.מגילת אסתר מצוירת וכתובה ביד על קלף. 50 צבעים. זהב 24 קרט. פאר היצירה היהודית. בעיצוב האמן והצייר האגדי יואל וקסברגר. – מלכות וקסברגר.

097

שמונה ציירים. 50 צבעים. זהב 24 קרט. בעבודה שנמשכה שנתיים. נוצרה המגילה המפוארת ביותר שנעשתה אי פעם. המגילה נכתבה ע"י סופר מומחה בכתיבה בית יוסף - אשכנזית מדהימה ומדויקת. לאורך המגילה ציורים ע"פ חז"ל בעיצוב האמן והצייר האגדי יואל וקסברגר. עיצוב המגילה: סיור בארמון בשושן. הפאר. החדרים השונים. העמודים המפוארים ועוד. חלק מהדמיות יוצאות מהמסגרות ויוצרות תלת מימד מדהים!. מידות: גובה: 52.2 ס"מ. אורך: 620 ס"מ. כתיבה 21 שורות. 8 יריעות. המגילה כשרה ועברה הגהת מחשב. כמו כן מצורפת הערכת שמאי מקצועי. ר' יואל וקסברגר מבני-ברק, האיש שמאחורי המותג 'מלכות וקסברגר', חתום על מהפכת יודאיקה, שמחלחלת אל כל המגזרים ברחבי העולם. בעשר אצבעותיו הזריזות הצליח החסיד החייכן להלביש ליהדות צבעים ועיטורים שהופכים כל תפילה לחוויה, וכל קריאה לדבר חי ותוסס. מצב מצוין.

צפה בפריט

ארון הקודש המפואר של בית הכנסת הגדול בעיר סערט ברומניה – תחילת המאה ה-19. פריט מוזיאוני בעל ערך היסטורי מיוחד.

075

ארון קודש גדול מימדים, בנוי עץ וגדר מתכת, עם עיטורים מרהיבים בחלקם מוזהבים בסגנון מזרח אירופאי קלאסי, הארון נבנה ככל הנראה בתחילת המאה ה-19 ועמד בתפארתו בעיר סערט (סירט – Siret) במחוז בוקובינה ברומניה, בבית הכנסת הגדול "די גרויסע שול" – בית הכנסת היחיד שנותר בעיר לאחר מלחמת העולם השנייה. *העיר סערט* העיר סערט (סירט – Siret) במחוז בוקובינה ברומניה, כיום משמשת כמעבר הגבול עם אוקראינה. בעיר התקיימה קהילה יהודית במשך מאות שנים. בעיר התגוררו חסידים רבים וגדולי ישראל, בהם ניתן למנות את האדמו"ר (הראשון) מסערט ויז'ניץ רבי ברוך הגר זצ"ל בעל ה"מקור ברוך" – אשר כיהן כרבה של העיר והקים בה ישיבה. האדמו"רים מנדבורנה רבי חיים מרדכי רוזנבוים זצ"ל בעל ה"דבר חיים" ובנו האדמו"ר יעקב ישכר בער רוזנבוים זצ"ל "הבאר יעקב" אשר נולד בעיר, הרב יוסף נפתלי שטרן זצ"ל - מהדיר ספרי זקנו "החתם סופר", שהיה לימים ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה ועוד. בעיר פעלו גם תנועות נוער ציוניות, הבולטות שבהן היו הנוער הציוני ובית"ר. *בית הכנסת* לפי עדותו של יליד העיר ח"כ לשעבר יצחק ארצי (הערציג – אביהם של הזמר שלמה ארצי והסופרת נאווה סמל) שבעה בתי כנסת היו בעיר: "עם כניסת השבת המו שבעת בתי-הכנסת שבעיירה במתפללים, בית-הכנסת של חסידי ויז'ניץ, שבו התפללנו סבא ואני, "הסאדיגערער קלויז" של חסידי סאדיגורה, בית-המדרש, בית-הכנסת של החייטים "די שניידערישע שול", "נאדווערנער שול", "בויאנער שול", ובית-הכנסת הגדול "די גרויסע שול"". בית הכנסת הגדול היה מרכז החיים בעיירה, הכינוסים התורניים נערכו במקום ואף החסידים שהיו מתפללים בבתי הכנסת השונים היו נכנסים מעת לעת להתפלל במקום שהיה גם מקום תורה בולט ומרכז רוחני שהפיץ את אורו ברחבי העיר. עם פלישת הנאצים לברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה גורשו יהודי העיר והוגלו לערבות טרנסניסטריה והקהילה היהודית הוכחדה, מתי מעט יהודים שבו לעיר לאחר המלחמה והם ששמרו על בית הכנסת באדיקות. *ארון הקודש* ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי היה בולט ביופיו ויחודו, ארון בנוי עץ לתפארת על בסיס עץ מעוטר, לצידיו עמודים עם כותרות ועיטורי גפנים מוזהבים. דלתות עץ עם מגן דוד, מעליהם כותרת עם הכיתוב "ועשית כפרת זהב טהור", ומעליו לוחות הברית עם עשרת הדיברות גדולים מצידיו תבליטי עץ עם וואזות ופרחים. הארון כולו עם עיטורי עץ מדהימים ביופיים בחלקם מוזהבים. לפני ארון הקודש מעקה מתכת מעשה ידי חרש. הפרוכת פרחונית בהירה, עם סמלי מגן דוד עליה רקום: "זה הפרכת נדבו מר מנאלי סאטונגער ובנו עבור נשמת אשתו ואמם מ' יענטו [יענטא] רחל ב' אליו [בת אליהו] פנחס נפ' [נפטרה] כ"ח טבת תד"ש [תש"ד - 1944] במג"ל [במוגילוב (מוהיליב-פודילסקי - אוקראינה (רבים מיהודי בוקובינה מצאו את מותם בעיר זו במהלך מלחמת העולם השניה)]". על-פי הערכות מומחים, ארון הקודש נבנה בבית הכנסת בתחילת המאה ה-19. לפני מספר שנים בביקור בעיר סערט, התברר כי ארון הקודש העתיק שממוקם במקום, מיועד משום מה לפירוק כדי להקים תחתיו ארון קודש חדש. יהודי בעל לב חם וחוש היסטורי מפותח החליט לעשות מעשה, הוא התחייב במקום לממן את ארון הקודש החדש ותמורתו לפרק בצורה מקצועית ואחראית את הישן כדי לשמר אותו לדורות הבאים. במבצע מורכב ולאחר מאמצים גדולים, הועלה ארון הקודש ארצה לפני מספר חודשים וכעת הוא כאן לפניכם במלוא הודו והדרו. *פרטים טכניים* מידות ארון הקודש: גובה: 5.40 מטר ללא המדרגות. רוחב: 1.4 מטר בתחתית. בחלקו העליון רוחב 2.2 מטר. עומק: 0.7 מטר. ארון הקודש הורכב בשנית כאן בארץ, ישנם פגמים וחוסרים קלים. מצב כללי טוב. תצוגת הפריט בתיאום מראש. עלויות הפירוק. הרכבה והובלה יחולו על הקונה.

צפה בפריט

גביע כסף מפואר ומרשים עם הקדשה - משנת 1871.

064

גביע מפואר עשוי כסף מעוטר בעבודת יד מקצועית. מדהימה ועשירה של צמחיה ופרחים. מלאך בתוך סלסלת פרחים ועוד, הגביע עומד על גבי בסיס. סביב הבסיס הקדשה בלועזית "HERMANN ALBERT HOEHNERHOFF 26 JANUAR 1871" (הרמן אלברט הוינהרהוף 26 ינואר 1871). גובה: 13 ס"מ. קוטר: 8 ס"מ. משקל: 173 גרם. מצב כללי טוב מאוד.

צפה בפריט

זוג רימונים לספר תורה כסף עם ציפוי זהב. ישראל. תחילת המאה ה - 20.

078

זוג רימונים כסף לספר תורה עם ציפוי זהב מעוטרים בעבודת פיליגרן. גובה: 20 ס"מ. קוטר: 5 ס"מ. משקל 218 גרם. ככל הנראה ישראל סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20. חסרים מספר פעמונים.. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

חנוכיה פליז. כנראה איטליה. סוף המאה ה - 19.

089

חנוכיה פליז שמן עבודת יציקה עם דמות במרכז "יהודית אוחזת את ראשו של הלופרנס שר צבא נבוכדנצר". צמחיה ושני אריות בצדדים (בגבם אחד לשני). מתפרקת לשני חלקים עם חיבור בהברגות בגב החנוכייה. בחלקה העליון מתלה. שמונה קנים לשמן יתכן והיו 2 קנים נוספים בצדדים. מידות: רוחב: 18 ס"מ. גובה: 15 ס"מ. איטליה?. סוף המאה ה - 19 תחילת המאה ה - 20.

צפה בפריט

יואל וקסברגר. שמן על בד. חתום ומתוארך. 2008.

220

יואל וקסברגר. שמן על בד. ציור מדהים ביופיו - בדרך לבית הכנסת על רקע ירושלים המושלגת בעלות השחר. חתום ומתוארך. מסגרת עץ מוזהבת ויוקרתית. מידות: 57X47 ס"מ. מצב מצוין. האמן והצייר האגדי יואל וקסברגר. האיש שמאחורי המותג 'מלכות וקסברגר', חתום על מהפכת יודאיקה, שמחלחלת גם אל מגזרים לא-דתיים. בעשר אצבעותיו הזריזות הצליח החסיד החייכן להלביש ליהדות צבעים ועיטורים שהופכים כל תפילה לחוויה, וכל קריאה לדבר חי ותוסס.

צפה בפריט

כיסוי מפואר למזוזה כסף. מרוקו. סוף המאה ה-19.

058

כיסוי למזוזה כסף עבודת ניסור מחופה בקטיפה ובד על קרטון בראשו שם "ש-די", ומתחתיו שם בעלת הבית "עוואלי טובי". עיטורים בעבודה אומנותית של גזירה וניסור בדגמים פרחוניים, הכיסוי המפואר שלפנינו עשוי כולו כסף וכפי הנראה היה של משפחה אמידה. מידות: 27X19 ס"מ. נדיר. מצב כללי טוב מאוד. "ג'טה דל מזוזה" – כיסוי מפואר שנהגו ביהדות מרוקו לכסות בו את המזוזה שעל פתח הבית. מתשמישי הקדושה החשובים בבתי היהודים במרוקו. האישה הייתה לפי המנהג מביאה אותו לביתה לאחר החופה ושמה היה היה על הכיסוי.

צפה בפריט

כתב יד בקבלה מעשית - פרס, סוף המאה ה-19

187

כתב יד בקבלה. גורלות וקבלה מעשית. עם איורים קבליים השבעות מלאכים ועוד. בשער " "ציון בן מ"ו ברוך שבד ז"ל". כתיבה נוספת בגב העמודים מתקופה מאוחרת יותר. סה"כ למעלה מ-100 עמודים. כריכה חדשה. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

כתב יד מפואר פזמונים ותפילות לברית מילה – איטליה, המאה ה-19. פריט אספנות נדיר

197

כתב יד מפואר, הכולל: פזמונים נדירים, תפילות וברכות לברית מילה. בכתיבה מרובעת יפה ומדויקת על גבי נייר עבה ומשובח. שער צבעוני מעוטר בעבודת יד ובו הכיתוב: "ספר פזמונים של מילה להמשכיל הנעלה רבי רפאל אשכנזי נרו לעד יאיר אמן כן יהי רצון". אחרי הפזמונים רשם המוהל בכתב ידו חמש בריתות חשובות במיוחד עבורו, שערך בין השנים תרי"ג - תרי"ח (1853-1858), תוך שהוא מציין את תאריך הברית, שם התינוק, האב והסנדק, והקשר המיוחד של המוהל לבעלי הברית. בשולי כתב היד עוד חמש דפים בכתב יד ובהם תפילות אישיות של המוהל. כרוך בכריכת עור מהודרת עם הטבעות בצבע זהב, ונתון בתוך קופסת עור ייעודית מקורית. איטליה, המאה ה-19. פריט אספנות נדיר. | חיתוך דפים בצבע כחול. | [1],30 דף. 5 [7] עמ'. (ועוד דפים שנותרו ריקים). מצב כללי: טוב מאוד.

צפה בפריט

כתב יד מצויר, הגדה של פסח - מרוקו. המאה ה-19

196

כתב יד הגדה של פסח, עם איורי שטיחים צבעוניים בצבעים מרהיבי עין, בסגנון צפון-אפריקאי. חלקו הראשון של כתב היד הינו נוסח ההגדה של פסח ובסיומו קולופון: " גמרתי זה הגדה ביום י"א לח' אדר אני דוד...". חלקו השני של כתב היד כולל הלכות ומדרשי חז"ל, ובסיומו "בס"ד עד כען יומא רב וסגי, עדן". נייר משובץ. פריט נדיר ושלם. | שיקום מקצועי. כריכה חדשה. | [51] דף. 14X10 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

כתב שדרו"ת גדול ומפואר. טבריה. תרפ"א | 1921.

101

כתב שדרו"ת גדול ומרשים עם מסגרת יוקרתית משנת תרפ"א - 1921, לרב חיים אלחדיף מטעם קופת וישיבת ר' מאיר בעל הנס אל ערי טוניס ולוב עליו חתומים בכתב יד חכמי ורבני טבריה. הרב חיים אלחדיף היה בנו של הרב בכר אהרון אלחדיף הרב הראשי וחכם באשי בטבריה. היה מאישיה החשובים והנעלים של טבריה מחבר ספרים. נשיא ועד הכוללות לעדת הספרדים בטבריה, וראש בית מדרש רבי מאיר בעל הנס. על כתב השדרו"ת חותמות רשמיות של הועד הכללי לעדת הספרדים, וחותמת בית מדרש רבי מאיר בעל הנס, וחתימות בכתב ידם של גדולי חכמי ורבני טבריה. בין השאר חתום בו: הרב יעקב חי זריהן. ראש ישיבה ואב"ד בטבריה ונשיא כולל הרמב"ם.

צפה בפריט

כתובה מצויירת - איספהאן, תקע"ד | 1814. נדיר

105

כתובה מצויירת בפורמט ענק, כתובה ומצוירת ביד בצבעי מים וגואש על גבי נייר. על רקע ציורי פרחים וזוג יונים, בחציו התחתון של הגיליון מופיע נוסח הכתובה כולו בכתב-יד סופר, בכתב חצי קולמוס. הכתובה לנישואי החתן באבא בן פנחס, עם הכלה בתוני בת יעקב. אצפהאן (איספהאן), פרס, ניסן תקע"ד [1814]. חתימות העדים ומסדר הקידושין "עבדא זעירא הכותב, ישועה...". נתונה בתוך מסגרת מהודרת עשויה שני לוחות פרספקט עבה בשני צבעים. | סימני קיפול. תיקונים בקיפולים. לא נבדק מחוץ למסגרת. | מידות: 71X95 ס"מ, כולל המסגרת: 76X100 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

כתר לספר תורה כסף. ישראל. המאה ה-20.

076

כתר גדול ומפואר לספר תורה עשוי כסף, מעוטר בעבודת גזירה, ריקוע ותבליט. בראש הכתר כתר קטן ומעליו צורת להבה. בבסיס הכתר עיטורים מרשימים של ענבים וגפנים. בחלקו התחתון הקדשה "ל"נ מסעודה משאש ז"ל נדבת משפחת משאש כדורי הי"ו". קוטר הפתח: 16 ס"מ. רוחב: 24 ס"מ. גובה: 32 ס"מ. משקל: 856 גרם. חסר החלק הפנימי להנחה על העצי חיים. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

לאופולד גוטליב ( (1879 – 1934). שמן על עץ. דיוקן אישה. חתום.

217

לאופולד גוטליב (Leopold Gottlieb. (1879 – 1934. שמן על עץ. דיוקן אישה. חתום וממוסגר. מידות: 58.5X34 ס"מ. גוטליב נולד למשפחה יהודית מסורתית בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה, הוא נולד כחמש שנים לאחר פטירת אחיו הצייר מאוריצי גוטליב. הוריו עודדו אותו ללמוד אמנות. גוטליב למד בקרקוב בין השנים 1896–1902, ובשנת 1903 עבר ללמוד במינכן. הוא הושפע מגישת האימפרסיוניזם ועבר לפריז על מנת ללמוד אותה. גוטליב התחבר לקבוצת ציירים יהודיים שחיו באותה תקופה בפריז, "האסכולה של פריז", ובהם מודיליאני. בשנת 1905 הציג גוטליב בסלון הסתיו בפריז פורטרטים המעידים על גישתו האישית לקוביזם. מאז המשיך והציג את ציוריו בתערוכות ארציות בברלין, בווינה במינכן ובפריז. ב-1906 שהה תקופה קצרה בירושלים, בבצלאל ולאחר מכן חזר ללמוד בפריז. חזר לארץ ישראל ושהה בה בין השנים 1910–1913, שבהן לימד בבצלאל. בין השנים 1914–1916 השתתף כלוחם בלגיון הפולני של פילסודסקי. בתקופה זו הוא רשם כ-1,000 רישומי מלחמה, המתארים דמויות של חבריו לנשק, וכן סצנות של מלחמה. רישומים אלה פורסמו בשם "תיק הלגיונות", והוצגו במספר תערוכות באירופה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, כשנה לפני מותו של גוטליב, נטו חלק מיצירותיו לשאת אופי טראגי. גוטליב נפטר בפריז ב-22 באפריל 1934. דרכו האמנותית של לאופולד גוטליב משקפת למעשה את השינויים הגדולים שחלו בעולם האמנותי של מזרח אירופה במשך עשרות שנים. זאת בהמשך לכך שהוא למד במהירות את הזרמים של האמנות בדורו. סגנונו מתאפיין בדיוקני נשים מלאי חן ואצילות, רישומים קלאסיים שנמנעים מפרטים מיותרים, גוונים בהירים ועדינים בציורי גואש, חיסכון חמור בצבעים, ותחריטים הנחשבים ליצירות מופת באמנות. ציוריו ורישומיו של גוטליב מוצגים במוזיאונים רבים בעולם, וחלקם מוצגים גם במוזיאונים בישראל. פגמים. סריטות. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

לוט 60 שטרות של דולר 1 מידיו הקדושות של הרבי

215

לוט 60 שטרות של דולר 1 מידיו הקדושות של הרבי. מתקופות שונות בחלקם כתב המקבל את זמן קבלתם. מצב טוב מאוד.

צפה בפריט

מגדל בשמים מפואר כסף ועבודת אמייל. אירופה. תחילת המאה ה-20.

065

מגדל בשמים כסף מעוטר בעבודת אמייל צבעונית של צמחיה ופרחים. מעוצב בצורת אריה עומד ואוחז בלפיד. פריט מדהים ביופיו. גובה: 21.5 ס"מ. משקל: 175 גרם. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

מגילת אסתר מצוירת וכתובה ביד על קלף. 50 צבעים. זהב 24 קרט. פאר היצירה היהודית. בעיצוב האמן והצייר האגדי יואל וקסברגר. – מלכות וקסברגר.

098

שמונה ציירים. 50 צבעים. זהב 24 קרט. בעבודה שנמשכה שנתיים. נוצרה המגילה המפוארת ביותר שנעשתה אי פעם. המגילה נכתבה ע"י סופר מומחה בכתיבה ספרדית - בית יוסף מדהימה ומדויקת. לאורך המגילה ציורים ע"פ חז"ל בעיצוב האמן והצייר האגדי יואל וקסברגר. עיצוב המגילה: שערי הארמון בשושן. והצצה לארמון מחוצה לו. חלק מהדמיות יוצאות מחוץ לשערים ויוצרות תלת מימד מדהים!. מידות: גובה: 29.5 ס"מ. אורך: 60.9 ס"מ. כתיבה 21 שורות. 8 יריעות. המגילה כשרה ועברה הגהת מחשב. כמו כן מצורפת הערכת שמאי מקצועי. ר' יואל וקסברגר מבני-ברק, האיש שמאחורי המותג 'מלכות וקסברגר', חתום על מהפכת יודאיקה, שמחלחלת אל כל המגזרים ברחבי העולם. בעשר אצבעותיו הזריזות הצליח החסיד החייכן להלביש ליהדות צבעים ועיטורים שהופכים כל תפילה לחוויה, וכל קריאה לדבר חי ותוסס. מצב מצוין.

צפה בפריט

מכתב היסטורי ארוך בכתב יד קודשו וחתימתו של ראב"ד בני ברק הרב שלמה קורח זצ"ל. בעניין קללת תימן.

201

מכתב היסטורי 4 עמודים מיום כ"ח תמוז התשמ"ה. בכתב יד קודשו של ראב"ד בני ברק הרב שלמה קורח זצ"ל. בעניין הנהגות ק"ק תימן במרוצת הדורות. והשגות על מנהגים שנהגו בתימן שלא לקרוא לבנים ע"ש עזרא הסופר (בגלל קללתו עליהם) ועוד ועוד. מסמך מרתק! הדפים על בלאק רשמי. מצב כללי טוב. הרב שלמה קורח זצ"ל (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, - י"ג בחשוון ה'תשע"ט), מגדולי רבני יהדות תימן בדור האחרון, מחבר הספרים: עריכת השולחן. שפת מלך. תשובה כהלכה ועוד. הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.

צפה בפריט

מעיל יוקרתי ומפואר לספר תורה רקום ברקמת זהב וכסף. מרוקו. ראשית המאה ה-20.

074

מעיל מרהיב ביופיו ומפואר לספר תורה ממרוקו עם חוטי זהב וכסף משולב בחוטים צבעוניים בצבעי אדום וירוק. מעוטר בדוגמאות שונות. פרחוניות עם צורת נבל באמצע ועוד. המעיל הובא ממרוקו בתחילת המאה ה-20 והושאל במשך תקופה למוזיאון ישראל בירושלים והוצג שם. (ראה מסמך מצורף). על המעיל הקדשה רקומה בחלקו העליון: "זאת התורה לעל"ה למנ"ע ה"ר רפאל רחמים בן שרביט נ"ע שנלב"ע בזש"ק שנת תפא"ר פ"ק. מידות:91X59 ס"מ. פגמים קלים. מצב כללי שמור וטוב.

צפה בפריט

'מעשה המנורה' ציור מיקרוגרפי בפורמט גדול - אירופה, ראשית המאה ה-20. נדיר

102

'מנורת למנצח' מצוירת ביד בעבודת מיקרוגרפיה נדירה, משולבת במילות מזמור "למנצח בנגינות". הטקסט מפסוקי התורה בפרשת מעשה המנורה. בראש הציור מגן דוד בעבודת מקרוגרפיה, ובתוכו בדיו זהובה המילה "אחד" במקום שם "הויה" כמקובל, דבר נדיר כשלעצמו. בבסיס המנורה בדיו שונה דהויה במקצת: "...ט"ו טבת ש' 5300 [ה'ת"ש-1940]", ומתחת "הכותב הצעיר שמואל אלטביב". הציור מוקף במסגרת בצורה גאומטרית מיוחדת, אף היא בעבודת מיקרוגרפיה. ונתון בתוך מסגרת מהודרת עשויה שני לוחות פרספקט עבה בשני צבעים. אירופה, ה'ת"ש - 1940. | לא נבדק מחוץ למסגרת. | מידות: 49X65 ס"מ, כולל המסגרת: 57X73 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

משניות ריווא די טרינטו, שכ"ו | 1566. עם עשרות הגהות בכתב יד מתקופת ההדפסה.

167

משניות סדר זרעים, מועד ונשים. עם פירושי הרמב"ם ורבינו עובדיה מברטנורא. ועם מאות הגהות למדניות וארוכות בכתב-יד מתקופת ההדפסה. ההגהות הארוכות הינן בעיקר על סדר זרעים והינן בכתיבה אשכנזית האופיינית לתקופה. ובהם הכותב חולק על רבי עובדיה מברטנורא ועוד. בראש הספר חתימות רבניות בלתי מפוענחות. בדף קיח 2 (סוף סדר מועד) כיתוב: "זה הספר משניות מהרמב"ם עם ברטנורא כל שישה סדרים נאום ליב בן כהר"ר משה יושטין שליט אמן סלא". דפוס ריווא די טרינטו, שכ"ו-1566. | נייר עבה. שולים קצוצים. דף יז מנותק. כתמי זמן. שער חסר. כריכה חדשה. | ב-קסב דף. 29 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

נדיר ויחודי. שני פייפים עשוים נייר מזקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצוק"ל".

071

שני פייפים נייר אותם היה מכין ומגלגל זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצוק"ל בייחודים נוראים וכך העידו שמש הרב בן ציון ותלמידיו שהיה מעשן בהם בשרעפי קודש 11 שאיפות כמניין סממני הקטורת ומכוון בהם ייחודים נוראים לתקן את נשמות ישראל שנדונו לשריפה ר"ל. ולאחר מכן היה נוהג הרב לגנוז את הפייפים בקופסה מיוחדת לכך. על העישון של הרב כותב בספר "ישועות יצחק" הרב מאיר מלכא "כשנבדק רבינו ע"י רופאו האישי דוקטור קליינמן בעת אשפוזו בבית החולים הופתע לחלוטין... כאשר ערכנו לו בדיקת ברונכוסקופיה מערכת הנשימה שלו הייתה כמו של אדם בן חמישים... ולא כמו ריאות של אדם שעישן כל ימי חיו עד זקנה כזאת מופלגת". פייפ 1 באורך: 19 ס"מ. 1 באורך: 11.5 ס"מ. בשניהם כתמי השימוש בפיה מפיו הקדוש של רבינו. מלווה באישור בכתב יד בנו הרב דוד כדורי זצ"ל "כל הפייפים של הסגריות הם עבודת יד של מור אבי ז"ל... המקובל רבי יצחק כדורי: נולד בשלהי המאה ה - 19 בבבל (עירק), בילדותו אף הכיר וראה את הבן איש חי, קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב, בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה. עם השנים התפרסמה חכמתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמעות לישועה. נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל מאה בשנת תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.

צפה בפריט

סדר קריאי מועד העותק הפרטי של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ"ל

170

סדר קריאי מועד תיקון לליל שבועות העותק הפרטי של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ"ל. סדר קריאי מועד תיקון לליל שבועות כפי דברי האר"י. ירושלים תשי"ב - 1952. את הספר כרך הרב יצחק כדורי בעצמו (בהיותו כורך ספרים) בדף הראשון חתימת יד קודשו. כריכה ודפים מנותקים. מצב כללי טוב. המקובל רבי יצחק כדורי: נולד בשלהי המאה ה - 19 בבבל (עירק), בילדותו אף הכיר וראה את הבן איש חי, קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב, בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה. עם השנים התפרסמה חכמתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמעות לישועה. נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל מאה בשנת תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.

צפה בפריט

ספר "בית יעקב" על חומש בראשית, עשרות הגהות בכתב ידו של הגאון רבי משה אליהו הלפרין זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וציר התנועה בסיים הפולני. דפוס ראשון. ווארשא. תר"נ | 1890. מיוחד ונדיר ביותר!

160

ספר "בית יעקב" על חומש בראשית, עשרות הגהות בכתב ידו של הגאון רבי משה אליהו הלפרין זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וציר התנועה בסיים הפולני. דפוס ראשון. ווארשא. תר"נ - 1890. רבי יעקב ליינר, ה"בית יעקב" (תקע"ה-תרל"ח, 1814-1878): בסדרת הספרים "בית יעקב" הרחיב ופיתח את תורת אביו בעל "מי השילוח". כתבי היד על החומשים במדבר, דברים, וכן חיבורים גדולים על כתבי האר"י, טעמי המצוות, וסידור התפילה, וחיבורים נוספים אבדו בשואה. הרב משה אליהו הלפרין (תרל"ב,1872 - תרפ"א,1921): היה רב נואם ועסקן ממנהיגי היהדות החרדית בפולין הקונגרסאית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונציג הסיים הפולני. נולד בלובלין לר' דוד מאיר הלפרין, איש-עסקים מחסידיו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה. לאחר פטירת אביו, גדל בבית סבו הרב איטשע, מגדולי הבנקאים בוורשה, חבר בוועדת האשראי של הבנק הממשלתי בפולין (מטעם רוסיה). בילדותו הוכר כעילוי, לפי האגדה היה התנ"ך שגור על לשונו כילד. בגיל 10 הוציאו אותו הוריו מהחדר משום שהקדים את הקצב, ושכרו מלמד מיוחד. בהמשך החל לשמוע שיעורים מפי רב העיר רבי שניאור זלמן פרדקין מחבר שו"ת "תורת חסד". הוא מתואר גם כאוטודידקט שרכש בעצמו יכולת שליטה בחמש שפות אירופיות, בהיסטוריה ובמדעים. מתרועע בין מלומדים, שאחד מהם - פרופסור רוס - כותב לו: "אגרותיך וחרוזיך שמורים אצלי ביחד עם האגרות שקיבלתי מן הרייכס-קנצלר ביסמרק". כשהיה בן 15 פגש לראשונה את האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינר, שהסתובב ברחבי אירופה במטרה לעשות נפשות לחידוש מצוות התכלת. האדמו"ר השאיל לו את ספריו שחיבר בעניין, וכבר למחרת הפך לחסידו. בהמשך אף נשלח לייצג את דעת רבו ולהתפלמס עם הגאון מקוטנא על חידוש מצוות התכלת. בהשפעת רבו החל הלפרין לעסוק בתורת הקבלה ואף כתב חיבור קבלי בשם "ספר האילן" שנותר בכתב יד. סרב לעשרות הצעות רבנות שהגיעו אליו. בשנת תרס"ג (1903) כשידידו האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב וראשי קהילת קאליש הפצירו בו לכהן ברבנות העיירה, סרב ויצא בעצמו להביא את ידידו רבי יחזקאל ליבשיץ לרבנות. מייזל לנהל את המוסדות הדתיים בעיר. מאז ועד סוף ימיו התגורר בעיר, וכיהן כיו"ר 'ועד הרבנים'. במלחמת העולם הראשונה החל הרב הלפרין בפעילות עסקנית חובקת עולם להצלת יהודים ממשפטי שדה. באותו זמן גם חבר, על פי מצוות רבו מראדזין לתנועת אגודת ישראל והפך לאחד מדובריה הבולטים. בהמשך אף נבחר כחבר מועצת גדולי התורה. בשנת 1919 נבחר הרב הלפרין כנציג אגודת ישראל בסיים הפולני. הרב הלפרין התפרסם כנואם מיוחד שהתמודד מול האנטישמיות המקומית. כריכה מקורית. מצב כללי: טוב בינוני.

צפה בפריט

ספר קרבן אהרן מהדורה שניה מיוחסת - דעסוי, תק"ב | 1742. העותק של רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן' עם הגהות בכתב יד קדשו

145

ספר קרבן אהרן, פירוש על הספרא, מאת רבי אהרן אבן-חיים. בראש הספר [20 דף] חיבור בשם 'מדות אהרן', מאת המחבר. הסכמות רבי אריה ליב מאמשטרדם, רבי ברוך כהנא רפאפורט מפיורדא, רבי יחזקאל קצנלבוגן ועוד. מהדורה שניה מיוחסת - במהדורה זו השתמש הגר"א מווילנא, כמוכח מהגהותיו על הספרא. בדפוס אלי דעסויא ממשפחת... מוהר"ר איסרליס זצ"ל, דעסויא, תק"ב [1742]. | העותק של רבי ישראל משקלוב. בדף השער כיתוב: "להרב ר' ישראל". בדף ב 1 בראש העמוד: "שייך להרב המאוה"ג מוהר"ר ישראל נר"ו... דכולל פרושים הי"ו". כמו כן חותמות "שייך לת"ת תשב"ר דכולל אשכנזים פרושים פעיה"ק ירושלם תו"ב". (אשר רבי ישראל היה מנהיגם). לאורך הספר הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו של רבי ישראל. | רבי ישראל משקלוב בעל ה'פאת השולחן', מתלמידי הגר"א ומראשי עלית הפרושים תלמידי הגר"א לארץ ישראל, עמד בראש העדה בצפת, ולאחר הרעש הגדול בצפת עבר לירושלים והמשיך להנהיג שם את עדת הפרושים. רבי ישראל חיבב מאד את ארץ ישראל, למענה מסר את נפשו ואיבד את משפחתו. את ספריו ואיגרותיו חתם בתואר "עפר ארץ ישראל" בהקדמתו לספרו פאת השולחן הוא כותב: "ארץ ישראל חביבה לי הרבה, כי בייסורים רבים עמדה לי אשר זכיתי להסתפח בנחלת השם ולהתגנדר בעפרה זה שבעה ועשרים שנה, והרבה נתייסרתי, והרבה יגיעות על תיקוני ישיבתה יגעתי, וכמה הרפתקאות עדו עלי מיום שבתי, פחד דבר ורעב טעמתי, ובשבי הקשה בסוגר ישבתי, סבוני גם סבבני אויבי בנפש יקיפו עלי, והרבה הצלתי ועזרתי, ארץ הקדושה ואנשיה בכל כחי עבדתי והנהגות כולל ציבור טהור בכל כחי עשיתי, ועבודת לימוד תורה ברבים קבעתי, ויסודות ישוב ארץ הקודש מחוץ ופנים יסד". | כתמי זמן. כריכה חדשה. חותמות. שיקום קל בשער ובדף האחרון. | [2], כ; רס דף. 34 ס"מ. מצב כללי: טוב

צפה בפריט

ספר תהילים העותק של המקובלים חכם אפרים הכהן והרב אהרן הכהן זי"ע.

169

ספר התהילים עם מעמדות. ליוורנו תרל"ז - 1837. העותק של גדולי המקובלים בדורות האחרונים. חכם אפרים הכהן זי"ע והמקובל הרב אהרן הכהן. לאורך הספר חותמת המקובל חכם אפרים הכהן זי"ע. בשער הספר ובסופו חתימת בעלות של המקובל הרב אהרן הכהן. וכן מספר תיקונים בכתב יד קודשם. בגב שער המעמדות כתב המקובל הרב אהרן הכהן בכתב יד קודשו אודות שאלת חלום שעשה המראות שראה והתשובה שקיבל. הרב אפרים זלכה הכהן (ה'תרמ"ו - 1885, ה'תשי"ז 1956,) (אביו של יבלח"ט חכם שלום כהן שליט"א). היה מראשי ישיבת פורת יוסף. מתלמידי "הבן איש חי". ומגדולי המקובלים בדורות האחרונים רבם של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי. הראשל"צ המקובל הרב מרדכי אליהו. בנו מרן ראש הישיבה חכם שלום ועוד. המקובל הרב אהרון הכהן צדיק נסתר שהיה בקשר מתמיד עם גדולי המקובלים בירושלים. עלה בסוף ימיו ממצרים לארץ הקודש ונטמן בירושלים. נקבי עש קלים. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

ספר תורה עם כיסוי כסף מפואר ורימונים כסף. תחילת המאה ה-20.

090

ספר תורה כתב יד על קלף כתיבה נאה ע"י שני כותבים שונים עם כיסוי כסף נדיר ומפואר מעוטר רקמת חוטי כסף בראשו כתר. במרכזו לוחות הברית. דקלים ועיטורים שונים. גובה קלף: 38 ס"מ. גובה כתב: 30 ס"מ. כולל רימונים כסף מעוטרים בעודת חריטה וריקוע של צמחיה ופרחים גובה 26.5 ס"מ. משקל: 274 גרם. תחילת המאה ה-20.

צפה בפריט

פרשיות תפילין - עם האות 'פ"א' לפופה. המיוחסת לתלמידי הבעש"ט. לא נבדק

092

האות 'פ"א' במילה "פן" שבפסוק "פן יפתה לבבכם" לפופה. וכן "ויהי כי הקשה פרעה" ככל הידוע, הסופרים, רבי צבי הירש ורבי אפרים - סופרי הבעש"ט היו כותבים כך את האות 'פא'. טעמים רבים נכתבו על כך על פי הסוד. וכך כותב החוקר יהושע טברסקי בספרו בחצר הצדיק: "מלבד הנסתר, מהו הנגלה בספר התורה של הבעש"ט, הנראה לעינו של כל מעיין בו? אמנם נראים לעין כמה הבדלים בצורתן של אחדות מהאותיות... גם ה"פא" שונה לפעמים מ"פא" ידועה ומקובלת. ב"פא" רגילה נכפף הסניף היורד מראש האות, מצידה השמאלי. ונכפף פנימה. כפיפה זו מבדילה את ה"פא" מה"כף" כידוע. מתג הכפיפה ב"פא" של ר' צבי סופר עשוי אף הוא כעין "פא" קטנה. "פאין" כאלה מכונות בפי סופרי סת"ם בשם "פאין" כפולות "פא" כזאת ראיתי גם בפרשיות התפילין של ר' אפרים סופר, שקדם לר' צבי סופר במספר שנים. אגב, גם פרשיות התפילין של ר' אפרים סופר חשובות מאוד בעולם החסידות" | נקב עש באחת האותיות.. כתב יפה. | 88X4 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

קופסת אתרוג כסף. גרמניה. המאה ה-19.

053

קופסאת אתרוג כסף מעוטרת בעבודת יד מקצועית של ריקוע ואיזמל על המכסה עבודת תבליט של צמחיה ופרחים וכיתוב בהבלטה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" סביב הקופסה עבודת מדויקת ומרשימה של צמחיה. הקופסה חתומה בתחתית כתר ירח ו-800. גרמניה. המאה ה-19. גובה 6 ס"מ. 14/9 ס"מ. משקל 274 גרם. מצב טוב מאוד.

צפה בפריט

קמיע על קלף מידיו הקדושות של הצדיק הנשגב האדמו"ר רבי ישעי'לה קרעסטירער זי"ע - נדיר

132

פריט נדיר ומעורר התרגשות בקרב שוחרי חסידות ואוהבי צדיקים, קמע אותו נתן הצדיק מקרעסטיר למבקשי ישועה והיה ספון במשך קרוב למאה שנים. "ודברים אלה הבאים יכתוב לו סופר על קלף קטן... ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו", כך כתב רבי הלל ליכטנשטיין בספרו "תשובות בית הלל החדש (סימן ל"ב). "ילשת באשר בוליב והאפה הבמוג ולה" אלו המילים שכתובות על פיסת הקלף. פיענוח המילים - שלש פסוקים לשמירה שמרומזים בו, מופיע בספר אלף כתב, וזה ביאורו: הפסוקים: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכ"ב, ז); לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ (תהילים צ"א,י), משולבים לסירוגין בראשי תיבות של השורה הראשונה. הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית י"ט, א'), מופיע בראשי תיבות של השורה השניה. מזה דורות רבים עוברת ברטט המעשיה אודות הצדיק מקרעסטיר רבי ישעיה שטיינר על יהודי שהיגר לארה"ב, היהודי פתח מכבסה שהייתה מביאה לו פרנסה ברווח, אך דא עקא ששני גויים ממוצא איטלקי פתחו מכבסה מתחרה מול חנותו, היהודי שלא ידע את נפשו שלח עם יהודי שנסע להונגריה בקשה שיכנס לרבי ישעיל'ה ויבקש ישועה עבור מצוקתו. היהודי שב לארה"ב והביא עמו קמיע דומה לקמיע שלפנינו. המתחרים שזממו לשרוף את חנותו של היהודי שלחו מישהו כדי שיצית את חנותו, אולם האיש נלאה מלמצוא את הפתח ושרף בטעות את חנותם הם. משנפטר רבי ישעי'לה הרהיב עוז היהודי בנפשו ופתח את הקמיע והשתומם לראות את הפסוק ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוורים וגו'. ויהי לפלא. רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". הקמיעות שנתן בחייו למבקשי ישועה נכתבו על גבי קלף ע"י סופרים מומחים מתלמידיו והוא עצמו היה נוטלם בידו ומברכם טרם נתינתם, סיפורים רבים נלחשו מפה לאוזן אודות הישועות הגדולות להם זכו מחזיקי הקמיעות. ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט. גודל: 6.4/3.1 ס"מ. קמטים ודהייה קלה. מצב כללי טוב.

צפה בפריט

קמע בכתב יד על קלף מהמקובל הצדיק רבי אברהם בראזני זצ"ל. חתנו של הרב המקובל רבי יהודה משה פתייא זצ"ל.

133

קמע לפקידת עקרות ועוד בכתב יד על קלף שמות מלאכים ושמות קודש. מהרב הגאון המקובל רבי אברהם יעקב בראזני זצ"ל. חתום: פעיה"ק ירושת"ו נגמר יום ד' כב'... תשט"ז. כת"י אברהם בראזני ס"ט. הרב הגאון המקובל. רבי אברהם יעקב בראזני זצ"ל. מחכמי ורבני כורדיסתאן. חתנו של הגה"ק המקובל רבי יהודה משה פתייא זצ"ל. עלה לארץ בשנת תרצ"ד - 1934. והתגורר בירושלים בשכונת מאה שערים. נודע כמקובל גדול בחכמת הקבלה.(ארזי הלבנון עמ' 50.) גודל: 5/55 ס"מ. מחיקת השם בעט. מצב טוב.

צפה בפריט

קנקן קרמיקה אנטישמי. צרפת. תחילת המאה ה-20.

108

קנקן קרמיקה גדול בצע ירוק. סביב הקנקן תבליט בית כנסת עם סמל מגן דוד. ודמויות שונות נראים כשיכורים בחוץ. בפתח בית הכנסת עומד יהודי עם מקטרת ומביט בזלזול סביבו. המכסה עשוי מתכת. בתחתית חתום: sarreguemines. 17. (סארגמין) צרפת. תחילת המאה ה-20. גובה: 24 ס"מ. קוטר 15 ס"מ. מצב טוב.

צפה בפריט

שו"ת הרא"ש - העותק של הגה"ק רבי יהושע פריינד מקראלי אבי משפחת פריינד וסבו של רבי אברהם יהושע מנאסוד

155

שו"ת הרא"ש, מאת רבינו אשר. דפוס סג"ל, זאלקווא, תקס"ג [1803]. בראש דף השער חתימה בכתב יד קדשו של רבי יהושע פריינד: "יהושע פריינד". ועוד כתוב בשער שבנו תרם את הספר לבית המדרש שערי ציון. | הרה"ק רבי יהושע פריינד מקראלי [תקכ"ז-תר"ח], נולד לרבי יצחק קרוב רבה של פאפא ממשפחת רבנים מיוחסת עד רש"י. רבי יהושע מקראלי היה אהוב על הרבה אדמורי"ם ורבנים וביניהם: הישמח משה מסאטמר, החוזה מלובלין ועוד. אמו נפטרה בהיותו תינוק וקרה פעם אחת בלבד שינק אצל נכרית, ואמר עליו הישמח משה מסאטמר "אלמלא היה רבי יושע יונק אצל ערלית היינו אני והרבי מלובלין בושים ממנו". הוא נקרא בשם יהושע על שם הפני יהושע שנפטר כמה שנים לפני לידתו והיה קרוב משפחתו (דוד של סבא רבא שלו). הוא אבי משפחת פריינד שממנה יצאו רבנים רבים ביניהם: נכדו הרב הקדוש רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד שהאריך בשבחו של זקנו בספר גדולת יהושע, רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית ועוד. בנו רבי טוביה גדליה פריינד שעלה לירושלים תרם את הספר שלפנינו לבית המדרש שערי ציון. | נייר כהה, עבה ומשובח. כתמי זמן. חיזוקים בנייר דבק בדף השער. חיסרון בכריכה ובמספר דפים בפינה השמאלית התחתונה ללא פגיעה בטקסט. חותמות, חתימות והקדשה. | [1], צח; ט; ח דף, 38 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

תורת האדם - ויניציאה, שנ"ה | 1595

014

ספר תורת האדם - ספרו הנודע של הרמב"ן. הכולל: הלכות חולה קבורה ואבילות, עם החלק המפורסם יותר הנקרא 'שער הגמול' שנדפס בפני עצמו פעמים רבות. בדף האחרון נדפסה אגרת ששלח הרמב"ן מירושלים לבנו בספרד, (זו אינה אגרת הרמב"ן המוכרת). בפתח הספר שיר בשבחו של הרמב"ן מאת רבי יהודה אריה ממודינה. בשער סמל המדפיס - שלשה כתרים גדולים. דפוס זואן די גארה, ויניציאה, שנ"ה [1595]. חתימה עתיקה בדף האחרון. | נייר משובח. חיתוך דפים צבעוני. חותמות. כריכה חדשה מפוארת. שיקום. | קח דף. 20 ס"מ. מצב כללי: טוב.

צפה בפריט

תלמוד בבלי סט שלם העותק של האמן הרמן שטרוק. דירנפורט. תק"ס - תקס"ג | 1800-1803, הש"ס הראשון שנדפס עם מסורת הש"ס. בחלק מהכרכים ישנו רישום בעלות של סבו הרב שלמה מיכאל שטרוק - חתן הרב אברהם איגר - בנו בכורו של רשכבה"ג הגאון ר' עקיבא איגר. פריט נדיר במיוחד.

156

תלמוד בבלי סט שלם. דירנפורט. שהודפס מיד לאחר פטירתו של הגאון הרב ישעיה פיק ברלין (תקנ"ט- 1799) לראשונה עם הגהותיו "מסורת הש"ס". חלק מהכרכים כוללים כמה מסכתות, השער הראשון בתחילת כל כרך נדפס בדיו אדומה ולכל מסכת בכל כרך יש שער נפרד. בתחילת כל כרך על השער ישנה חותמת רשמית של האמן הרמן שטרוק. ומלבדה יש בכל כרך על השער חתימה בכתב יד לא מזוהה של דמות רבנית. בחלק מהכרכים יש בנוסף רישום בכתב יד ברור וגדול של השם "שלמה מיכאל" שמורה על כך שהש"ס היה בבעלותו של סביו של הרמן שטרוק הרב שלמה מיכאל שטרוק (חתן הרב אברהם איגר בנו בכורו של רשכבה"ג הגאון ר' עקיבא איגר) וממנו ירש כנראה האמן הרמן שטרוק את הש"ס. במסכת יומא ישנם 2 הערות בכתב יד לא מזוהה ובנוסף ישנה גם הערה בכתב יד בסנהדרין מ"ג ע"א. הכרכים במצבים שונים: טוב, בינוני, גרוע.

צפה בפריט