פריט נדיר ייחודי ויוצא דופן,
אחד מיצירותיו הראשונות המתועדות של האמן אהרן וולף הרליגן (מוקדם ממנו סדר ברכת המזון שנכתב על ידו כשנה לפני כתב יד זה), סדר ברכת המזון על קלף, עם קליגרפיה מהודרת כתב יד סופר,
כותרים מעוטרים ואיורים בעבודת יד אמנתית של הרליגן אשר ציין תמיד את שנת עבודתו "ויעש כן אהרן", בכתב היד שלפנינו הודגשו האותיות: ….. ה’תפ"א | 1721. 20 דף על קלף – ממוספרים בעפרון. בגודל: 7X6.5 ס"מ. כתב סופר "באותיות אמשטרדם", עם הוראות ביידיש בכתב יד חצי עגול. סה"כ 5 ציורים.
הכתב יד
בכריכת עור מקורית עם נעילה ייחודית, נתונה בתוך קופסת קרטון מיוחדת ומוטבעת שנוספה בשנים האחרונות. סימני שימוש קלים, כתב דהוי בחלקו. מצב כללי מצוין.
עיצוב כתב היד
עמ’ 2 – שער, אותיות הכותרת בתוך שער גלילי צבעוני עם עמודים וכותרים.
עמ’ 2 ב’ – ‘ברוך הוא וברוך שמו’ סביב אותיות המילה "ברוך" עיטורים מרהיבים של צמחיה ופרחים.
עמ’ 4 – ציור מיניאטורי ב’על הניסים’
איור של ניצחון המכבים על היוונים.
עמ’ 10 ב’ – בברכת "המפיל חבלי שינה" איור מלאכים סביב פרחים.
עמ’ 13 ב’ – הכותר ‘המלאך’ עם איור של מלאך עטור זקן וכנפיים.
תוכן כתב היד
ברכת המזון (בין עמוד 4 ב’ ל- 5 היה חסר דף במקור והושלם מקצועית, בהתאם לעיצוב המקור בקלף וצבע הדיו).
ברכה ראשונה ואחרונה על היין.
דיני ברכה אחרונה באידיש (כולל הגדרת פירות וברכותיהן).
ברכות ראשונות על העץ והאדמה. ברכה אחרונה על העץ. הנותן טעם בפירות. בורא עצי בשמים ובורא שמן ערב.
ברכות הנהנין והראיה: ברכת זוכר הברית. שכוחו וגבורתו. עושה מעשה בראשית. שחלק מכבודו לבשר ודם. משנה הבריות. שעשה את הים הגדול. דיהיבן לן ולא יהבך לעפרא.
סדר קריאת שמע על המיטה. הפסוקים: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" אש תוקד על המזבח לא תכבה סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה".
סדר הווידוי באידיש. ומסתיים בשיר "שלום עליכם מלאכי השלום".
סגנון היצירה: בימי הביניים טרום עידן הדפוס, הייתה מלאכת האמנות של כתיבה קליגרפית וציור כתבי יד, מפותחת מאד והייתה נפוצה בקרב המעמד הגבוה וגם היה נראה בבתים רבים שחפצו בכתב יד של ספר כזה או אחר. עם המצאת הדפוס וחדירתו בהדפסת עותקים רבים מכל ספר החלו כתבי היד לאבד מעט מזוהרם בשל עלותם הגבוהה של הסופרים והמאיירים ביחס לספר המודפס ורק בעלי אמצעים ובתי המלוכה הרשו לעצמם להמשיך להעסיק סופרים שיכתבו עבורם מיניאטורות כתובות ומצוירות בכתב יד. קבוצת סופרים יהודים מעיירות קטנות ודלות ברחבי אירופה ניצלו את כשרונם הקליגרפי והאומנותי בשילוב של ידע תורני ובקיאות בנוסח התפילות, הם יצאו לערי הבירה ולמקומות מושבם של מלכים ונגידים אשר שילמו במיטב כספם ליצירות אלה, אשר אחד מהם מונח כאן לפנינו. קבוצה זו שכונתה "אסכולת מורביה" הושפעה מאומנויות התקופה בציוריהם וגם מבתי הדפוס שכבר פרחו באותה העת מהם שאבו את הטיפוגרפיה ועיצוב האותיות. בכתב היד שלפנינו ניתן להבחין שהרליגן ציין שהוא השתמש "באותיות אמשטרדם", אשר עוצבה בידי בעלי הדפוסים, ניתן להבחין גם בסגנון העיטורים והציורים שהודפסו באותה תקופה על גבי ספרים מודפסים.
האמן אהרן וולף הרלינגן (אהרן וולף בן בנימין זאב – כונה גם: סופר או שרייבר. ה’ ת"ס – תק"כ | 1700-1760 לערך), מהעיר גיביטשש במורביה (בגרמנית: Gewitschבצ’כית: Jevíčko, עיר ברפובליקה הצ’כית כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לפראג). מקורה של משפחתו בישוב קטן באוסטריה, אבותיו עברו לוינה הבירה משם גורשו עם כל יהודי העיר בשנת ה’ת"ל – 1670 בתקופת כהונתו של לאופלד הראשון, הם התיישבו בחלקם בפרשבורג (כיום: ברטיסלבה בירת סלובקיה) וחלקם בגיביטש. אהרן וולף הצעיר שגילה את כשרונו בקליגרפיה, עבר מגיביש מולדתו לבית קרובו ישראל הרלינגן בפרשבורג שם התבלט בכשרונו המיוחד, אולם הוא לא שקט על שמריו ופנה לחפש את מזלו בוינה הבירה שם ביצע הזמנות כאשר המוקדם המתועד שבהם היה בשנת ה’ת"פ – 1720 – סדר ברכת המזון בדומה לפריט זה. כשרונו הייחודי של הרלינגן זיכה אותו בהכרה רשמית מהשלטונות והוא התמנה לסופר וקליגרף בספריה הקיסרית המלכותית של וינה (Bibliothek Kaiser lichen, Vienna). וכך נרשם הרלינגן במפקד של יהודי פרשבורג שנערך בשנת 1736:Aaron Moravius Gebitsensis. Officialis in Bibliotheca Caesarea Viennensi (אהרן מגיביטש מורביה, פקיד רשמי בספריה הקיסרית של וינה).הרלינגן היה אחד מבין מאות בודדות של יהודים שהורשו להתיישב בוינה הבירה בשנים אלה. יצירותיו יצירותיו של הרלינגן הבליטו את כשרונו המיוחד בציור ובכתיבה קליגרפית יוצאת דופן, באחד מכתבי היד שלו הוא חתם שמו בלא פחות מ-4 שפות (עברית, לטינית, גרמנית וצרפתית).
בעולם קיימים כ-50 כתבי יד שמיוחסים לו (כ-40 מהם בחתימת שמו), בהם: תפילות מיניאטוריות שונות (ברכת המזון, סדר ברית מילה, קריאת שמע שעל המיטה ועוד), הגדות, מגילות אסתר ויצירות קליגרפיות שונות, בהם מיקרוגרפיה מרהיבה של חמש מגילות בארבע שפות באוסף מוזיאון ישראל. מקורות: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch] "בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ’ דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: מכללת ליפשיץ, עמ’ 472-455. חוה טורניאסקי, "הבענטשערל" והזמירות באידיש, עלי ספר, כרך י’ (1982), עמ’ 51-92. Iris Fishof, (Study of the) Facsimile edition of the original manuscript preserved in the Jewish Museum, Budapest. No 64.626 מקור: אוסף פרטי.
