"וזכות המצוה יגן על העוזרים והמסייעים להתברך בשפע ברכה והצלחה" מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זיע"א מתאריך לג' בעומר תשכ"ב

226

מכתב המלצה לנדבה, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעל ה'דברי יואל' זצ"ל. על נייר רשמי, במהלכו מגולל הרבי על מחזיק כתב זה "מתושבי עיה"ק ירושלים ת"ו הוא איש עני ואביון ואין בידו לפורטה לפרנסת אנשי ביתו... לזה הנני להמליץ בעדו שמצוה להחזיקו להיות בתומכי נפשו להושיע לו יד עזרה ברוח נדיבה" ומסים בברכתו: "וזכות המצוה יגן על כל העוזרים והמסייעים להתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה לראות במהרה בישועתן של ושמחתן כעתירת... יום ג' לג' בעומר תשכ"ב לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו" וחתימת ידו של רבינו. מידות: 21X14.5 ס"מ. כתוב על חלק מדף מקופל גדול יותר, סימני קיפול, שיקומים לא פוגעים בטקסט, מצב כללי טוב.

צפה בפריט

"רב שלומים ונחמת נצח חזק ואמץ וראה טוב" בכתב יד קודשו של מרן החזון איש זצ"ל

223

מכתב בכתב ידו וחתימתו של מרן רבינו אברהם ישעיהו קרליץ המוכר על שם ספריו ה'חזון איש' זיע"א. המכתב מכיל שורה אחת מסוגנן כדרכו, ככל הנראה נשלחה לחיזוק אחד ממכריו: "רב שלומים ונחמת נצח, אשריך ואשרי חלקיך, אל תצר מאומה, חזק ואמץ' הסר דאגה מלבך, בטח... וראה טוב המשתתף עמך הדוש"ת א"י" [הדורש שלומך תמיד אברהם ישעיהו]. מידות: 7X21.5 ס"מ. חורי תיוק, קרע קטן בקצה לא פוגע בטקסט, מצב כללי טוב.

צפה בפריט

"שפע חיים ושלום ברכה והצלחה בכל עניניו" מכתב ברכה בחתימתו של רבינו ה'חפץ חיים' מראדין זיע"א מתאריך סיון תרפ"ז

222

מכתב תודה על תרומה לישיבתו ולהדפסת ספריו - בחתימתו של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל בעל ה'חפץ חיים'. כתוב על נייר רשמי בעברית ולועזית של "ישראל מאיר הכהן מח"ס חפץ חיים ומשנה ברורה ראדין פלך ווילנא" מתאריך כא בסיון תרפ"ז. נכתב בכתב יד ע"י מישהו מבאי ביתו של רבינו, ממוען אל הרבני המופלג הרב יוסף שטערן, במהלכו מגולל רבינו את הכרת תודתו על התרומה בסך 400 דולר [סכום עצום באותם הימים] אשר שלח לו, סף 300 מתוך זה עבור הישיבה ו100 להדפסת ספריו, ומרעיף עליו ברכות מאליפות מגודל הכרת טובתו "והנני נותן לרו"מ גודל תשואות חן על השתדלותו הרבה בעד ישיבתנו הק' הנמצאת כעת במצב נורא ודחוק למאד לרגלי היוקר הנורא השורר במדינתנו, ישלם ד' פעלו הטוב ותהי משכורתו שלמה מד' בזה ובבא ויהי ד' בעזרו להוסיף אומץ במעשה הצדקה והחסד ולהחזיק בעץ החיים היא תוה"ק גם לימים יבאו למען החיות פליטת הסופרים השרידים שנשארו לנו מעט מהרבה בגלותנו המר הזה. וזכות החזקת תורה"ק יעמוד לרו"מ ויריק ד' עליו שפע חיים ושלום ברכה והצלחה בכל עניניו ויזכה לראות בישועת ישראל והרמת קרן התורה כנפשו הטובה וכנפש ידידו מכבדו ומברכו" חתימת ידו של רבינו: "ישראל מאיר הכהן" וחותמתו הרשמית. מידות: 21.5X28 ס"מ. סימני קיפול, מצב כללי טוב.

צפה בפריט

אוטוגראף דרשה שלא נדפסה בכתב יד קודשו של רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל - תק"ג | 1743 עם תנחומים וברכות לעושר וכבוד

174

עשרה עמודים בכתב ספרדי - כתב יד קודשו של רבינו הראשון לציון רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל. המכיל תוכן דרשת הספד על האשה החשובה מרת 'שול' זקנתו של הגביר שבתי סידיש, את ההספד דרש בשנת תק"ג ככל הנראה עוד בהיותו בצפת תובב"א, קודם מציין רבינו שדרשה זו נצטווה לאומרה: "כי כן צוותי מפי עליון מלאך של מעלה... החכם השלם המצוין רם ונשא מלאך רפאל..." ככל הנראה רב גדול בן דורו העונה לשם זה - לא בדקנו לעומק. בתחילה כתב רבינו הקדמה ארוכה רוויה מליצות וברכות לרוב: "וארימה ידי בצלו לאחינו וכו' לא יוסיפו לדאבה ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולם ונסו יגון ואנחה ונחלו לעולם הלל והשמחה גילה אחר גילה ולב שמח", "וההלל והשמחה במעונו והעושר והכבוד סמוכים לעד לעולם עד שיבלו שפתותיו מלומר די" בהמשך מגולל עלי כתב את הדרשה 'הספד נשים צדקניות' - התוכן לא ראה עדיין אור. בתוך כריכה עור חדשה, מוטבעת, מידות: 16+ ס"מ. כתמים, מצב כללי טוב. רבי ישראל יעקב אלגאזי מאזמיר וירושלים (ת"מ? - תקט"ז) בן רבי יום טוב. נכד רבי שלמה אלגזי הראשון. רבינו הסתופף בצילם של רבי חיים אבולעפיה בעל עץ החיים ורבי יצחק רפפורט בעל בתי כהונה. עלה לצפת בשנת תצ"ה, ולאחר מכן כיהן כרב בירושלים בתק"ט, בחודש אב תקט"ו מינו את רבינו כראש וראשון לחכמי ירושלים ומרא דארעא דישראל תפקיד שהחזיק בו עד לפטירתו כשנה אח"כ. בשנת תקי"ד חתם על שטר התקשרות חכמי "בית אל". חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם: "אמת ליעקב" הלכות קריאת וכתיבת ס"ת ועוד, שו"ת "דעת להשואל", "ארעא דרבנן" על החילוקים שבין דאורייתא לדרבנן "חוג הארץ" הלכות חגים ומועדים לבני א"י, ועוד רבים בדפוס ובכתב יד. הגיה את "חמדת ימים" באזמיר. נסע בשליחות לקושטא ושלוניקי. בהיותו בין גדולי דורו נדרש רבות להסכמות מחברים, כפי המוכח הסכים על "אדמת קדש", "חוט המשולש"-תצ"ט, "נחפה בכסף"-תק"ו, "פרי האדמה"-תק"ז, ועוד. גיסו הנו הגביר רבי יהושע אשכנזי מקושטא, בנו הנו מהרי"ט אלגאזי מירושלים.

צפה בפריט

ארון קודש מיניאטורי עץ, כסף וציפוי זהב משובץ אבני חן, מרהיב ביופיו

091

ארון קודש מיניאטורי בעבודת אמנות ביד מרהיבה, עץ בשילוב כסף וציפוי זהב עבודת ריקוע יציקה גזירה ניסור והלחמה, בתוכו קבועים עצי חיים לגלילת ספר תורה כמנהג קהילות בני עדות המזרח. ששה אריות כסף בציפוי זהב רובצים על גגו ושנים נוספים למרגלותיו, הארון עומד על בסיס מדורג בן שלושה גדלים, משני צדדי הפתח עמודים עם פיתוחים בשילוב כסף בציפוי זהב, עיטורים במדרגות ובזוויות - צמחיה וגפנים משובצים אבני חן אמיתיות: גרנד, אמטיס, רובי ואמרלד. בראשו כתר מצופה זהב ולוחות הברית, ועל גגו שני כתרים נוספים המחוברים לעצי חיים שבפנים, על גגו לוח כסף אשר מוקף בזר תואם, בדלתות ההיכל עיטורים מיוחדים של 12 השבטים עשויים כסף בציפוי זהב. בניצב לפרופיל לוח כסף בצורת עץ דקל עם זוג צבאים, עבודה מרשימה ומרהיבה ביופייה. מידות: 39X30 ס"מ. גובה: 59 ס"מ. מידות הפתח: 34X22 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.

צפה בפריט

כתב יד העתקה של מארי סעדיה בן מעודד פירוש רש"י על התורה - מעבר תימן אמצע המאה ה-17

190

העתקה בכתב יד של פירוש רש"י על התורה, מתחיל באמצע פרשת בראשית ומסתיים בסוף פרשת וזאת הברכה. בקלופון שנתפר בטעות בין דף קמט לדף קל נכתב: "המעתיק סעדיה בן מעודד שנת א'תתקס"ו לשטרות [תל"ד | 1674]" כנראה ממשפחת הסופר פתיחי חממי. הערות בשוליים חלקם כנראה השלמות של רש"י מדפוס רש"י אחר שהיה לפני הסופר. ראה עוד: אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 488. 356 עמודים כתובים. נזקי עש, קרעים שונים. פגיעות בטקסט במספר מקומות. פגעי זמן שונים. כריכת עור בעבודת יד שנעשתה בתקופה מאוחרת יותר. 20X15 ס"מ. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

מגזרת על קלף עם אותיות זהב: אשת חיל וברכת הדלקת נרות שבת בעבודת מיקרוגרפיה של שיר השירים

251

אשת חיל וברכת הדלקת נרות בעבודה של מגזרת משולבת מיקרוגרפיה של מגילת שיר השירים, עבודה מקורית על קלף עם אותיות זהב. הקישוטים עוצבו בהשפעת תקופת הארט נובו, מיקרוסקופים תחת השפעת המתכת הרוסית. צבעי מים וגואש, צבע על קלף יחד עם מגזרת נייר ועלי זהב. היצירה עוצבה על פי הרעיון שמציב את האישה במרכז: יונה מפזרת את כנפיה ומגנה עליה, הקישוטים הרבים מספור המדגישים את פעילותה המרובה, את תפוקתה (תרמילי אפונה עמוסים) ואת טעמה הטוב (פרחים וסלסולים). הבסיס לעבודה הוא זוג ציפורים - הרמוניה לנישואין, הבסיס שממנו שואבת האשה את כוחה וממנה היא פורחת. לפיכך, שיר השירים נבחרה כטקסט המיקרוגרפיה. מידות הקלף: 80X60 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.

צפה בפריט

סדר ברכת המזון מיניאטורי מאויר על קלף - מיצירותיו הראשונות של האמן אהרן וולף הרלינגן. ה'תפ"א | 1721.

173

פריט נדיר ייחודי ויוצא דופן, אחד מיצירותיו הראשונות המתועדות של האמן אהרן וולף הרליגן (מוקדם ממנו סדר ברכת המזון שנכתב על ידו כשנה לפני כתב יד זה), סדר ברכת המזון על קלף, עם קליגרפיה מהודרת כתב יד סופר, כותרים מעוטרים ואיורים בעבודת יד אמנתית של הרליגן אשר ציין תמיד את שנת עבודתו "ויעש כן אהרן", בכתב היד שלפנינו הודגשו האותיות: ..... ה'תפ"א | 1721. 20 דף על קלף - ממוספרים בעפרון. בגודל: 7X6.5 ס"מ. כתב סופר "באותיות אמשטרדם", עם הוראות ביידיש בכתב יד חצי עגול. סה"כ 5 ציורים. הכתב יד בכריכת עור מקורית עם נעילה ייחודית, נתונה בתוך קופסת קרטון מיוחדת ומוטבעת שנוספה בשנים האחרונות. סימני שימוש קלים, כתב דהוי בחלקו. מצב כללי מצוין. עיצוב כתב היד עמ' 2 - שער, אותיות הכותרת בתוך שער גלילי צבעוני עם עמודים וכותרים. עמ' 2 ב' - 'ברוך הוא וברוך שמו' סביב אותיות המילה "ברוך" עיטורים מרהיבים של צמחיה ופרחים. עמ' 4 - ציור מיניאטורי ב'על הניסים' איור של ניצחון המכבים על היוונים. עמ' 10 ב' - בברכת "המפיל חבלי שינה" איור מלאכים סביב פרחים. עמ' 13 ב' - הכותר 'המלאך' עם איור של מלאך עטור זקן וכנפיים. תוכן כתב היד ברכת המזון. בין עמוד 4 ב' ל- 5 היה חסר דף במקור והושלם מקצועית, בהתאם לעיצוב המקור בקלף וצבע הדיו. ברכה ראשונה ואחרונה על היין. דיני ברכה אחרונה באידיש (כולל הגדרת פירות וברכותיהן). ברכות ראשונות על העץ והאדמה. ברכה אחרונה על העץ. הנותן טעם בפירות. בורא עצי בשמים ובורא שמן ערב. ברכות הנהנין והראיה: ברכת זוכר הברית. שכוחו וגברותו. עושה מעשה בראשית. שחלק מכבודו לבשר ודם. משנה הבריות. שעשה את הים הגדול. דיהיבן לן ולא יהבך לעפרא. סדר קריאת שמע על המיטה. הפסוקים: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" אש תוקד על המזבח לא תכבה סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". סדר הווידוי באידיש. ומסתיים בשיר "שלום עליכם מלאכי השלום". סגנון היצירה בימי הביניים טרום עידן הדפוס, הייתה מלאכת האמנות של כתיבה קליגרפית וציור כתבי יד, מפותחת מאד והייתה נפוצה בקרב המעמד הגבוה וגם היה נראה בבתים רבים שחפצו בכתב יד של ספר כזה או אחר. עם המצאת הדפוס וחדירתו בהדפסת עותקים רבים מכל ספר החלו כתבי היד לאבד מעט מזוהרם בשל עלותם הגבוהה של הסופרים והמאיירים ביחס לספר המודפס ורק בעלי אמצעים ובתי המלוכה הרשו לעצמם להמשיך להעסיק סופרים שיכתבו עבורם מיניאטורות כתובות ומצוירות בכתב יד. קבוצת סופרים יהודים מעיירות קטנות ודלות ברחבי אירופה ניצלו את כשרונם הקליגרפי והאומנותי בשילוב של ידע תורני ובקיאות בנוסח התפילות, הם יצאו לערי הבירה ולמקומות מושבם של מלכים ונגידים אשר שילמו במיטב כספם ליצירות אלה, אשר אחד מהם מונח כאן לפנינו. קבוצה זו שכונתה "אסכולת מורביה" הושפעה מאומנויות התקופה בציוריהם וגם מבתי הדפוס שכבר פרחו באותה העת מהם שאבו את הטיפוגרפיה ועיצוב האותיות. בכתב היד שלפנינו ניתן להבחין שהרליגן ציין שהוא השתמש "באותיות אמשטרדם", אשר עוצבה בידי בעלי הדפוסים, ניתן להבחין גם בסגנון העיטורים והציורים שהודפסו באותה תקופה על גבי ספרים מודפסים. האמן אהרן וולף הרלינגן (אהרן וולף בן בנימין זאב - כונה גם: סופר או שרייבר. ה' ת"ס – תק"כ | 1700-1760 לערך), מהעיר גיביטשש במורביה (בגרמנית: Gewitschבצ'כית: Jevíčko, עיר ברפובליקה הצ'כית כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לפראג). מקורה של משפחתו בישוב קטן באוסטריה, אבותיו עברו לוינה הבירה משם גורשו עם כל יהודי העיר בשנת ה'ת"ל - 1670 בתקופת כהונתו של לאופלד הראשון, הם התיישבו בחלקם בפרשבורג (כיום: ברטיסלבה בירת סלובקיה) וחלקם בגיביטש. אהרן וולף הצעיר שגילה את כשרונו בקליגרפיה, עבר מגיביש מולדתו לבית קרובו ישראל הרלינגן בפרשבורג שם התבלט בכשרונו המיוחד, אולם הוא לא שקט על שמריו ופנה לחפש את מזלו בוינה הבירה שם ביצע הזמנות כאשר המוקדם המתועד שבהם היה בשנת ה'ת"פ – 1720 – סדר ברכת המזון בדומה לפריט זה. כשרונו הייחודי של הרלינגן זיכה אותו בהכרה רשמית מהשלטונות והוא התמנה לסופר וקליגרף בספריה הקיסרית המלכותית של וינה (Bibliothek Kaiser lichen, Vienna). וכך נרשם הרלינגן במפקד של יהודי פרשבורג שנערך בשנת 1736:Aaron Moravius Gebitsensis. Officialis in Bibliotheca Caesarea Viennensi (אהרן מגיביטש מורביה, פקיד רשמי בספריה הקיסרית של וינה).הרלינגן היה אחד מבין מאות בודדות של יהודים שהורשו להתיישב בוינה הבירה בשנים אלה. יצירותיו יצירותיו של הרלינגן הבליטו את כשרונו המיוחד בציור ובכתיבה קליגרפית יוצאת דופן, באחד מכתבי היד שלו הוא חתם שמו בלא פחות מ-4 שפות (עברית, לטינית, גרמנית וצרפתית). בעולם קיימים כ-50 כתבי יד שמיוחסים לו (כ-40 מהם בחתימת שמו), בהם: תפילות מיניאטוריות שונות (ברכת המזון, סדר ברית מילה, קריאת שמע שעל המיטה ועוד), הגדות, מגילות אסתר ויצירות קליגרפיות שונות, בהם מיקרוגרפיה מרהיבה של חמש מגילות בארבע שפות באוסף מוזיאון ישראל. מקורות: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch] "בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455. חוה טורניאסקי, "הבענטשערל" והזמירות באידיש, עלי ספר, כרך י' (1982), עמ' 51-92. Iris Fishof, (Study of the) Facsimile edition of the original manuscript preserved in the Jewish Museum, Budapest. No 64.626 מקור: אוסף פרטי.

צפה בפריט

ספר שני לוחות הברית (של"ה) דפוס צילום מהדורת הסגולה אמשטרדם 'נחת' - ניו יורק תש"ו | 1946

ב' כרכים המכילים את ספר 'שני לוחות הברית' - מהספרים החשובים ביותר המפארים את ארון הספרים היהודי שבכל הדורות. מאת רבי ישעיהו הלוי הורוויץ מפרנקפורט - השל"ה הקדוש. עם 'ווי העמודים' מאת רבי שבתי שעפטיל הורוויץ בן המחבר, ומפתחות 'תולדות אדם'. בראש כל כרך שני שערים, שער נוסף ל'ווי העמודים'. נדפס ניו יורק תש"ו | 1946. מהדורת זו הנה צילום של המהדורה המפוארת והסגולית המוכרת בשמה "של"ה נח"ת", שנדפסה בדפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש - אמשטרדם תנ"ח | 1698. [באגרות הריי"צ מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות המהדורה ההיא: "שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם "נחת" רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב"]. [4],רסד,[1],רסד-תכב,מד,[12] דף. שער מפואר עם הרועים: משה, אהרן, יוסף ודוד, החבושים בכל אחד מהכתרים דלהלן: כתר תורה, כהונה, מלכות ושם טוב. פגמים קלים, כתמים, מצב כללי טוב.

צפה בפריט

עותק יפה: ספר שמחת הרגל על מגילת רות - מהדורה ראשונה בחיי המחבר רבינו החיד"א ליוורנו תקמ"ב | 1782

ספר שמחת הרגל, חלק שני, חיבורו על מגילת רות [עם הפנים] של רבינו חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א זכותו תגן עלינו, כולל "לימודים" - התעוררות לעסוק בתורה ועוד לחג השבועות ולחג הסוכות, 'פתח עינים' על עין יעקב מסכת סוכה ובסופו 'מסכת גרים' ממסכתות קטנות אשר נדפס בספר זה לראשונה ועליו כותב רבינו החיד"א: "מסכתא זו מהמסכתות קטנות כידוע והיא לא נדפס"ה, והועתקה מהש"ס המצוי בעיר פערשי שבתחילת אשכנז, כתוב על קלף בעיר פאריץ בשנת ק"ג לאלף השישי לאחד מקרובי רבינו שמשון משנ"ץ...". יצאה לאור ע"י המחבר רבינו זצ"ל בחייו בליוורנו תקמ"ב | 1782. סד דף. עותק שלם ויפה בכריכה ישנה עם שדרת עור כנראה מקורית. כתמים. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

עותק מפואר ומושלם: ספר שני לוחות הברית (של"ה) - מהדורה מוקדמת אמשטרדם נח"ת | 1698 ספר סגולה

009

ספר 'שני לוחות הברית' - מהספרים החשובים ביותר המפארים את ארון הספרים היהודי שבכל הדורות. מאת רבי ישעיהו הלוי הורוויץ מפרנקפורט - השל"ה הקדוש. עם 'ווי העמודים' מאת רבי שבתי שעפטיל הורוויץ בן המחבר, ומפתחות 'תולדות אדם'. בראש הספר שני שערים, שער נוסף ל'ווי העמודים'. בדפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש - אמשטרדם תנ"ח | 1698. עותק מושלם ויפה של המהדורה המפוארת והסגולית המוכרת בשמה "של"ה נח"ת". באגרות הריי"צ מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות המהדורה שלפנינו: "שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם "נחת" רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". [4],תכב,מד,[12] דף. 30 ס"מ. נייר עבה ומשובח, שער מפואר בחיתוך עץ משוקם מקצועית בחלקו התחתון, עם הרועים: משה, אהרן, יוסף ודוד, החבושים בכל אחד מהכתרים דלהלן: כתר תורה, כהונה, מלכות ושם טוב. כתמי זמן מועטים, הדבקה בודדת בדף שיא', כריכה חדשה, פגמים בודדים וקלים, חיתוך דפים ארגמן, מצב כללי טוב. בשער חתימה לא נבדקה לעומק.

צפה בפריט

פריט היסטורי מרתק מספריית האדמו"ר האמרי אמת מגור: כתב יד אוטוגרף של חיבור על שולחן ערוך החלק העיקרי מ"כתב היד שהתפצל" - שנות הת"ק

177

התרגשות אחזה בנו עת קיבלנו להציג במכירתנו כתב יד חשוב זה המשלב בתוכו תעלומה היסטורית מעניינת על עצם החיבור שנותר עד ימינו בכתב יד, פיצולו במקומות שונים וגלגוליו, והמקום בו היה ספון במשך שנים רבות עד לשנות האימה באירופה בספריית "ראש גולת אריאל" רבינו הקדוש האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר "האמרי אמת" מגור זכותו תגן עלינו. כתב היד: כרך עב כרס בן רצ"ג דף (293 דף - 586 עמודים 1/8) עם חיבור "אור יהודים" על שולחן ערוך אורח חיים מהלכות עירובין עד הלכות פורים. פסקי דינים בפשטות, נחלק לסעיפים, ולמטה הגהות וחידושים נקראים בשם 'אורים גדולים' מהמחבר ז"ל רבי אורי פייביש ב"ר אריה ליב מק"ק ברעסלויא. אוטוגרף כתוב כולו בכתב יד יפה ומסודר על נייר משובח, כרוך בכריכת בד כחולה עם שדרת עור מוטבעת, במרכזה הטבעת זהב בצורת מנורת שבעת קנים - כיתר הספרים שהיו בבית עקד ספריו של האדמו"ר "האמרי אמת" מגור זי"ע. מקורות: ד"ר בנימין ריצ'לר שחקר את כתב היד כתב עליו מאמר נפלא תחת הכותרת "תעלומת כתב-יד שהתפצל" ובו הוא מתאר את גלגוליו השונים של כתב היד. כתב היד נזכר גם בספרו של הרב משה הלל "אהל רא"ם" על ספריית האמרי אמת מס' 8. באדיבותם הגענו למידע נוסף אודות כתב יד זה. ראה באריכות שם. החיבור: כתב יד זה הוא חלקו העיקרי של חיבור כולל שנקרא ע"י מחברו "משפט האורים". החיבור מבוסס על לשון השולחן ערוך והגהות הרמ"א עם תוספות, השלמות וביאורים, אולם חלוקת הסימנים שונה מזו שבשולחן ערוך. בתחתית העמוד מדור נפרד בשם "אורים גדולים" ובו מראי מקום והערות. ריצ'לר מפנה לדבריו של א"מ פינר (ראה בקישור להלן): המחבר "קיבץ כל הדינים מבוארים לפי פוסקים הן בכלל ופרט והכל בדרך הלכה פסוקה ע"פ הכרעת הפוסקים האחרונים". בחלקו הראשון של החיבור (נמצא באוסף פרטי לא ידוע וצילומו מופיע בספריה הדיגיטלית באתר HebrewBooks) כתב המחבר בראשו "מבוא הספר" ובו האריך המחבר לבאר את שיטתו בערכת החיבור ובסופו כתב: "וקראתי שם הספר הזה בכללו "משפט האורים" כי הוא… סוף ופסק דין של אורי שהוא שמי... ויען כי החלק הראשון הכולל דברי ארח חיים הוא הצריך לכל יהודי ובשם ישראל יכונה קראתיו "אור יהודים". והחלק השני הכולל דברי יורה דעה אינו שוה לכל נפש רק ליודעי דת ודין לכן קראתיו אור ידועים. והחלק השלישי הכולל דברי אבן העזר בו דיני נשים הנותנות יקר לבעליהן לכן קראתיו אור יקרות, והחלק הרביעי הכולל דברי חשן משפט בן דיני ממונות ונזיקין על כן קראתיו אור ישועות". התעלומה: במאמרו מעלה ריצ'לר נקודה מעניינת לגבי תעלומת פיצול חיבור זה ומשווה אותה לגורל חיבורו של 'בעל התניא' על השולחן ערוך - אשר כידוע רובו עלה באש ורק כשליש ממנו נדפס. שני חיבורים אלו נכתבו באותם שנים. עפ"י האדמו"ר "האמרי אמת" זצ"ל בפתקה שכתב בכתב ידו בגב הכריכה הקדמית בכתב היד שלפנינו: "כעין שו"ע הרב מלאדי...". ואכן גורל דומה עבר על כתב יד זה אשר חלקיו נפרדו למקומות שונים ולמרות שהמחבר הדפיס כמה חיבורים, חיבורו זה שהיה כפי הנראה היה החשוב בעיניו מכל, לא עלה על מכבש הדפוס ולא זכה לעלות על שולחן מלכים. על פי ריצ'לר: "כתב-היד התפצל שנים אחדות אחרי שהוא נכנס לספריית בית המדרש בברלין. חלק אחד של הספר, "אור ישועות", ובו סימנים סג-קלג (131 דפים) הגיע לספרייתו של המלומד האנגלי William Wright שמת בקמברידג' אנגליה בשנת 1914 ותרם את ספרייתו לספריית טריניטי קולג' בעיר זו... חלק אחר של "אור ישועות" ובו סי' רמא-שלא (82 דפים) הובא ארצה מבית המדרש לרבנים בברלין ע"י הרב עזריאל הילדסהיימר... נתרם לספריית הרמב"ם בתל אביב (כ"י מס' 82)". חלק נוסף נמצא צילומו באתר Hebrewbooks חלק "אור יהודים" על אורח חיים עד דף שיז. והחלק העיקרי של 'אור יהודים' על אורח חיים מסימן רמו עד סימן תמ נמצא בכתב יד זה לפנינו והיה עד כה באוסף פרטי. קישור למאמרו של ד"ר בנימין ריצ'לר: https://safranim.com/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%94-2/%d7%92-%d7%aa%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a6%d7%9c/

צפה בפריט

תשובה בהלכה בכתב ידו של רבינו הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זיע"א בנושאי מקוואות נכתב עוד לפני המלחמה

179

תשובה בהלכה - סקירה על מצב המקוואות ברומניה/הונגריה, בכתב ידו של רבינו יואל טייטלבוים מסאטמר בעל ה'דברי יואל' זצ"ל, רבינו כותב על עיירות 'טשערניאפאטאק ווואלאסק' מתאר בלשונו בדיוק מרבי את צורת ומקום הטבילה המקומיים, ומורה על הצריך דקדוק והשגחה, נדפס בשו"ת דברי יואל חלק יורה דעה סוף סימן פא. כתוב על נייר עסקי כל שהוא. מידות: 28.5X22 ס"מ. סימני קיפול, כתמים, פגמים קטנים בקצוות, הטקסט קריא כולו במצב טוב.

צפה בפריט