ספר אהבת ציון, "…לדרוש את דרכי ציון. ובספר הזה מבוארים נתיבותיה וביקור היכליה" מאת רבי שמחה במוהר"ר יהושע האס זצ"ל בעל החיבורים "בנין של שמחה" "נטיעה של שמחה" . עליו נאמר בשער: "והוא איש אמת וירא את ה' מרבים וכל דבריו כנים ומעוררים את לב ידיד הקורא.. שאהבת ציון לא תשכח לנצח".
ווריאנט נדיר!
מהדורה ראשונה – ככל הנראה בהוראדנא תק"ן | 1790 לערך. סד עמודים. סטפנסקי חסידות 17. בספרייה הלאומית שוכן באוסף נדירים. הרבה שנים אח"כ בשנת תרמ"ז נדפס חיבור זה תחת השם "דורש ציון". לפנינו ווריאנט שונה מהמוכר בספריות, השער שונה במעט עם שינויים טיפוגרפיים וגם אין כאן את האיור בגב השער וכן שינויים נוספים בעימוד ובדף האחרון כולל הסיום בקולופון: "חסל סיפורי ארץ הגליל" השונה מהמצוטט במאגר הביבליוגרפי. למותר לציין שפריט מיוחד זה לא הופיע במכירות הפומביות עד כה.
עליית החסידים הראשונה!
החיבור מרתק במיוחד ולוהט באהבת ארץ ישראל במובנה הקדוש והעילאי. מעבר לשער תחת הכותרת: "ספורי ארץ הקדושה" מבואר על החיבור ומחברו. שם מופיע על מסעו של המחבר לארץ הקודש ("…ובא לעיר עכו… בי"ב תשרי תקכ"ה ועלה לצפת וקבע דירתו שם…") וחזרתו אח"כ לחו"ל ("…ונתקבל למגיד מישרים בק"ק בראהילוב ונפטר שם בערב פסח שנת תקכ"ח… בשנת נח לימי חייו"). על סיבת מסעו האמיתית לא כתוב כאן ולפי הידוע ואף תואם את התאריכים, רבינו המחבר עלה לארץ ישראל ע"מ להשתקע בה, יחד עם שני תלמידי הבעש"ט הקדושים אשר מוזכרים כמה וכמה פעמים בחיבור: רבי נחמן מהורודנקא ורבי מנחם מענדל מפרמישלאן זיע"א. מה שמכונה עליית תלמידי הבעש"ט הראשונה. במהלך הספר מזכיר גם את רבי שמואל מהורבשוב. מה שהופך את החיבור הזה לתיעוד ההסטורי הכי מהימן וקדום לנסיעה הרת גורל זו אשר היוותה את הגרעין הראשון של תלמידי הבעש"ט ודרכו, בארץ ישראל.
אתרא קדישא מירון!
המחבר מתאר בסילודין כיצד הגיעו הקבוצה בחרדת קודש לציון ומתאר בהרחבה את הקבר וסביבותיו ואף מצרף את מפת קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ומפות נוספות של קבר הלל הזקן ושמאי ותלמידיו.
ככל הנראה המחבר ר' שמחה חיבר לבדו את "סיפורי ארץ הגליל" בלבד. הוא תיאר את דרכו לארץ, את יפו, עכו וצפת וסביבתה ואת דרכו חזרה לליוורנו. ההוספות הכוללות תיאור חלקים אחרים של ארץ ישראל נלקחו מספרי מסעות שונים, בעיקר מתוך ספרו של שמואל בן דוד הקראי, שביקר בארץ בשנים ת"א-ת"ב. העורך קרא לספר בשם "אהבת ציון", והוא אולי ר’ שלמה דובנא, חתנו של המחבר. עיין: א’ יערי, מסעות ארץ ישראל, תל אביב תש"ו, עמ’ 773-775; ג’ שלום, תרביץ, כה, תשט"ז, עמ’ 429; יערי, תרביץ, כו, תשי"ז, עמ’ 110-112.
יערי ושלום, ועוד קודם להם לונץ, סבורים שדובנא הוא גם האיש שצירף לספר דברים שלא יצאו מעטו של המחבר. אך עיין ד’ קמנצקי, הסכמות גדולי הרבנים לחומשי רבי שלמה דובנא, ישורון, ירושלים-ניו יורק, ח, תשס"א, עמ’ תשכ-תשכא, הערה 9, הדוחה טענה זו, ומוכיח שלדובנא לא היה קשר עם הדפסת הספר.
פורמט קטן: 15.5 ס"מ. מעט נזקי עש, כתמים, חתכים בצד שני דפים – באחד מהם פוגע בטקסט, כריכה רכה. פריט נדיר ביותר במצב טוב.
