Auction 29

"יפקד בדבר ישועה ורחמים להושע בבני חיי ומזוני" שני גלויות בכתב ידו וחתימתו של רבי ליייבוש בער הלפרט מזמן כהונתו כרב בלעספיץ לרב באב"ד

The auction will start in __ days and __ hours

Start price: $60

Buyer's premium:

שני גלויות בכתב ידו וחתימתו של רבי לייבוש בער הלפרט מבורשא לרבי אברהם משה באב"ד רבה של גורא הומארא זיע"א. מסמכים המעידים על החיבה העצומה שררה בין שני רבנים בחבל ארץ זה. אחת מתאריך "טז אדר תרצ"ט לפ"ק לעספיץ יע"א" "בין גאולה לגאולה רוח והצלה לכבוד… בראשונה הריני מתכבד בזה לבשר לידידי נאמן כמותו כי זוגתי ילדה לי בשטו"מ בן זכר הש"י יעזור לי כי אזכה לגדלו ולחכמו ולחנכו על ממבועי התורה והיראה לתפארת בית משפחתנו. והתפלה אחת היא גם בעדו כי יפקד בדבר ישועה ורחמים להושע בבני חיי ומזוני ובבריות גופא ונהורא מעליא…" בהמשך מבקש כי ימציא לו מצות היות ופסח מתקרב ומסיים "חג כשר עליז ושמח ידידו מאז ליבוש בער האלפערט אב"ד". השנייה נכתבה כמה ימים אח"כ, ככל הנראה במענה על מכתב חוזר שהתקבל בינתיים מתאריך "כג אדר תרצ"ט לעספיץ יע"א" "חג כשר עליז ושמח לכבוד… בתשובה על כרטיסו הנכבדה הריני מביע לו בזה תודתי החמה על ברכותיו הנאמנות הנובעות מקרב לב טהור… כי אזכה לברכהו כמו כן בברכות כאלו…" ואחר מביע לו תודות על המצות שמורות שכבר הספיק לטרוח למענו ואי אלו פרטים טכניים, בהמשך מבקש לשלוח לו את הספר ‘עטרת צבי’ ושואל שאלה אודות טעות שאירעה בכתובה שבמקום שם אבי הבתולה נמצא שם אמה ומתפלפל בנושא זה באריכות עד למעבר לדף, שם מסיים באריכות בתוארי חיבה מופלגים וחותם: "וחותם בכל אותות אהבה וחבה יתרה ליבוש בער האלפערט". חותמת רשמית "ליבוש בער האלפערט אבדק"ק לעספיץ והגליל יצ"ו". מידות: 15X10 ס"מ. מעט כתמים וקמטים, מצב כללי טוב.

כותב המכתב רבי לייבוש בער הלפרט רבה של לעספיץ, וואסלוי, בוקרשט, וצפון תל אביב (תרס"ח – תשמ"א) בן רבי מאיר. תלמידו של הגאון האדמו"ר מווישווא והקרן לדוד מסאטמר. נשיא תנועת צעירי אגודת ישראל במרמרוש, נואם בחסד עליון, וחבר מועצת הרבנות הראשית בארץ ישראל, מדברי תורתו בספר ‘מחשבות לב’ – בני ברק תשמ"ו.

מקבל המכתב רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס – תש"ם), בן רבי מנחם מנדל באב"ד מגורה הומורה, רב וראש ישיבה חסידי בבוקובינה ובישראל. תלמידו המובהק של הגאון רבי מאיר אריק מטרנוב, ירש את מקום אביו ברבנות גורה הומורה, לאחר המלחמה בשנת תש"ח, ניסה לעלות לארץ ישראל אך הוגלה לקפריסין, שם שימש כרב במחנה המעצר. לאחר עלייתו לארץ היה בקשרים אדוקים עם מרן ה’חזון איש’. בסביבות שנת תשי"ב התמנה לתקופה לראש ישיבת "יחל ישראל" של חסידות סערט ויז’ניץ בראשות גיסו האדמו"ר רבי ברוך הגר.