26 פנקסים כתובים בכתב יד בין השנים תש"ט-תשל"ה ובהם הנהגות מוסריות שקיבל על עצמו, מעט חידושי תורה, חשבונות נפש, רשימות אישיות, ניהול פנקסים, מכירת ספרים, גמ"חים ועוד, אשר היו ברשותו ונרשמו על ידי הגאון הצדיק הירושלמי רבי שמואל הומינר זצ"ל. בפנקסים איזכורי שמות רבים של גדולי ישראל וגדולי ירושלים באותה עת. סיכומי אסיפות בנוגע להפצת יהדות ברחבי הארץ, שמות לתפילה שרשם לעצמו, כתובות מגורים של גדולי ישראל שעמד עמם בקשר, חשבונות ממוניים, פנקס "רישומי חשבונות ברוחניות ובגשמיות" (תש"ט) "רשימת הספרים שחנני השי"ת" (תש"ט), "פנקס גמ"ח ספרים אהבת תורה, תשכ"ה" ועוד. באחד הדפים רישום עם חתימת ידו. ברשימות האישיות ניתן למצוא דברים מעניינים ומרגשים שיש בהם ללמד על גודלו, תקפו וגבורתו וגודל יראתו את הבורא ויראת חטאו. כך ניתן לראות שהתחיל באחד הפנקסים, חיבור עפ"י סדר א"ב בתפילת "אשמנו בגדנו" בתוספת של וידוי על זלזול במצוות, חומרות ומנהגי ישראל תורה: "אכלתי שלא לשם שמים, אכלתי ושתיתי יותר מדי…" ועוד. רגשות אישיים כדוגמת: "כשעליתי להקריא את התקיעות וראיתי את שני ספרי תורה על הבימה הרגשתי קדושה גדולה מאד". או: "היה לי חלום ומחזה נורא מאד, והיה לי איזה עניין עם אדמו"ר מגור רש"ב שליט"א [הלב שמחה זצ"ל] ויש לי ללמוד מזה שלא תשבח כלל את הספרים…". וידויים שונים כדוגמת: "רגליים נפוחות ואדומות אוי… ותזכור ללמוד מזה שלא… [הנקודות במקור]. פנקס שלם שהוקדש לרישום שבועי כמה זמן עבר מיום הכיפורים. ועוד. הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר (תרע"ד-תשל"ז) נולד בירושלים למשפחה ותיקה ממשפחות היישוב הישן. למד מילדותו ועד שיבה בישיבת "עץ חיים". מתלמידיו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. כבר מנערותו היה עובד ה’ וחפץ במצוות. עסק רבות בספרי ה"חפץ חיים" וחיבר מספר חיבורים בענייני שמירת הלשון. התפרסם בצדקותו ובמידותיו המעולות. חיבר ספרים בנושאי מוסר, שמירת הלשון ועוד. מכונה "החפץ חיים של ירושלים". כמה מספריו נדפסו בעשרות מהדורות וזכו לתפוצה עצומה. בין ספריו: "עבד המלך", "מצוות הביטחון", "עולת תמיד" ועוד.
