מכירה מס' 35

כתב יד מיניאטורי, כתיבה נאה על גבי קלף. מכיל פיוטים והושענות, מתחיל מאמצע הפיוט בהושענות "אדמה מארר" עד סוף פיוטי יום הושענא רבה כולל דפים לשמחת תורה שנכרכו ביום זה, וממשיך בפיוטי מערבית לליל ראשון של פסח, כמנהג אשכנז - המאה ה-15. 21 דף. מידות כולל כריכה: 10.5X7.5 ס"מ. דפים מנותקים, כתמים, מצב כללי טוב.

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מזכירות הרבי מחב"ד, מתאריך טו' שבט תשכ"ז. "הפ"נ שלו ליום ההילולא נתקבל, ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף. סימני קיפול, קרע קטן מימין לא פוגע בטקסט, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מזכירות הרבי מחב"ד, מתאריך טו' שבט תשכ"ז. "הפ"נ שלו ליום ההילולא נתקבל, ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף. סימני קיפול, כתם קל ונקבים קטנים מימין לא פוגע בטקסט, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מזכירות הרבי מחב"ד, מתאריך טו' שבט תשכ"ז. "הפ"נ שלו ליום ההילולא נתקבל, ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף. סימני קיפול, כתם קל ונקבים קטנים לא פוגעים בטקסט, מצב כללי בינוני-טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מזכירות הרבי מחב"ד, מתאריך טו' שבט תשכ"ז. "הפ"נ שלו ליום ההילולא נתקבל, ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף. סימני קיפול, כתמים קלים, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מזכירות הרבי מחב"ד, מתאריך כ' שבט תשכ"ד. "הפ"נ שלו ליום ההילולא נתקבל, ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף. סימני קיפול, פגמים קלים בשולים, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי מחב"ד, מתאריך ג' אדר תשכ"ד. הנושא ברכת יום הולדת, "ויה"ר מהשי"ת שתהי' שנת הצלחה אצלו בלימוד התורה וקיום המצות בהידור. בברכה לתלמוד תורה ויראת שמים" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". בהמשך התייחס הרבי לשלושת השיעורים שיעורי חת"ת... כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף מעטפה. סימני קיפול, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי מחב"ד, מתאריך ד' אדר תשכ"ו. הנושא ברכת יום הולדת, "ויה"ר מהשי"ת שתהי' שנת הצלחה אצלו בלימוד התורה וקיום המצות בהידור. בברכה לתלמוד תורה ויראת שמים" המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". בהמשך התייחס הרבי לשלושת השיעורים שיעורי חת"ת... כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר. [1] דף מעטפה. סימני קיפול, מצב כללי טוב. הרבי מחב"ד - האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל - הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב - ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 - 12/06/1994).

כתב יד סופר נאה על גבי קלף, הוצא מכריכה ישנה. מכיל ארבעה עמודים כתובים מספר דניאל. תימן סוף המאה ה-14 תחילת המאה ה-15. מידות: 21X14.5 ס"מ. קמטים וכתמים, בלאי, מצב כללי בינוני-טוב. אולי תרגום אסתר - כמו"כ שרוף בקצה?

אוסף מסמכים מקוריים ונדירים מאחת הפרשיות הסוערות ביותר שידעה ירושלים במאה ה-19 - פרשיית כולל אמריקה. [ראה להלן רקע] 1. מכתב נידוי על ר' משה צבי הוכשטיין מראשי הכולל בניו יורק, מתאריך אייר תרנ"ז, בכתב ידו וחתימתו של רבי מרדכי פיינשטיין מימי שבתו ברבנות נאווי אלכסנדראווסקי. ממוען אל רבי יעקב יוסף הרב הכולל בני יורק. עם חותמתו הרשמית. נתון בתוך מסגרת עץ. 2. מכתב מאת "גבאי מחזיקי עניי ארץ ישראל דנויארק" מתאריך ניסן תרנ"ז, ממוען אל עולי אמריקה הדרים כעת בירושלים, בו מתריעים הם בהם "כי לא יפרשו מן הצבור לבנות כולל חדש למורת רוח כל בני ארצינו הרבנים הגאונים והמתנדבים בעם..." ובסופו אף מאיימים "ואם לא אז נפקיד על מנהלי בית ועד הכללי לסגור פתחם מליתן איזה עזר ותמיכה לאנשי אמעריקנים, עד אשר יכניעו תחת דברי השלום ויחדלו הקולות והמריבות..." חתומים הגבאים "מנשה פלעקספנדער גבאי ראשון דובער זילבערמאן מ"מ דק"ק תפארת ישראל סופר ומזכיר" וחותמתם הרשמית. 3. 2 דפים מקופלים המכילים התכתבות בין האחים זעלצער - אשר לעמיל ונחמן אברהם מירושלים ומשה מרדכי מכולל ווארשא צפת, מהשנים תרנ"ג-תרס"ט, ובו התייחסויות לפרשת הכולל, בין היתר מזכיר האח נחמן במכתבו: "שמעתי אשר האדמו"ר מראדזמין נשאר בתוקפו על משמרתו... והנה לפי השקפתי הדל לא ינהל את הנשיאות ברוח הקודש... והרבה ביקורת יש לי להגיד על הנהגתו אך מי אנכי כי באתי עד הלום כמו כן למשל יש לי להגיד ביקורת על הצדיק הרידב"ז אשר הוא אם היה בזמן משה רבינו וחתנו יתרו בטח היה מהאנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת והעיקר 'שונאי בצע' אך זאת הוא שאמרתי מי אנכי כי באתי עד הלום..." 4. מכתב בכתב יד מתאריך אדר ב' תרס"ב, מאת מנהלי התלמוד תורה ובית החולים ביקור חולים בירושלים. "למע'כ ידידי הרא'מ אייזינשטיין ני"ו" "בטובו לסלק למנהלי בית הועד הכללי את הסך... המגיע להם משם המפעלים ת"ח [תורת חיים]... מדינות אנגליא ואפריקא...". 5. חמשה עמודים "חשבון הכנסה" מהשנים תרנ"ג ותרנ"ה, דוחות פירוט התורמים מוושינגטון ופארטשעסטער. בגב אחד הדפים מופיע "מזרחים". 6. מכתב עם פירוט שמות תורמים לצד הסכומים שתרמו, מאחוריו חותמת הוועד הכללי: "נשלחו הקבלות" עם ציון התאריך - כסליו תרס"א. וכמו"כ 10 דפי פנקס עם פירוט שמות הנתמכים עם חותמת נשלחו הקבלות של הועד הכללי מתאריך טבת תרס"ג. 7. רקע: בשנת תרכ"ו | 1866 נוסד הוועד הכללי 'כנסת ישראל' על שם רבי מאיר בעל הנס, גוף שאיגד תחתיו את כל הכוללים שפעלו עד אז בארץ ישראל, ולמעשה שימש כנציגות הרשמית של הקהילות האשכנזיות והוסמך לטפל בכל צרכיהן, כולל תמיכה בעניים, הקמת ארגוני צדקה וחסד, הקמת מוסדות חינוך ותלמוד תורה, ובהמשך גם הרחבת היישוב היהודי בירושלים ומחוצה לה. הוועד הוקם בעידודו של רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט ובתמיכתו הרוחנית של האדמו"ר מקאליש, בעל ה"אמרי בינה" ורבי מאיר אוירבך. הרוח הפעילה ויוזם הוועד המאוחד היה רבי יוסף ריבלין, ששימש במשך שנים כמנהלו. עמידתם של אישים אלה בראש הוועד הקנתה לו יוקרה ומעמד ומשכה אליו תורמים רבים מהארץ ומהעולם, אשר הקדישו לו סכומי כסף רבים ואף נכסים המשמשים אותו עד ימינו כהקדש. לאחר בואו של רבי יהושע לייב דיסקין - המהרי"ל לירושלים, הקים בשנת תר"ם את בית היתומים 'דיסקין' בחצר ביתו, זאת כמענה לבתי היתומים של המיסיון או ל"בית היתומים הברליני" של חוגי המשכילים. דבר זה עורר את זעמם/חששם של אנשי הממסד הפרושי, כי מוסד עצמאי יפגע באיסוף הכספים הכללי שלהם. בתרנ"ב, כאשר שלחו הפרושים דין וחשבון לאמריקה על מוסדותיהם, התעלמו לגמרי ממוסדות החסידים ומוסדותיו של הרב דיסקין. כאשר ניסה המהרי"ל בתורו לאסוף כספים באמריקה לטובת מפעלו, יצא הרב סלאנט נגדו בטענה כי הדבר פוגע בהכנסות 'הועד הכללי'. המהרי"ל הגיב בטענה כי הועד הכללי, למרות הכנסותיו העצומות, אינו מתפקד כראוי ואין בו כל תועלת. בשנת תרנ"ו, לאחר מחלוקת פנימית נוספת שהתגלעה בנוגע לכספים וסמכויות שהובילה לפרישת כולל וורשא מהוועד הכללי, וסכסוך נוסף בעניין תקצובם של יוצאי ארצות האיסלאם, פורסם לראשונה דו"ח התרומות מכל מדינה, הפרסום העלה את העובדה שעיקר התרומות מגיעות מאמריקה, נתונים אלו גרמו לדרישה של קבוצה מיוצאי אמריקה, בראשות אליעזר שפירא, לקבל מכספי החלוקה סכום גדול יותר מיוצאי אירופה כדין עניי עירך קודמים. ומשלא נענו, הקימו הללו כולל משלהם בתמיכתו של המהרי"ל דיסקין, למזכירו הכולל בירושלים מונה רבי יעקב אורנשטיין, תלמידו המובהק של המהרי"ל. ראשי הוועד הכללי נאבקו בחריפות בתכנית עולי אמריקה, זאת בעקבות הקיצוץ הצפוי בהכנסותיהם מיהדות ארצות הברית. והמעניין הוא שגם באמריקה הייתה התנגדות לייסוד הכולל. בתאריך ט"ו באב תרנ"ו פרסם רבי שמואל סלנט כרוז בו הוא מודיע "כי חורבן הועד הכללי חורבן הישוב כולו הוא". בעמדתו תמכו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, רבי זלמן בהר"ן ורבי יצחק בלאזר. מגיני הכולל מאנשי היישוב הישן היו רבי ישעיה אורנשטיין ובנו רבי יעקב, תלמידיו של המהרי"ל דיסקין, שעל אף היותם יוצאי אירופה, נחלצו להגן על עמדת יוצאי אמריקה מפני ראשי הועד הכללי. הסכסוך גרם למתח רב בין הפלגים ביישוב הישן, והאש לובתה במאמרים הדדיים מעל גבי העיתונות העברית המודפסת, אנשי הועד הכללי ארגנו הפגנה ליד ביתו של המהרי"ל דיסקין. דבר ההפגנה פורסם בעילום שם בעיתון 'הצפירה'. ראשי 'הועד הכללי' החרימו את מפרסם הידיעה, אך נתקלו בהתנגדותו של המהרי"ל שביטל את החרם. [למעשה אכן השתתפו כמה מאות איש בהפגנה, וזו הסתיימה בהתפרצות לישיבתו "אהל משה", כתוצאה מכך קיבל הקונסול האמריקאי את המהרי"ל כנתין כבוד של ממשלת ארצות הברית]. חוגי המשכילים בתורם ניסו תחילה לטעון לזיוף חתימתו של המהרי"ל דיסקין, ומשאישר כי הדבר אכן נעשה בהסכמתו - ניסו לייחס לו ניסיונות השתלטות על הממסד הפרושי בירושלים, מנגד הדפיסו תומכי הכולל כתבי פסלתר רבים בגנות הוועד הכללי בחתימותיהם של בני הכולל, כאשר רבים מהם פרסמו לאחר מכן שחתימתם זויפה. לאחר מכן נטען כי ראשי הוועד הכללי כפו עליהם לפרסם הכחשתם. לאחר עליות ומורדות וניסיונות פשרה שלא צלחו, נשאר הכולל על כנו לצד הכוללים האחרים.

כרך המכיל את גיליונות הירחון "'המגיד' חדשות וקורות הימים יגיד ליעקב מהנעשה והנשמע בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד... ולתועלת השפה העבריה". מכיל את גיליונות השנים - תרמ"ג-תרמ"ד. יוצא לאור ע"י דוד גארדאן. בהתחלה כרוכים חלק מגיליונות אחדים תרכ"ד ותר"ם. ללא כריכה ושדרה, קרעים וכתמים קלים, כריכה תחתית מנותקת, מצב כללי טוב.

כרך המכיל את גיליונות הבטאון השבועי "המגיד עתון לאמי לכל עניני ישראל" [המאוחר יותר מקודמו שיצא גם הוא בשם זה] יצא לאור בוינה וקראקא. מכיל את גיליונות שנה שתים עשרה תרס"ג | 1903. 434 עמוד. נייר בחלקו שביר, מצב כללי טוב.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמאן מהוסיאטין זצ"ל, מימי חודש אב עת שבתו למנוחה בירושלים. ממוען אל נכדו "הרב היקר חתן בתי מר יהושע העשל בוימינגר שליט"א" במכתבו מודה לו על בירור עניין מסוים בקשר למגרש שהציעו לפניו לרוכשו, בסופו כותב ברגשי סב רחימאי: "מדוע אינך מקבל חופש גם אתה, למען תבוא הנה להנוח מעט מהעבודתך, מתל אביב מספרים שהחום חזק מאד, ופה בירושלים הרוחות מנשבות והרים אשר מסביב לה והאויר נעים מאד... הדו"ש [הדורש שלומך] באהבה ישראל במוה"ר מרדכי פייבש". מידות: 21X16.5 ס"מ. כתוב על נייר משובח, סימני קיפול, כתמים קלושים, מצב כללי טוב. האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) בן האדמו"ר רבי מרדכי פייביש. זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נקרא על שם סבו מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרנ"ד נתמנה אחר אביו לאדמו"ר בהוסיאטין ואלפי חסידי אביו קבלו את מרותו. בערוב ימיו עלה ארצה, התיישב בתל אביב ובה קבע את חצרו.

"סוד קדושים והוא סדר הגדה של פסח... ב' פירושים גדולים ועמוקים על אדני הקבלה בנוים... מאת אדמו"ר הגאון... שניאור זלמן נבג"מ זי"ע. ותלמידו ממלא מקום רבו... מו"ר אהרן הורוויץ הלוי זי"ע מסטראשעלע בעהמ"ס שער היחוד והאמונה...". נדפס בווארשא תרס"ג | 1903. לט דף. כריכה חדשה, כתמים רבים, נקבי עש, נזקי עש בכמה מקומות, קרעים, שיקומים, מצב כללי בינוני.

כתב יד סופר מומחה בניקוד עליון, חומש פסוק תרגום ותפסיר, כולל רס"ג. חלק ב' ויקרא במדבר דברים. כתובת המעתיק לא ידועה - תימן המאה ה-19. 388 עמוד. מידות: 31X21 ס"מ. טקסט שלם, נזקי עש קלים, כתמים ופגעי זמן, כריכה מקורית, בחלק מהדפים הראשונים והאחרונים שיקומים ללא פגיעה בטקסט, מצב כללי טוב מאד. הערות ביד בשולים.

כתב יד [מאזור] כפרי, טעמים, עיבור שנים, הושענא רבא, אידרא רבה וזוטא וזוהר, בעיבור השנים התאריך מתחיל משנת תקפ"ב [1822]. עותק שלם ויפה, זהות המעתיק לא ידועה - דרום תימן תחילת המאה ה-19. 442 עמוד. מידות: 16.5X11 ס"מ. כריכה לא מהתקופה, מצב כללי טוב מאד.

כתב יד סופר נאה, מזלות, ענייני השנה ומולדות, בעמוד ב' מביא את השנה תרס"א | 1901. המולדות הם לפי מערכת הכוכבים [אסטרולוגיה], עם לוח גיאומטרי, כתב יד נדיר. 24 עמוד. כריכה חדשה ומפוארת, מידות: 18X12 ס"מ. מצב מצוין.

כתב יד סופר נאה, הושענות לחג הסוכות, סדר הקפות, נוסח חבטת הערבה עפ"י הקבלה, התרת נדרים, פזמונים לשמחת תורה, ברכה לרבים, נוסח ברכת המילה, בקולופון "לתשוקת האח הטוב כבוד...[מחיקה בטקסט]" ניקוד עליון לאורך הכתיבה. 86 עמוד. תימן המאה ה-18, מידות: 16.5X12 ס"מ. כריכה חדשה, כתמים ופגעי זמן, מצב כללי טוב מאד.

כתב יד כפרי בלשון ערבית יהודית מדוברת, 'פרי צדיק' קיצור הלכות שחיטה, בדיקת הסכין, קיצור הלכות טרפיות. בפתיחת הכתב ישנה הקדמה שאינה מצויה ברוב כתבי היד, חיבור זה מובא בדפוסים בשם "ספר הבדיקות בספרים חמשה" - ירושלים תשמ"א עמודים רכ-רכט. מידות: 16.5X11.5 ס"מ. נראה דרום תימן - המאה ה-18/19 לערך. 30 עמוד. בארבעה אחרונים השלמות בהלכות טריפה מתקופה מאוחרת יותר. כתמי מים, כריכה חדשה אדומה, מצב כללי טוב מאד.

כתב יד סופר נאה, התרת נדרים שנהגו בערב ראש השנה וערב כיפור, הוספה מספר קיצור שני לוחות הברית, עותק שלם בכתיבה נאה - צפון תימן המאה ה-19. מידות: 17X11 ס"מ. 12 עמוד. כריכה חדשה, מצב כללי טוב מאד.

קונטרס כתב יד סופר נאה ומנוקד, לחגי תשרי, אזהרות לרבי שלמה אבן גבירול על מצוות עשה ולא תעשה בשני טורים, סדר הושענות לשבעת ימי החג באקרוסטיכון, פיוטים לשמחת תורה כפי שנהוג בקהילות תימן, ברכה לרבים. חותמת בעלים מתקופה מאוחרת "יוסף יצחק הארי תל אביב ארץ ישראל". 127 עמודים כתובים - תימן המאה ה18/19. מידות: 17X11 ס"מ. נזקי עש קלים במספר דפים ללא פגיעה בטקסט, כריכת עור ישנה לא מהתקופה, מצב כללי טוב.

כתב יד הלכות שחיטה העתקה מרמב"ם כפי שנהוג בקהילות תימן, בנוסף כמה טעמים נחמדים, לא ידועה זהות הסופר, 186 עמוד. תימן המאה ה-18-19 לערך. מידות: 16.5X10.5 ס"מ. נזקי עש קשים בעיקר בחציו השני של הכתב, מצב כללי בינוני-גרוע.

כתב יד סופר מומחה, הלכות שחיטה להרמב"ם עם חיבור לא ידוע המופיע לאורך כל הכתב, כפי הנראה נכתב ע"י המחבר עצמו, עותק שלם 124 עמודים כתובים - דרום תימן המאה ה-18 לערך. מידות: 16.5X10.5 ס"מ. כריכה חדשה, פגעי זמן, כתמי מים, מצב כללי טוב מאד.

כתב יד מרובע, נראה ככתיבה לשימוש עצמי, קונטרס שירה ליקוטים משירי רבי שלום שבזי זצ"ל, בענייני חתנים ושבת. זהות המעתיק לא ידועה, תימן המאה ה-19/20. 102 עמודים כתובים. מידות: 10.5X8.5 ס"מ. כריכה חדשה, מצב כללי טוב.

כתב יד סופר מומחה, כתיבה נאה של תכלאל חלק ג' עם הוראות, הכולל סדר סליחות לליל אשמורות וסדר תפילות ראש השנה, סדר הקידוש, פזמונים לתקיעת שופר, סדר תפילת מוסף, סדר תפילת ליל הכיפורים, סדר עבודה לרבי אברהם אבן עזרא וכתר מלכות לרבי יהודה אבן גבירול, וכן "בקשה עפ"י הקבלה על עשר ספירות נכללת בכתר מלכות חיברה ותיקנה ה"ה כמהר"ר זכריה בן סעדיה אלצ'אהרי זלה"ה אכי"ר וז"ל על י' ספירות" בהעתקה בסידור זה הם מובאים אחר תפילת כיפור סוכות והושענות - שלא לפי הסדר. פזמונים לשמחת תורה. עותק שלם, 304 עמודים כתובים - תימן המאה ה17/18 לערך. מידות: 15.5X10.5 ס"מ. נזקי עש קלים, כריכה חדשה, מצב כללי בינוני-טוב.