח"ל זיע"א. חיבור שמטרתו "להבין דרכי הלימוד ויסודות הפלפול באופן היותר קצר ומספיק לצייר ציור העניינים ולהבנת המאמרים.." כלשון המחבר בהקדמה. מהדורה ראשונה בחיי המחבר - אמשטרדם תק"ב | 1742. עם הסכמת רבני אמשטרדם והקדמת המחבר, חתימת בעלות: "יעקב שלום ליפשיץ יצ"ו". וחתימה נוספת בלועזית לא נבדקה לעומק. ו כג כג-מא דף. עם ביאורי מילות לע"ז והמפתחות. (סטפנסקי ספרי יסוד 475). כריכת עץ עם שדרת קלף, מלבד קרע קטן בשער ובדף יב שלא פוגעים בטקסט, ללא פגמים, כתמים קלים, עותק שמור במצב מצויין של ספר נדיר במיוחד. מהדורה מיניאטורית מידות 7X11.5 ס"מ. דרך תבונות אחד מסדרת ספרי הנגלה שחיבר הרמח"ל הקדוש (תס"ז - תק"ד). בו הוא מלביש במילים את סוד הלימוד העתיק של העם היהודי, וכחלק מספרי ההדרכה שכתב, כמו ספר ההגיון על כללי הלוגיקה, וספר לשון לימודים על כללי הכתיבה וההרצאה, בספרים אלו ניכרת גדולתו של רבינו שמלבד היותו בקי עצום בנגלה ובקבלה, כן ידיו רב לו בלוגיקה ושירה ומקצועות נוספים.

צפה בפריט

נר זכרון לבית כנסת כסף - פריז תחילת המאה ה - 20

063

נברשת זיכרון לתלייה בבית כנסת, להדלקת נר זיכרון בתוך כלי הדלקה. כסף תוצרת חברת Puiforcat פריז. מופיעה הקדשה משנת תשט"ו | 1955. חתום בחותמת שמו המלא של היצרן - Puiforcat, Paris. ושני חותמות כסף. עבודת יציקה הטבעה וחקיקה. פריט מפואר ומיוחד: שני חישוקי כסף רחבים, המחוברים זה לזה ע"י שלושה מתלים מעוטרים בצמחיהם, אליהם מחוברים שלוש שלשלאות כסף אל צלחת עגולה, שעל גביה טבעת המיועדת לתלייה, מעוטרת בכדוריות. חריטת הקדשה מעניינת על גבי החישוקים: "לעילוי נשמת המנוח' רצו' יצחק עטייא / נע' נלבע' יום שבק' כה' אדר התשטו' ת'נ'צ'ב'ה'". אורך: 75 ס"מ, קוטר חישוק העליון: 20 ס"מ, רוחב מירבי כולל מתלים: 24 ס"מ. משקל 2275 גרם. מצב טוב

צפה בפריט

ספר נדיר בכריכת עור מפוארת: פרי הארץ - חסידות מהדורה ראשונה קאפוסט תקע"ד | 1814

139

ספר פרי הארץ, עניינים עמוקים בדרך החסידות, להאדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטעפסק זיע"א. בסוף הספר הובאו מכתבים מאת רבינו המחבר ותלמידו המובהק רבי אברהם מקאליסק, אשר נשלחו אל חסידיהם באירופה, ובהם דברי שבח וחיזוק על עניין חידוש ההתיישבות בארץ ישראל בכלל ובטבריה בפרט, בקשות לתמיכה כלכלית והוראות הנוגעות להנהגת החסידים באירופה. מהדורה ראשונה - קאפוסט תקע"ד | 1814. [2], כז דף, [9]. 10 הדפים האחרונים הושלמו בצילום מקצועי, על נייר משובח. כריכת עור חדשה ומפוארת במיוחד, עם הטבעות, בתוך קופסה תואמת. חלק מהדפים חתוכים בשולים צמוד לטקסט עם פגיעות קלות בטקסט, כתמים קלים, עותק שמור במצב טוב. רבי מנחם מנדל מוויטעבסק (ת"צ – תקמ"ח) בן רבי משה, היה מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ורבו של 'בעל התניא', מנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, ומגדולי החסידות בדור השלישי להיווסדה. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל, בראשות "עליית תלמידי הבעל שם טוב" הידועה, שם ייסד את ההתיישבות החסידית בטבריה. חיבר מספר ספרים, והנודע שבהם הוא ספרו זה "פרי הארץ", שנכתב בהיותו בארץ ישראל. נפטר ב-א' אייר תקמ"ח בטבריה, ומנוחתו כבוד בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בעיר.

צפה בפריט

ספר סגולה: תהילים עם דגלי הודיה והמצוה וממתקי יהודה כולל סדר המעמדות וסדר התפילה - יוזעפאף תרל"ה | 1875

162

ספר תהלים, עם ספר דגלי הודיה והמצוה, וספר ממתקי יהודה על תרי"ג מצוות - מאת רבי יהודה יודל לנדא מעיה"ק ירושלים. שידוע שטרם עלותו לארץ היה מקורבו והשוחט של קדוש ישראל מרוז'ין ואחריו של בנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא. עם סדר מעמדות מהרב הקדוש מאפטא, וסדר התפלה מכל השנה עפ"י האר"י. שער נפרד למעמדות והסידוד. לספר הסכמות נלהבות מכל גדולי הדור. הסכמות רבות מרבני האשכנזים והספרדים בארץ ישראל, טורקיה ופולין. בהם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם 'המגיד מטריסק', המברך את הקונים "בברכה המשולשת בני סמיכי וחיי אריכי ומזוני רויחא" - יוזעפאף תרל"ה | 1875. ב-יג, רלג; פח דף. חסר שער ראשון ו-2 דפים אחרונים בסליחות שבסוף הסידור. שיקומים קל בשער של התהילים, קרעים קלים בפינות חלק מהדפים. כתמים. מעט נקבי עש. מצב כללי טוב. כריכה חדשה עם הטבעת זהב.

צפה בפריט

פסל ברונזה עם דמויות סוס וסייח על לוח שיש

269

סוס וסיח ברונזה, על משטח אבן בצורת רגבי אדמה שהופכים לחלק מדמות הסוסים ומגבירים את התיאור הריאליסטי. אורך: 33 ס"מ. רוחב 22 ס"מ. גובה: 26 ס"מ. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

קמע ארוך: כתב יד על קלף בכתב יד קדשו של המקובל האלקי רבי יהודה פתיה זי"ע "לרפואה פרנסה והצלחה" נדיר באורכו

168

קמיע על קלף, איורים קבליים ושמות קודש לשמירה רפואה ברכה והצלחה, בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זיע"א, רבינו מעיד כי סגולת הקמיע תגן על הנושא אותה: "הגן עליו מן שדין ולילין... ותציל אותו מכאב הראש ומיחוש הראש וחולי הגרון וחולי הלב... איזה יראה ובהלה ורתת וחלחלה... ועין הרע... ותציל אותו מדין קשה... וכל הבאים עליו לרעה הפר עצתם... ותן לו חן וחסד... ותשלח ברכה רווחה והצלחה בכל מעשי ידיו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח עמו"ש [עד מאה ועשרים]"... [שמות קודש שונים ולאחריהם] "...ותן לו פרנסה שלא יהיה... בושה וכלימה עמו"ש אלקא דמאיר ענני". יצויין שהקמיע הנו הארוך ביותר המוכר כיום מקמיעות רבינו, דיו על קלף מידות: 72 ס"מ אורכו 6 ס"מ רוחבו. פגמים שונים עם פגיעות בטקסט, בעיקר בתחילת הקמע ובסופו. מצב כללי טוב. מצורף אישור מומחה הרב שמעון שווארץ: "..וזהיתי אותו ע"פ כמה כתיבות שלו היוצאות במקום אחר והנני מאשר וחותם..." המקובל רבי יהודה משה פתיה (תרי"ט - תש"ב) יליד בגדאד. בשנת תרצ"ד עלה לישראל, והתיישב בירושלים עד ליומו האחרון. בתקופת השואה היה עורך תיקון חצות בקבר רחל. רבינו הוגדר על ידי פרופ' יהודה ליבס כמקובל החשוב ביותר במאה העשרים.

צפה בפריט