מכירה 6
פריט 373:
אגרת היסטורית בכתב יד קודשו וחתימתו של מרן החיד"א הקדוש רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א. מכתב כתוב בכתיבת ידו באותיות קריליות בלשון לאדינו, בו פונה ומבקש החיד"א זיע"א כאחד מחכמי חברון מיהודי שנבחר כחבר ממשל בקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (איסטנבול) לבוא ולשאת דברים בפני ועד הקהילה בכדי לסייע ליהודי חברון. בסוף המכתב מברך החיד"א אתו ואת בניו בכתב עברי "ברכות טוב שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל וינטלם וינשאם כל ימי עולם גם בניהם עדי עד לשרים בכל הארץ חיים עד העולם". וחתימה מסולסלת "הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט". רבינו חיים יוסף דוד אזולאי "החיד"א הקדוש" נולד בחודש סיון בשנת תפ"ד ונפטר בשנת תקס"ו, מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי יצחק זרחיה אזולאי מחכמיה ודייניה של ירושלים, ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם", אמו הצדקנית מרת שרה בת המקובל הרב יוסף מביאלא מגזע הסמ"ע. בנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש שחי בירושלים שנה אחת ובמשך זמן קצר זה הספיק החיד"א לקבל ממנו תורה ומביא פירושים דרשות ושמועות מפיו יותר מכל רבותיו, את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי. למסעו הראשון כשד"ר (שלוחא דרחמנא שלוחא דרבנן), יצא מטעם קהילת חברון בשנת תקי"ג, בהיותו בן 29. במהלך מסע השליחות שנמשך כחמש שנים עבר בערי מצרים, איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה, צרפת, ספרד וטורקיה. בשליחות זו החל שמו להתפרסם, הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו, כבדוהו מאד ותרמו לו בעין יפה. אז החל לרשום את יומן מסעותיו "מעגל טוב" (נדפס בליוורנו תרל"ט). בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון שנמשכה שש שנים שבסופה השתקע בליוורנו. בעוד שבשליחותו הראשונה היה החיד"א צעיר לימים ולא מוכר מספיק, שליחותו השניה כאחד מחכמי הדור וספריו שהתפרסמו בעולם, הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. מליוורנו שבאיטליה החל את מסעו ברחבי אירופה. במסע זה עבר ברוב הקהילות היהודיות באיטליה, צרפת, בלגיה והולנד. בכל מקום אליו הגיע, הותיר אחריו רושם גדול וזכה להערצה גדולה ולכבוד מלכים, כשמאות אנשים מלווים אותו בכניסתו ויציאתו בערים השונות. פקחותו וחכמתו, ידיעותיו הרבות, ומראה פניו ההדור, תרמו לכך שכבודו גדל אף בעיני הנוצרים. הוא נפגש עם מלכים, מושלים ושרים, קשר קשרים עם חכמי האומות, סוחרים וראשי המדינה, שהעניקו לו יחס של שגריר רשמי. מלבד הצלחתו הגדולה בגיוס תרומות ליישוב ארץ ישראל, נדרש החיד"א לטפל בענייניים מקומיים ובבעיות הפנימיות של הקהילות, במסגרת זו פישר ותיווך בין פקידי הקהילה והפרנסים, ובסכסוכי עסקים ושותפות, עמד בבוררות בין בעלי דינים, השכין שלום במשפחות רבות, נשא דרשות חיזוק, עורר את העם ועסק בתיקונים הלכתיים, כשעל דלתו מתדפקים אנשים רבים שביקשו את ברכתו ועצתו. החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב מעל 100 חיבורים (חלקם נותרו בכתב יד), בכל מקצועות התורה: שאלות ותשובות, חידושי הלכה, חידושי אגדה, פירושים, דינים, דרושים, מנהגים, כללי התלמוד, קבלה, מוסר, תפלות וביבליוגרפיה. ביניהם חיבורו "ברכי יוסף", פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה, (ראה בקטלוג זה פריטים מס' 112 – 113). ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה, ר' אלימלך מליז'נסק בעל ה"נועם אלימלך" זיע"א אמר לתלמידיו על מרן החיד"א בזו הלשון "שם באיטליא יש צדיק גדול אחד אשר ע"י חיבוריו מבטל כל ספרי מינות ומי יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על ספרי החיד"א ואז לא יוכלו להזיזם מאמונתם" (אוהל אלימלך עמוד רפ"א). את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחר כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים". החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו בשנת תקס"ו – 1806. בשנת תש"כ – 1960 לאחר מאמצים רבים העלו עצמותיו הקדושות לארץ הקודש ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הגאון המקובל הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה. לפנינו פריט נדיר ביותר שלא היה בשנים האחרונות בבתי מכירות. פגם קל בשולי הדף משוקם ללא פגיעה בטקסט. דף איכותי. גודל הדף: אורך 27.2 רוחב 19.5.
שתף את הלוט:
