כרך עם שני ספריו, מעוטי הכמות ורבי האיכות של רבי יוסף שליט ריקיטי [ראה אודותיו להלן], נדירים וייחודיים במיוחד, המהווים מקור היסטורי חשוב ורב ערך.
1. ספר חכמת המשכן חיבור יחודי על המשכן וכל כליו ובגדי כהונה ומעשיהם. "בפירוש נאה וצורות מצויירות לפי ערכן וכל שיש בו דעה להבין סדרו המתוכן כאילו נבנה בימיו… ע"י הצעיר… יוסף שליט ריקיטי יצ"ו בכ"מ… אליעזר ריקיטי זלה"ה…". מהדורה יחידה – מנטובה תל"ו | 1676. יב דף. בראשי העמודים: אגרת מלאכת המשכן.
שאיפה נכזבת!
בעמוד אחרון נדפס: "ואלו אופני הציורים אשר בשלהי היריעה יהיו באים" – מפתחות לציורים, יח במספר. אך בפועל מקומם של הציורים נפקד. ההסבר לכך מופיע בדף שקודם לו, שם מתנצל המחבר: "בהיות כי בתחילת מלאכתי זאת היה בדעתי לצייר צורה בתוך צורת מלאכת המשכן הלזה… ולא עלה בידי מאומה… להיות שאין האומנים בקאים [!] כל כך בעיר הזאת בזאת… ומדי עוברי לויניציאה אשלם כוונתי… ויבא הכל בסוף הסדר הלזה דרך אב". נראה שלא הגשים הבטחתו.
בהקדמה בראש הספר, אומר המחבר: "כבר קדמתי בראשונה לצייר צורת הבית ותכונתו בחבורה… שהיתה בק"ק וירונה… שנית נתעסקתי שתי פעמים בהדפסת סדר יחוס הצדיקים…" הכוונה לחיבור נוסף שכרוך עם העותק שלפנינו כדלקמן:
2. "זה השער לי-י צדיקים יבואו בו אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל זכותם יגן עלינו… לבקשת הצעיר ומטולטל יוסף שליט ריקיטי יצ"ו" – חיבור נדיר וייחודי המתאר את המקומות הקדושים וקברות הצדיקים בארץ ישראל, בראשו "תפלה להתפלל אותה על קברי הצדיקים ז"ל". החיבור כולל קברי אבות ואמהות האומה וצדיקיה עד ימי האריז"ל וגוריו, בערי הקודש ירושלים, חברון, צפת, טבריה ובשאר המקומות בארץ. מהחיבורים הקדומים עם התיעוד של קברי הצדיקים בארץ הקודש. מנטובה תל"ו | 1676.
[4] דף.
מאפיינים ייחודיים
בעמוד א של דף [4] נדפסו שתי מסגרות (זהות) לרוחב העמוד, במסגרת הראשונה: "ירושלם עיר הקדש … בית לחם", ובמסגרת השנייה: "חברון … חלחול …".
כאמור לעיל בהקדמה לספרו חכמת המשכן, שנדפס באותו מקום ובאותה שנה, כותב המחבר "נתעסקתי שתי פעמים בהדפסת סדר יחוס הצדיקים". כוונתו להוצאה זו שלפי תאריכי החודש בשערים נדפסה עוד לפני חכמת המשכן ולהוצאה קודמת לה: וירונה ת"ו? – ראה באריכות אודות חיבור זה ומהדורותיו במאמרו של מאיר בניהו באסופות ב' עמ' שנט ואילך.
נייר איכותי. כתמים ומעט קרעים בקצוות, נזקי עש ממוקדים, מצב כללי טוב – בינוני.
המחבר
רבי יוסף שליט ריקיטי, בן רבי אליעזר נולד באיטליה בסוף שנות הש' ועלה לארץ הקודש, התיישב בעיה"ק צפת ת"ו ובשל מצוקותיו בארץ נדד וחזר לארץ מולדתו איטליה. בצפת שימש כמגיה ספרי תורה ובעקבות כך סמך את ידיו עליו רבי שמואל אבוהב ואף מזכירו בתשובתו לרבי עזריה פיגו (דבר שמואל סי' נח): "יעשה קבלת עדות… מפי הבחור כה"ר יוסף ריקיטי…".
סייע רבות לשד"רי ארץ ישראל שהגיעו לאיטליה ועמד לימין רבני איטליה בהבאם ספריהם לדפוס ומאוחר יותר ישנם איזכורים נוספים עליו בהם הוא מכונה "החכם" וכן בתור "הרב" המעידים בין היתר גם על גדולתו בתורה.
רבי משה זכות כותב עליו במכתב (כ"י קויפמן 459): "בחור בחיר מארץ ישראל, חריף ובעל אומנויות הרבה באמונה… ע"ד יעלה מן הארץ הקדושה…
הבחור הבחיר הלז בתורה ובמעשים טובים ובכושר כל… ביראת ה' על פניו… ובכל עיר ומדינה אשר יפנה ימצא חן ושכל טוב ורוח המקום נוחה הימנו…". ראה אודותיו ואודות חיבוריו באריכות במאמרו הנפלא של מאיר בניהו באסופות ב' עמ' שנט ואילך.
