ספר עטרת תפארת ישראל על חמשה חומשי תורה בדרך החסידות, מאת רבי ישראל בן רבי שלמה החריף הגדול מסאטינאב זיע"א,
איורים קבלים ושמות קודש רבים בסופו, בדפוס המשובח והמפואר של השותפים יעקב הערשענהורן ומשה שניידמעסער – לובלין תרל"ה | 1875. [4], פב דף.
מעט נקבי ונזקי עש, כתמים, מצב כללי טוב. כריכה חדשה נאה מוטבעת.
הספר הנו ספר סגולה נדיר שמתעטר בהסכמות נלבבות מגדולי וגאוני התקופה שאף בירכו את הרוכשים ספר זה במיטב הברכות, באופן מעורר התפעלות: רבי יוסף שאול נתנזון כתב:
"יתברך ממקור הברכות ומטל גשמי הצלחות". רבי שלמה קלוגר כתב:
"יתברכו בברכה משולשת כי זכות המחבר הק' יעמוד לו ולזרעו אחריו לדורות עולם" בהסכמת רבי ישעיה מיאס כתב:
"ספר קדוש כזה שמירה הוא לביתו לו ולזרעו וזכות המחבר יעמוד לכל המתעסקים והקונים. ותבא עליהם ברכת טוב". ואילו האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא כתב:
"ויהיה לו למשמרת בביתו מכל רע ויתמשך עליו מאה ברכות". האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מגלינא ציין בהסכמתו החמה:
"להיות למשמרת ביתו וזרעו…יתברכו בברכה המשולשת בבני חיי ומזונא רויחא ולהעלות על במתי הצלחות בגוף ונפש". האדמו"ר מטשערנאביל בעל ה'מאור עיניים' כתב:
"בראותי חיבת הקודש אשר הראה אבי אדמו"ר שי' (רבי אהרן מטשערנאביל) בהסכמתו לעשות את הספר הק' הזה לרפואת תועלה ולשמירה מעולה לא מנעתי גם אנוכי מלקחת ספר אחד". האדמו"ר הראשון מויז'ניץ בעל ה'צמח צדיק' הוסיף ברכתו
"וזכות המחבר יעמוד להקונים והמתנדבים להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה". ורבי אברהם מטריסק ובניו הק' חתומים על הברכה
"איש אשר יקנה הספר יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הק' צי"ע זי"ע וקדושת המחברת להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם". והסכמות נוספות עם ברכות מאליפות בצידם, מרבי יעקב שמשון מקאסוב (
"יתברכו בבנים וב"ב עוסקים בתורה ומצוות כל הימים") והאדמו"רים משטעפענשט וסאדיגורא שהריקו ישועות ורפואות וברכות לרוב. כמו כן מודפסים שלש הסכמות משנת תרכ"ח מרבי אהרן מטשערנאביל והמגיד מטריסק ורבי דוד מטאלנא זי"ע, בהם הם ממליצים ומברכים את רוכשי הספר.
המחבר רבי ישראל בן רבי שלמה מסטנוב המכונה ה'חריף מסאטנוב' ע"ש חריפותו הרבה (תנ"ו – תקמ"א). מתלמידי הבעש"ט, היה מהלוחמים הגדולים נגד הפרנקיסטים שהתפשטו בזמנו ברחבי גליציה. במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שלמרות שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה כדי שלא יצליחו להבין את דבריהם, רבינו בחכמתו הצליח לגלות את הצופן ובכך חשף את מעלליהם. בהסכמת רבי יוסף שאול נתנזון לספר זה מציין שם שרבינו ניצח בויכוח למדני את ה'שאגת אריה' שנחשב לגדול הלמדנים בדורו.
