..תגלית היסטורית בעולם ההלכה שלא נראתה מזה שנים - הגהות הסמ"ע בכתב ידו על שולחן ערוך קראקא שנ"ד - ש"מ

100

התרגשות מיוחדת בעולם ההלכה היהודי בהתגלות אור עולם, עצם כתב יד קדשו של מורינו ורבינו רבי יהושע הכהן פלק [וולק] בעל הסמ"ע הקדוש, הגהות והערות על שולחן ערוך שהיה תחת ידיו הקדושות ועליו הגיה והאיר את הארותיו אשר היו לנכס צאן ברזל בעולם היהודי. שני כרכים של שולחן ערוך, המהדורה הראשונה שנדפסה עם הרמ"א שהודפסה בקראקא [קרקוב - פולין], חלק חושן משפט שנת ש"מ | 1580. וחלק אבן העזר שנת שנ"ד | 1594. חיבורו של רבינו בעל הסמ"ע [ספר מאירת עיניים] פורסם על חלק חושן משפט אולם לא פורסמו מעולם הגהותיו והארותיו של רבינו על חלק אבן העזר שנמצאים תחת ידינו. כרכי השולחן ערוך שלפנינו היו ספונים שנים ארוכות מאד ולא נודע מי כתב את ההערות הרבות שנמצאו בו, הם התגלגלו לידיו של החוקר הרה"ח ר' שמואל זנוויל כהנא ז"ל, בסבלנות אין קץ עבר על כל ההערות וההגהות רשם אותם בכתב, כרך את הספרים בכריכה חדשה ולאחר מספר שנים של השוואות כתבי יד הגיע למסקנה כי אכן מדובר בכתב ידו של הסמ"ע הק'. וכך הוא מציין במסמכים הנלווים: "עדות הראשונה על אמיתות הערות הסמ"ע, ה"עיין בביאורי" הנמצאות בחלק אבן העזר אין להם על מה שיסמוכו אם לא היה החלק חושן המשפט עם עשרות "עיין בביאורי" הנמצאות בתחום ובתוך הסמ"ע בחלק החושן משפט". הרב כהנא לא חסך מזמנו וצירף הוכחות כתובות עם סימוכין לדברי רבינו בספרו על חושן משפט וכך הוא מוסיף וכותב: "בכל מקום שנמצא איזה הערה או עיין בביאורי נמצא העניין בסמ"ע וכולם באותו סגנון ולשון, עשרות פעם". בשונה מכתבי יד חשובים ורבים אחרים בהם סחר בימי חייו, הרב כהנא ייחס חשיבות רבה מאד לאוצר שהתגלגל לידו ואף כתב בשער הספר: "אם השם יתן כח אני אעזור לו לגמור את השו"ע חושן משפט ואבן העזר", בשנותיו אחרונות עסק בדבקות במחקר זה שראה בו היגלות נגלות אור עולם, לצערנו לא זכה לראות בחייו את המפעל רואה אור עולם. השנים האחרונות כאשר אכשר דרא והטור והשולחן ערוך הייתה להם עדנה של עריכה מחודשת עם תוספות של כתבי יד נדירים, זכה למתנה משמים שגם חיבורו של הסמ"ע יראה אור בדורינו ויוכל לפאר את המהדורות החדשות. הספרים כאמור נכרכו מחדש לפני כמה עשרות שנים והוטבעו בזהב [שמו של הסמ"ע על הכריכה הוטבע מאוחר יותר, לכן שהתגלה במי מדובר], שדרה אחת מנותקת, דפים ומילים בתוך הספר הושלמו בכתב יד במשך השנים, הדבקות שונות על גבי דפי הספרים. נקבי עש, קרעים וכתמים שונים משוקמים. מורינו ורבינו הגאון רבי יהושע הכהן פלק [וולק] (שט"ו לערך - י"ט בניסן שע"ד | 1555 לערך - 29/03/1614) נולד בעיר קראקא [קרקוב] שבפולין לאביו רבי אלכסנדר הכהן, נישא לרבנית ביילא בתו של רבי ישראל איידלס אשר הוזיל ממון רב למען רבינו כדי שיוכל לשקוד על התורה הקדושה ללא הפרעה, חותנו בנה לו בית בו התגורר, כתב את חיבוריו ובו למד עם תלמידיו, לכבוד חותנו כינה רבינו את חיבוריו בשם כולל "בית ישראל", על שם חותנו. הרבנית ביילא הייתה דמות מיוחדת בפני עצמה, והתפרסמה בחכמתה ובצדקותה, לאחר פטירת רבינו עלתה לארץ ישראל [ראו עוד אודותיה בהקדמת בנה ל"דרישה ופרישה" של רבינו על ארבעה טורים (בראש חלק יורה דעה), ב'שם הגדולים' בערכו של רבינו - בעלה, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון פד עמ' קנב-קנג וב"תולדות חכמי ירושלים" חלק ב' עמוד 52. על חידושיה ההלכתיים ראו גם באורח חיים סימן רסג, במגן אברהם, דגול מרבבה, מחזיק ברכה, הגהות חתם סופר ומחצית השקל, וכן בשו"ת "מנחת שמואל" (ונגרוב, אורח חיים סימן ל') ובמאסף ישורון כרך ב' עמוד קטז]. רבינו היה מגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות, ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים עליהם נמנה השל"ה הקדוש ועוד מגדולי אותו הדור. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אבות בתי דין, דיינים ומנהיגי קהילות, וכך מעיד בנו רבי יוסף יוזפא כ"ץ: "לא יצא אחד מתלמידיו שלא עלה למעלה לאיזה מדריגה להיות אחד מגאוני הדור, ראש ישיבה ואב"ד, או בעל הוראה או דיין או מנהיג קהילה, עד שלא נמצא עיר וקדיש בכל תפוצות ישראל שלא ימצא שם אחד מתלמידיו". שמו של רבינו מוזכר בעיקר על שם ספריו הנודעים 'דרישה ופרישה' על הטור, וסמ"ע [ס'פר מ'אירת ע'יניים] אשר היו לאבני היסוד של עולם ההלכה והכרעותיו נר לרגלי הפוסקים, כעדות בעל ה'חוות יאיר': "וכבר נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל לפסוק כרמ"א והסמ"ע תלמידו ומימיהם אנו שותים". רבינו נפטר בלעמברג [לבוב - פולין] הניח אחריו קודש שלושה בנים, רבי אלכסנדר סנדר, רבי יוסף יוזפא ורבי משה. זכותו תגן עלינו. מצורף: חומר המחקר של הרב שמואל זנוויל כהנא, צילומי כתב יד נוספים של רבינו.

See Item

.בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה - חלוקא דרבנן של רבינו הק' ר' איציקל מפשעווארסק

037

קפוטה [קפטן] של הצדיק מאנטוורפן, אשר הרעיש את העולם בצדקותיו, הרה"ק רבי משה יצחק גוויערצמאן זצ"ל - הרבי רבי איציקל מפשעווארסק זכותו תגן עלינו. מלבוש עליון זה אשר שימש את רבינו הקדוש רבי איציקל בחיי חיותו, הועבר לחזקת חתנו וממלא מקומו הרה"ק רבי יעקב לייזר - רבי יענקל'ה זכותו תגן עלינו, אשר המשיך בדרך של חמיו הגדול בהרבותו צדקה וחסד והוא אשר העניק את הבגד הקדוש לחתן יתום אשר התגורר באנטוורפן ועלה ארצה להינשא, 'מכיוון שלא אוכל להשתתף בחתונתך, קח עמך בגד קודש זה ללובשו בעת חופתך וזכותו הגדולה של הצדיק אשר הלך עם בגד זה תגן עליך לשומרך'. זכותו של אותו צדיק אשר הרבה בצדקה וחסד בימי חייו שגם לאחר הסתלקותו לשמי מרום נעשתה צדקה בחפציו עם אותו חתן יתום. החתן דאז (י.ש.ז.ג.) העניק אותו במתנה לבני משפחתו בארץ ישראל לאחר שובו לגולה. הקפטן אשר מבד 'ריפס', שמור במצב טוב מאד, למעט בלאי אופייני. הרה"ק רבי משה יצחק גווירצמן - רבי איציק'ל מפשעווארסק נולד בי"ב בטבת תרמ"ב [3 לינואר 1882] בעיר גורליץ בגליציה, נין ונכד לרבינו הקודש רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע. לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר פשעווארסק שם נהג את נשיאותו ברמה, ארבעה ילדים נולדו לו ולרבנית אשר נפטרה בצעירותה והותירה אותו לגדל לבדו את ילדיהם, ולדאבונינו שתה רבינו את כוס התרעלה כאשר איבד את בנו יחידו רבי יוסף חיים הי"ד ושתיים מבנותיו וחתניו בשואה האיומה, כאשר הוגלה יחד עם ביתו וחתנו ממלא מקומו רבי יעקב לייזער - רבי יענקלה זי"ע לסיביר. בשנת תש"ט התיישב רבינו בפריז בירת צרפת שם פעל רבות ונצורות למען יהודי המקום ומשם העתיק את מושבו וקבע אותה בעיר אנטוורפן בבלגיה שם הפיץ את אורו לכל העולם היהודי. בעשרה בתשרי - יום הכיפורים תשל"ז [04 באוקטובר 1976] השיב את נשמתו ליוצרה ונטמן בבית העלמין היהודי פיטע בהולנד. את מקומו מילא חתנו כבנו רבי יעקב לייזער - רבי יענקל'ה זי"ע (ו' בטבת תרס"ז - כ"ז בחשון ה'תשנ"ט [23 בדצמבר 1906 - 16 בנובמבר 1998]), אשר המשיך את דרכו בהרבותו צדקה וחסד והיה לשם דבר בנתינותיו הגדולות לצדקה עד אין שיעור.

See Item

.קמיע על קלף מידיו הקדושות של הצדיק הנשגב האדמו"ר רבי ישעי'לה קרעסטירער זי"ע - נדיר

087

פריט מעורר התרגשות בקרב שוחרי חסידות ואוהבי צדיקים, קמע אותו נתן הצדיק מקרעסטיר למבקשי ישועה והיה ספון במשך קרוב למאה שנים. "ודברים אלה הבאים יכתוב לו סופר על קלף קטן... ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו", כך כתב רבי הלל ליכטנשטיין בספרו "תשובות בית הלל החדש (סימן ל"ב). "ילשת באשר בוליב והאפה הבמוג ולה" אלו המילים שכתובות על פיסת הקלף. פיענוח המילים - שלש פסוקים לשמירה שמרומזים בו, מופיע בספר אלף כתב, וזה ביאורו: הפסוקים: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכ"ב, ז); לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ (תהילים צ"א,י), משולבים לסירוגין בראשי תיבות של השורה הראשונה. הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית י"ט, א'), מופיע בראשי תיבות של השורה השניה. מזה דורות רבים עוברת ברטט המעשיה אודות הצדיק מקרעסטיר רבי ישעיה שטיינר על יהודי שהיגר לארה"ב, היהודי פתח מכבסה שהייתה מביאה לו פרנסה ברווח, אך דא עקא ששני גויים ממוצא איטלקי פתחו מכבסה מתחרה מול חנותו, היהודי שלא ידע את נפשו שלח עם יהודי שנסע להונגריה בקשה שיכנס לרבי ישעיל'ה ויבקש ישועה עבור מצוקתו. היהודי שב לארה"ב והביא עמו קמיע דומה לקמיע שלפנינו. המתחרים שזממו לשרוף את חנותו של היהודי שלחו מישהו כדי שיצית את חנותו, אולם האיש נלאה מלמצוא את הפתח ושרף בטעות את חנותם הם. משנפטר רבי ישעי'לה הרהיב עוז היהודי בנפשו ופתח את הקמיע והשתומם לראות את הפסוק ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוורים וגו'. ויהי לפלא. רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". הקמיעות שנתן בחייו למבקשי ישועה נכתבו על גבי קלף ע"י סופרים מומחים מתלמידיו והוא עצמו היה נוטלם בידו ומברכם טרם נתינתם, סיפורים רבים נלחשו מפה לאוזן אודות הישועות הגדולות להם זכו מחזיקי הקמיעות. ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט. גודל: 4.5/8.5 ס"מ. הקמיע נתון בתוך מסגרת מתכת. שבר לזכוכית. מצב כללי מצוין. הקמיע מלווה באישור ממשפחת המקבל!

See Item

הערה חשובה בענייני שמות בכתב יד קדשו של מורינו המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטט מאונגוואר על שו"ע אבן העזר - וינה תקס"ח-ט | 1808-9

102

כרך של שולחן ערוך חלק אבן העזר עם ט"ז, שערים נפרדים. ווין תקס"ח-ט | 1808-9 בשער הספר חתימות בעלות "יודא אונגר מפרשבורג" (כנראה בן או נכד רבי עקיבא אונגר). <BR> בסוף השו"ע לפני השער של הט"ז ישנה הערה בכתב יד קדשו של מורינו המהר"ם א"ש, ומיד אחריה כתב ידו וחתימתו של רבי עקיבא אונגר אב"ד סודיץ עם עדותו שההערה הנ"ל היא של רבו: 'השגה זו מכתב קודש מאדמ"ו הרב האי גאון אמיתי צדיק יסוד עולם רשכבה"ג מו"ה מאיר א"ש'. הערה זו עוסקת בעניין שמות גיטין לגבי השם "ירחמיאל" והיא נכתבה בחריפות ותקיפות ובאה לסתור דברי המגיהים שנדפסו במהדורה זו בסוף חלק זה של השו"ע שבאו בפליאה על המחבר ונושאי כליו שנתעלם מהם פסוק מפורש שבו מוזכר השם הנ"ל! מורינו הגאון רבי מאיר אייזנשטט - המהר"ם אַ"ש (תק"ם - תרי"ב | 1780-1852) - מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג בולט. תחילה למד אצל אביו ואצל רבי רפאל מגלאגוב הדיין באייזנשטט, ואחר כך היה מראשוני תלמידיו של החתם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. לאחר פטירת רבו החתם סופר החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים ומאז נחשב למנהיג הבולט ביותר של יהדות הונגריה. רבי עקיבא ב"ר יונתן אונגר (תקע"ג - י"ז אדר א' תרמ"א | 1813-1881) - אב"ד סודיטץ [סודיץ - הונגריה], בעל מחבר "מאמר ר' עקיבא". יליד באלאש-יארמוט, מגיד וממלא מקום הדיין בעיר משנת תר"ו עד תרי"א, אז עבר לכהן כאב"ד סודיטץ הסמוכה. נפטר ונקבר בבאלאש-יארמוט. כריכה מחודשת. מצב כללי טוב.

See Item

זכור את אשר עשה לך עמלק - טלאי צהוב מהשואה האיומה - צרפת המחצית הראשונה של המאה ה-20

063

זכור את אשר עשה לך עמלק. טלאי צהוב בצורת מגן דוד ובמרכזו כיתוב JUIF מהשואה האיומה. על פי תקנות הרייך הגרמני ימ"ש, החל משנת 1938 חוייביו היהודים לענוד טלאי צהוב. ברובם היה הטלאי בצורת מגן דוד ובתוכו הכיתוב 'יהודי' בשפה של אותה מדינה. יהודים אשר נשאו טלאי צהוב על חזם ועל גבם נרצחו באכזריות. הי"ד. <b>טלאי צהוב מצרפת נחשב לנדיר מכיוון שלא היו רבים שנשאו אותו, לאחר שמשטר וישי התנגד לכך. הטלאי שלפנינו גם נשמר בצורה טובה לאורך השנים.</b> לפי חוקרי יד ושם: ב-7 ביוני 1942 הצטוו היהודים באזורים בצרפת שנכבשו על ידי הגרמנים לשאת סימן מזהה. את הטלאי - מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "Juif" ("יהודי" בצרפתית) - נצטוו יהודים מעל גיל שש לתפור לבגד בצד שמאל של החזה כך שיבלוט במקום ציבורי. באזור הלא כבוש של צרפת, שהיה תחת שלטון וישי, סרב השלטון לאכוף את הסימון מתוך חשש שדעת הקהל תתנגד לכפייה של אות קלון על אזרחים (יהודים) צרפתים. גם לאחר השתלטות הצבא הגרמני על צרפת של וישי, בנובמבר 1942, נמנעו השלטונות הגרמנים מלחייב את היהודים להצמיד סימן מזהה לבגדם בעקבות התנגדות הציבור. צרפת. המחצית הראשונה של המאה ה-20. מצב טוב מאוד.

See Item

כרך מפואר של תנ"ך עם פירוש בלאדינו - ויניציאה שצ"ט | 1639 - במצב חדש ונדיר בשלמותו ויופיו

008

תורה מפוארה בכרך מפואר - "חמישה חומשי תורה, ונביאים ראשונים ואחרונים וכתובים עם פירוש המילות על פי הדקדוק ופי' אופן קריאת טעמי אמ"ת וכלליהם. שנת שצ"ט [1639] לפ"ק בויניציאה [ונציה - איטליה] במצות הקומיסאריאה של השר ייואני וינדראמין בבית ייואני מארטינילי האומן". עותק מושלם בכריכה מקורית שמור במצב נדיר, של תנ"ך ונציה שצ"ט עם פירוש ותרגום ללאדינו ע"י רבי יעקב לומברוזו בהסכמתו של רבי יהודה אריה ממודינא. עותק זה שלפנינו לא נראה מעולם במצב כזה בבתי מכירות, עותק שלם עם 4 שערים, כריכת עץ מקורית שלמה, עיטורים מקוריים בצידי הספר על הדפים. 4, תסט, 2 דף. שער ראשון מנותק בחלקו, בלאי מועט בכריכה, קפלים קלים וכתמי זמן אופייניים. במצב נדיר בשלמותו ויופיו. המתרגם רבי יעקב לומברזו - "מחכמי ויניציאה בזמן הר"ר יאודה אריה ממודינה, הראה גודל חכמתו בדקדוק לשון הקודש עם הביאור אשר הדפיס בויניציאה בשנת ש"ץ [אכן בשער של נביאים אחרונים נכתב שנת ש"ץ ובשאר השערים שצ"ט] על תורה נביאים וכתובים, ומההקדמה שהקדים לפירושו הנ"ל, ושיבחוהו המדקדקים על זה מאד, והניח כ"י כתוב בלשון ספרדי בשם משענת דת האלהית. והעתיק ללשון ספרדי ספר הכוזרי" - תולדות גדולי ישראל איטליה עמ' 201.

See Item

Unknown manuscript, “Yad Yosef,” was owned by the Elder Kabbalist Rav Mordechai Sharabi.

119

Handwritten by Rav Yosef Sharabi, from the family of Rav Mordechai Sharabi. Rabbi Shmuel Shmueli, the assistant of Rav Sharabi, testifies to this in a letter attached to the item: “Rav Sharabi was very happy with this book, which has still not been printed, a book which is full of Torah according to the pshat, drash, and kabbalah, Pardes HaTorah.” First page the author writes, “this book is called Yad Yosef, the author is Yosef son of Rav David ben Gaon Rav Yitzhak, Av Beit Din of Sharab in south Yemen.” 190 pages. 18cm. Generally good condition.

See Item

כתב יד 300 עמודים של ספר דרך ישרה כולל סגולות ורפואות נוספות - המאה ה-19

123

כתב יד בן כ-300 עמודים כתובים בכתב יד מזרחי, של הספר דרך ישרה - ספר מוסר והנהגות תשובה לרבי ראובן בן אברהם מירושלים, אשר נדפס לראשונה בליוורנו בשנת תקמ"ח | 1788. לא בדקנו לעומק האם כל הספר קיים בכתב היד שלפנינו כי כנראה לא כל הדפים נכרכו במקומם. כותב כתב היד לא זוהה, בסוף שער הסגולות של הספר דרך ישרה ישנם תוספות של סגולות ורפואות אחרות אשר לא נדפסו בספר. בדף הראשון ישנו שם "אברהם בן..." השאר חתוך. הדף הראשון משוקם עם פגיעות רבות בטקסט, קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים נוספים, כתמים. כרוך בכריכת עור חדשה ומפוארת עם הטבעת זהב בשדרה. מצב כללי טוב.

See Item

כתב יד עב כרס הפטרות - תימן המאה ה-19

141

כתב יד עב כרס הפטרות לכל השנה כולל ההפטרות על המועדים ברוב הדפים ניקוד עליון. סה"כ: 414 עמודים! מסתיים באמצע ההפטרה לשבת הגדול. תימן המאה ה-19. כריכת עור מקורית בלויה. חלק מהדפים מנותקים. כתמים. נזקי עש קלים. מצב כללי טוב.

See Item

Manuscript-Questions and Answers by the Gaon Rav Shlomo Kloger—written in his holy handwriting!

120

6 large pages written very tightly on both sides, of the page, holy handwriting of the Gaon HaRav Shlomo Kloger. Content and answers: 1. Answer 159 on halachot of Ta’arovot, 2. Answer 240 on Choshen Mishpat. 3. 241 on shchita. 4. 242 on milk and meat. 5. 243 on Yoreh De’ah, 6. 244 on ta’arovot, 7. 245 on pedion habechor, 8. 246 on Pat akum, 9. 247 on issur shorah b’nevela, 10. 248 on shchita, 11. 249 on melicha, Page and condition: 24x38cm, larger pages than normal. Around 30 lines per page. Thick, quality paper in excellent condition, bound with new, fancy leather binding. The Gaon Rabbi Shlomo Kloger: 1786-1869, one of the great poskim, wrote compositions on all the professions of Torah at a prodigious magnitude. In 1888 Blumberg printed with his grandson, HaRav Yehuda Aaron Kolger, a book “Toldot Shlomo,” a history of his life and list of his books that had been printed and written in manuscripts, where they listed around 150 compositions in their possession that remained as manuscripts and some of which needed to be printed. In total, 12 written pages, rare and extremely important item.

See Item

כתב ידו של מהר"י בשירי עם פירושו למדרש הגדול - תימן המאה ה-17

128

כתב יד מדרש הגדול, העתקה, תימן המאה ה-17. פירוש בשוליים ובין השורות, פירושי מילים בלשון ערבי מדוברת ובלשון הקודש בגיליון. עותק חסר. למעלה מ-250 עמודים. נזקי עש, עם פגיעות קלות בטקסט בחלק מהדפים, פגעי זמן שונים. ללא כריכה. 20X30 ס"מ. על פי עדות בעל הספר, הרב יוסף קפאח זצ"ל העיד בפניו כי העתקה זו שלפנינו היא של מארי יחיא בן אברהם בשירי. מצורף אישור. מדרש הגדול (מה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור נחשב כגולת הכותרת של יצירת יהדות תימן. החיבור הוא ליקוט של מדרשים המופיעים בתלמודים, בספרי המדרשים הקדומים ובתרגומי התנ"ך. בחיבור מובאים גם פירושים משל הגאונים והראשונים (בעיקר הרמב"ם) וכן משל המחבר עצמו, כשכולם ערוכים ומשולבים עם מדרשי חז"ל כמקשה אחת. חלק מהחיבורים שמהם נלקטו המדרשים הם חיבורים שאבדו בינתיים או ששרדו בצורה מקוטעת כגון: מכילתא, ספרי זוטא, מדרש תנאים, ועוד מדרשים קדומים שאין להם זכר בספרות המדרשים הנפוצה. ייחודו של מדרש הגדול הוא בכך שאין הוא ליקוט גרידא, אלא במקומות רבים בנה המחבר סוגיות שלמות המורכבות ממובאות ומציטוטים ממקומות שונים. המדרש כתוב בלשון עברית בלבד והיא צחה מאוד, זאת בניגוד למקובל בתקופתו בתימן ובמזרח לשלב את השפה הערבית. אין בו מדעים ופילוסופיה, גם זאת בניגוד למקובל. לפני כל פרשה, מופיעות פתיחות פיוטיות מתחרזות, המושפעות מן הפיוט הארץ ישראלי הקדום. מדרש הגדול זכה לתפוצה רחבה בתימן ועשרות ואולי מאות כתבי יד של המדרש נמצאים כיום. ידועים שלושה פירושים שנתחברו בתימן על המדרש: ספר "המרגלית" שנתחבר בשנת 1580 והוא עוסק בפרשנות מילולית למדרש, ספר "סגולת ישראל" לרב ישראל הכהן מהמאה ה-17, פירושו מעמיק והוא מפרש את המדרש בכמה רבדים הכוללים קבלה ופילוסופיה, והפירוש השלישי הוא הגהות והערות של הרב יחיא בשירי בשולי מדרש הגדול שהעתיק, גם הוא מהמאה ה-17. מארי יחיא בן אברהם בשירי, נולד במחצית השניה של המאה ה-16 חי בישוב רחבה [כ-20 ק"מ מצפון לצנעא]. נחשב לאחד מגדולי חכמי תימן במאה ה-17 ואחד החשובים והמפורסמים שבקרב יוצאי תימן. העתיק עשרות חיבורים וחיבר כמה ספרים, בהם גם פירושו שמופיע בכתב יד זה. ראה: אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 50.

See Item

מאד עמקו מחשבותיך - פנקסו האישי של ראש הישיבה הגאון רבי לייב מאלין

121

מאמרים קצרים של מחשבה ומוסר, בכתב יד קדשו של הגאון רבי לייב מאלין זצ"ל. "מידה קלה של לב בכוחה להפוך קערה על פיה", ועוד משפטים קצרים ומאמרים בפנקס קטן שהיה בכיס מעילו של ראש הישיבה, כ-35 דפים כתובים בכתב ידו. מצב כללי טוב מאד <BR> הגאון רבי אריה לייב מאלין (תרס"ו - כ"ט בטבת תשכ"ב | 1906-05/01/1692), מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" ומגדולי ראשי הישיבות באמריקה, לצידו של רבי אהרן קוטלר. תלמידם של כפירי האריות דליטא רבי שמעון שקופ, רבי אלחנן וסרמן, רבי ברוך בער ורבי ירוחם לייבוביץ'. הוא אף ערך את חלקו השני של ספרו של הרב לייבוביץ', "דעת חכמה ומוסר", כמובא בהקדמה לספר. וכן למד אצל מרן הגרי"ז סולובייצ'יק בבריסק ורבים משיעוריו של הרב מבריסק שיצאו לאור אחר כך במהדורת סטנסיל נכתבו על ידו. כמו כן למד בחברותא עם בן-עירו רבי משה שמואל שפירא. חידושי תורתו של הרב מאלין - "חידושי רבי אריה לייב", נערכו ויצאו על ידי אחיינו של הרב מאלין, הרב ברוך דב פוברסקי והפכו לנכס צאן ברזל בעולם הישיבות. בין תלמידיו נמנים: הרב מרדכי אליפנט, הרב שמשון דוד פינקוס והרב אהרן פלדמן.

See Item

מכתב ארוך בכתב יד קודשו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי רוקח מבעלז אב"ד בילוגורייא אביו של האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

167

מכתב ארוך בכתב יד קודשו וחתימתו של רבי מרדכי מבילגוריי להרב שדרוביצקי ברכה לשנה טובה "ושנזכה לגאולתנו השלימה בב"א בעהשי"ת" ובקשה לגבי עסקנות אגודת ישראל. האדמו"ר הרב מרדכי רוקח מבעלז – בילגורייא, אביו של האדמו"ר מבעלז שליט"א, נולד בעיר בעלזא לאביו רבי ישכר דוב רוקח האדמו"ר השלישי לשושלת בעלזא, בגיל 25 הוכתר כרב העיר בילגוריי, בתקופת השואה ברחו הוא ואחיו רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלז, לכמה מדינות באירופה מפני הנאצים ימ"ש, עד שהגיעו לבודפשט שם שהו עד שנת תש"ד, אז הוברחו לארץ ישראל אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות הגרמניים.‏ בשנת תש"ד הגיע לארץ והתיישב בתל אביב. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנית ונולד לו בנו היחיד רבי ישכר דוב רוקח שליט"א האדמו"ר מבעלזא הנוכחי. תל אביב תש"ט|1949. כתמים, נקבי תיוק, וקרע קטן בצידו השמאלי, סימני קיפול, מצב כללי טוב.

See Item

מכתב מהרבי עם הוספה בכתב יד קדשו "להצלחת הטיפול הרפואי" - י"ב - י"ג תמוז תשכ"ג - "שנת קן להסתלקות רבנו הזקן"

188

מכתב מוקלד במכונת כתיבה מ"ימי הגאולה יב-יג תמוז ה'תשכ"ג - שנת קן להסתלקות רבנו הזקן", עם תוכן אודות ימים חשובים אלו והיותם עת רצון ותפילה לגאולה השלימה. על נייר מכתבים רשמי של הרבי מחב"ד ובתוספת חשובה מאד בכתב יד קדשו של הרבי "להצלחת הטיפול הרפואי ולבשו"ט [ולבשורות טובות] מתוך בריאות הנכונה", ובחתימת יד קדשו. נראה כי המכתב הוא העתק שנשלח באותו זמן למספר אנשים, אולם הוקלד תאריך קבלת מכתב הפונה ושמו באופן פרטי ובהוספה חשובה של הרבי בכתב יד קדשו עם ברכה לרפואה. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

See Item

מכתב עם ברכת הרבי הריי"צ לשנה טובה משנת הסתלקותו ערב ר"ה תש"י

186

מכתב מוקלד במכונת כתיבה עם איחולים ל"שנה טובה ומתוקה", על נייר מכתבים רשמי של הרבי הריי"צ בתוספת בכתב יד קדשו "בגשמיות וברוחניות" ובחתימת יד קדשו. מתאריך ער"ה [ערב ראש השנה] תש"י [שנת הסתלקותו]. הרבי הריי"צ - האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד (י"ב בתמוז תר"ם - י' בשבט תש"י | 21/06/1880 - 28/01/1950).

See Item

מכתב עם חידושי תורה בכתב יד הגאון רבי איצל'ה מפוניבז'

152

מכתב למדני בעניין תשלומי תרומה לכהן בכתב ידו של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ הנודע בעולם התורה בשם רבי איצל'ה מפוניבז' בעל מחבר ספר זכר יצחק. הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר (תרי"ד - תרע"ט | 1854-1919), גאון מופלא מצעירותו, מחשובי מרביצי התורה בישיבות ליטא. קבל תורה מפי בעל בית הלוי ובמשך שנתיים למד חברותא עם הגר"ח סולוביצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי הסבא מסלבודקא לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקא והביאה אל רום פסגתה, שיעוריו הארוכים והעמוקים, חידושיו המבריקים הפליאו את כל בני הישיבה, בסלבודקא העמיד תלמידים רבים. בשנת תרנ"ד קבל את רבנות פוניבז' (לאחר האדר"ת) שם הקים קיבוץ של תלמידים מופלגים. רבי איצל'ה גם נשא את משא העם והיה מקברניטי הדור, לצד החפץ חיים והגאון רבי חיים עוזר מווילנא (ראה: רבותינו שבגולה עמ' 186) מכל כתביו הרבים נדפסו אך מעט מחידושיו ותשובותיו בשם 'זכר יצחק'. במכתב לא צוין תאריך. גודל: 25.5X20.5. כתוב מצד אחד. מצב כללי טוב.

See Item

מתחת השמיים לא תשכח! נדיר ומצמרר: קטע קלף מתוך ספר תורה שעלה באש בפולין בשואה האיומה ע"י הנאצים ימ"ש

064

קטע קלף מתוך ספר תורה שהגיע מפולין ואשר שרד מתוך האש כאשר בתי הכנסת עלו בלהבות במהלך שואת יהודי אירופה. בגב המסגרת תיאור באנגלית על הגעת קטע זה מתוך ספר התורה הזה במעורבותו של הרב יצחק מאיר לוין זצ"ל, בתרגום חופשי: בעת ביקורו בפולין אחרי המלחמה הגיע אזרח פולני בשעת ליל מאוחרת עם ספר תורה כרוך בשמיכה ולאחר דין ודברים נקנה הספר ממנו, נשמר במקום בפולין, הספר נבדק ע"י מומחה ומכיוון שהוא אמר שלא ניתן לתקנו, החליטו שבמקום לקבור אותו הוא יכול לשמש כעדות מיוחדת על "אשר עשה לך עמלק", הילדים שלנו ישאלו שאלות שיתנו לנו את ההזדמנות לספר להם את הזוועה ההיסטורית שהתרחשה על אדמת אירופה, וכך נוכל לומר: "NEVER AGAIN" [לעולם לא עוד!]. בקלף קטע מתוך פרשת שמיני על מות שני בני אהרן "לכפר עליהם לפני ה'", נזקי השריפה ניכרים ע"ג הקלף, הדיו נמרח בכמה מקומות. מצב בינוני. המסגרת עם פגמים קלים, הכיתוב מאחור פגום בחלקו. נדיר מיוחד ומצמרר! הקלף בגודל 36X12 ס"מ.

See Item

סט הבדלה מפואר ויוקרתי כסף. תחילת המאה ה-20.

040

סט הבדלה מפואר גדול מרשים ויוקרתי כסף. הסט כולל מגדל בשמים. מתקן לנר וגביע. עבודת תבליט ריקוע והלחמה. עיטורי ציפורים. פרחים ועוד. מידות: גובה המגדל בשמים: 29 ס"מ. גובה בגביע: 19 ס"מ. גובה המתקן לנר: 18.5 ס"מ. חותמות 800 ASHER ועוד. משקל כולל: 760 גרם. מצב טוב מאוד.

See Item

ספר בעל הנפש להראב"ד - ברלין תקכ"ב | 1762 עותק עם חתימת והגהות רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר"

101

ספר בעל הנפש להראב"ד - ברלין תקכ"ב - 1762 (מהדורה שניה). על הדף לפני השער ישנה חתימתו של רבי מאיר פוזנר: "הק' מאיר פוזנר לע"ע אב"ד דק"ק שאטלאנד". בנוסף ישנם על השער חותמות של הרב ד"ר אליהו מונק. בספר עצמו ישנם מספר הגהות בכתב ידו של רבי מאיר פוזנר. רבי מאיר פוזנר (תפ"ה - תקס"ז | 1725-1807): מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג. רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה. ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצוא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, למהדורת לבוב תרכ"א (1860), שכתב עליו את הדברים הבאים – "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק…." הרב אליהו בן עזריאל הכהן מונק (באנגלית:Eli Munk 1900 קניגסברג - 1978 ירושלים): היה רב ותאולוג יהודי יליד גרמניה שהתיישב בשנת 1930 באנגליה. בערוב ימיו השתקע בישראל. הקים וניהל את בית הכנסת בית המדרש גולדרס גרין בצפון-מערב לונדון. [1],74 דף. 20 ס"מ. כרוך בכריכת עור מהודרת ומפוארת, הספר עצמו עבר שיקום מקצועי דף אחר דף כולל מילוי נקבי עש. מצב כללי טוב.

See Item

ספר חרדים עם חותמות הגאון ר' שמחה הלוי סולובייצ'יק כולל הגהות והערות רבות בכתב יד. ברדיוב. תרפ"ה | 1925.

096

ספר חרדים של הגאון המקובל ר' אלעזר אזקרי עם חותמות הגאון ר' שמחה הלוי סולובייצ'יק אב"ד מוהליב ועם הגהות והערות בכתב יד לא מזוהה. ברדיוב. תרפ"ה - 1925. כתב היד נכתב בשני בעטים שונים ויתכן שאלו שני כתבי יד שונים. נראה שאחד מהם לפחות הוא כתב ידו של הגאון ר' שמחה הלוי סולובייצ'יק. הגאון רבי שמחה הלוי סולובייציק (תרל"ט-תש"ב 1879-1941): בן-זקוניו של בעל "בית הלוי". בגיל 13 נתייתם מאביו, ומאז למד תורה מפי אחיו הגאון רבי חיים סולובייציק, שמילא את מקום אביהם ברבנות בריסק. נתפרסם בכשרונותיו העילויים ושמו יצא לתהילה כגאון עצום בתורה ובהוראה. בשנת תרע"א נתקבל לאב"ד בעיר מוהילוב, במקביל מסר שיעורים בישיבה בשקלוב בראשותו של הרב פסח פרוסקין, ובשנת תרפ"ד הגיע לאמריקה ונתקבל לאב"ד בקהילת "תפארת ישראל אנשי בריסק" בברוקלין ניו-יורק. המדפיס: מנשה יחזקאל הורוויץ. 19 ס"מ קכ"ד דף. מצב כללי טוב.

See Item

ספר משנה תורה לרמב"ם עם חתימת יד קדשו של רבינו האדמו"ר רבי ישעי'לה קרעסטירער זי"ע

088

פריט מרגש מבית עקד ספריו של הצדיק הנשגב רבי ישעי'לה קרעסטירער זכותו תגן עלינו, בחתימת כתב יד קדשו על גבי ספר משנה תורה הוא היד החזקה להרמב"ם חלק ראשון כרך שני שנדפסה בלייפציג תרכ"ג | 1863. על גבי השער ניתן לזהות את חתימת יד קדשו בבירור עם רישומים אחרים נוספים שהספר היה בבעלותו, בגב הכריכה חתימה נוספת ורישום 'באדראג קערעסטור'. רמ דף, כריכה מקורית בלויה, מצב כללי טוב. <BR> רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. סגולה מיוחדת נודעת לקמיעות שנתן ולחפצים שהיו בבעלותו.

See Item

ספר עקדת יצחק לרבי יצחק עראמה - ונציה של"ג | 1573 עם הגהות רבות בכתב יד איטלקי מהתקופה

005

מהדורה שניה של הספר עקידת יצחק - מאה וחמש דרשות על פרשות השבוע, ובסופו פירושו על חמש מגילות של רבי יצחק עראמה (ק"פ - רנ"ד | 1420-1494), נודע כ'בעל העקידה' על שם ספרו זה, מחכמי ספרד בדור הגירוש. רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ורב העיר טרגונה שבדרום קטלוניה. נדפס בבית זואן דיגאה ויניציאה [ונציה] של"ג | 1573. בחלקו הראשון של הספר עשרות הגהות ותיקונים בכתב יד איטלקי שנראה מתקופת ההדפסה, לא נבדק לעומק. שח, יב דף. כריכת עור מקורית מפוארת פגומה. נזקי עש בחלק מהדפים בעיקר בקצוות עם פגיעות קלות בטקסט.

See Item

ספר תהילים מיניאטורי נדיר עם השלמות בכתב יד - ליידן [הולנד] שצ"ו | 1636

007

כרך מיניאטורי קטן (11 ס"מ), נדיר ביופיו של ספר תהלים - נדפס עם עיון הרב פה לידה [ליידן - Leiden) העיר המהוללה במדינת הולנדיה [הולנד] על ידי יוחנן מירא בשנת שצ"ו [1636] לפ"ק. עותק מיוחד ונדיר אשר לא מצאנו כמותו בספריות בארץ ולא נראה מעולם במכירות פומביות. העותק שלפנינו יצא ככל הנראה מהדפוס כאשר הוא פגום בשני הדפים הראשונים והדף האחרון כאשר רק המסגרות והעיטור בשער הודפסו ללא הטקסט, אשר הושלם בכתב יד ידי אמן במדויק לפי השורות שאמורות היו להיות כולל מספרי השורות וסימני הדפוס. 118 דפים לא ממוספרים. פרקי התהילים מסומנים במספרים במקום באותיות, וכך גם מס' השורות שבכל פרק. 2 דפים ראשונים ודף אחרון מושלמים בכתב יד. תיקונים או תרגום בעפרון בלועזית במס' מקומות רב בספר. נקבי עש מועטים. כריכת עור בלויה. כתמי זמן קלים.

See Item

ספר תורה על גוויל - צפון אפריקה המאה ה-19

045

ספר תורה, בכתב ספרדי, כתוב בכתיבה נאה של סופר מומחה, בכתב אחיד לכל אורכו. בדיו על גוויל אדום (עור עבה ורך) של בהמה גסה, שהשתמשו בכל חלקי העור, והכיתוב נעשה על צדו החיצוני, מה שגרם לצבעו היוצא דופן - חום-אדום. בחלקו מחיקות ותיקונים שנעשו במשך השנים. מרוקו, המאה ה-19. אינו נמכר ככשר. מידות: גובה היריעות: 60 ס"מ. עצי חיים עבודת חריטה ביד אמנותית. נתון בתוך מעיל שהוקדש מאוחר יותר, רקום בחוטי זהב אריות אוחזים בכתר צמחייה וציפורים, הקדשה רקומה בשערים בסגנון לוחות הברית: "מפה זו קודש חנינה בוגאנים לה', נדבת הגב' אשת הנכבד האשה הכבודה שלום אטרזמאן והצנועה הכשרה הי"ו שנת תשט"ו לפ"ק". מצורף עם אבנט [חגורה] לקשירת הספר תורה עם שם התורם "חנינה בוגאנים אטרזמאן". גובה המעיל: 75 ס"מ. אורך האבנט: 215X19 ס"מ. גובה כולל של כל הספר: 105 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.

See Item

פרשיות תפילין - עם האות 'פ"א' לפופה. המיוחסת לתלמידי הבעש"ט. לא נבדק

038

האות 'פ"א' במילה "פן" שבפסוק "פן יפתה לבבכם" לפופה. וכן "ויהי כי הקשה פרעה" ככל הידוע, הסופרים, רבי צבי הירש ורבי אפרים - סופרי הבעש"ט היו כותבים כך את האות 'פא'. טעמים רבים נכתבו על כך על פי הסוד. וכך כותב החוקר יהושע טברסקי בספרו בחצר הצדיק: "מלבד הנסתר, מהו הנגלה בספר התורה של הבעש"ט, הנראה לעינו של כל מעיין בו? אמנם נראים לעין כמה הבדלים בצורתן של אחדות מהאותיות... גם ה"פא" שונה לפעמים מ"פא" ידועה ומקובלת. ב"פא" רגילה נכפף הסניף היורד מראש האות, מצידה השמאלי. ונכפף פנימה. כפיפה זו מבדילה את ה"פא" מה"כף" כידוע. מתג הכפיפה ב"פא" של ר' צבי סופר עשוי אף הוא כעין "פא" קטנה. "פאין" כאלה מכונות בפי סופרי סת"ם בשם "פאין" כפולות "פא" כזאת ראיתי גם בפרשיות התפילין של ר' אפרים סופר, שקדם לר' צבי סופר במספר שנים. אגב, גם פרשיות התפילין של ר' אפרים סופר חשובות מאוד בעולם החסידות" | כתיבה נאה. | 83X5.5 ס"מ. מצב כללי: טוב.

See Item

שמן על בד. גרטי רובינשטיין רוטמן (2001 - 1945). נוף ירושלים. חתום.

199

ציור שמן על בד גדול ממדים של האמנית גרטי רובינשטיין רוטמן (2001 - 1945). נוף ירושלים בין החומות. בחלקו התחתון 3 ציורים קטנים. הכותל המערבי. בית המקדש יורד מהשמים. סמטה בעיר העתיקה. חתום. 98X98 ס"מ. פגמים קלים. מצב כללי טוב.

See Item

תעודות זהות של המקובל מפרדס כץ חכם אברהם חי זצ"ל ורעייתו

033

לוט 2 תעודות זהות ישראליות ישנות, של המקובל הצדיק מפרדס כץ חכם אברהם חי זכותו תגן עלינו ורעייתו הרבנית פרחה ע"ה. התעודה של חכם אברהם חי ניתנה בתאריך ו' בטבת תשי"ב | 04/01/1952 בפתח תקווה, עם צילום שלו מהודק לפנקס וחתימת יד קדשו מתחת. חותמות הצבעה לכנסת הרביעית והלאה והוספות שונות - קרעים קלים ובלאי זמן מחמת שימוש, מצב כללי טוב. התעודה של הרבנית פרחה (יחזקאל) חי ניתנה בתאריך י"ד בתמוז תשי"א | 18/07/1951 בטבריה, עם צילום שלה מהודק לפנקס וחתימת ידה מתחת. חותמות הצבעה לכנסת הרביעית והלאה והוספות שונות - קרעים קלים ובלאי זמן מחמת שימוש, מצב כללי טוב. המקובל "הצדיק מפרדס כץ" חכם אברהם חי זצ"ל (תר"פ | 1920 - כ"ט באב תשע"ו | 02/09/2016) נולד בבגדד - עירק, לאביו חכם שאול ולאימו מרת מסעודה. עלה ארצה בשנת תשי"א - 1951 למערבת עולים בכפר אונו ולאחר מכן העתיק את מושבו לשכונת פרדס כץ בבני ברק, בה התגורר עד סוף ימיו. רבים מגדולי ישראל הגיעו לביתו ואף הוא היה מבאי ביתם של גדולי ישראל, ביניהם רבינו רבי ישראל יעקב קנייבסקי - הסטייפלר - עימו למד בחברותא, המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ' (לצידו נטמן בבית החיים פוניבז' בב"ב), חכם שמעון חירארי ועוד. למעלה מיובל שנים נחשב "חכם אברהם" לצדיק מפרדס כץ ורבים שיחרו לפתחו לבקשת ברכות, הוא עמד בראש בית מדרש, שהקים בשכונת פרדס כץ, ולאחר מכן מתוך ביתו ברחוב השניים בשכונה, שהיה למגדלור רוחני לכל תושבי השכונה, היה בקי ברזי הקבלה, הירבה בצמות ובסיגופים והיה עורך תיקון שבע הקפות בימי השובבי"ם. חכם אברהם חי היה ענוותן, נוח לבריות והתרחק מאוד מן ההקפדה והכעס, ולדבריו זכות זו עמדה לו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב. נפטר בבני ברק בגיל 96 ורבים יצאו ללוותו למנוחת עולמים בבית החיים פוניבז' בעיר. מספריו: 'מדור לדור' - דרשות ומאמרים, יצא לאור בחייו בשנת תשס"ט - 2009. 'אדם לעמל יולד' - שיחות, יצא לאור ע"י תלמידיו לאחר פטירתו בשנת תשע"ז - 2017. הרבנית פרחה חי (לבית חורש) - נישאה לחכם אברהם חי אחרי עלותם ארצה בשנת תשט"ז - 1956, גם היא נודעה בברכותיה ובעצותיה ונשים רבות שיחרו לפתחה. בכאבם הגדול לא זכו צדיקים אלו לזרע של קיימא והם הלכו לעולמם ערירים, הרבנית נפטרה ביום בא' אדר תשע"ב 24/02/2012 בגיל 92.

See Item