מכירה 75

פריט 120:

הקדשת המחבר לאדמו"ר מויז'ניץ ה"אהבת ישראל" זי"ע: שו"ת כפי אהרן - מהדורה ראשונה מונקאטש תרצ"ג | 1933

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $1,000

עמלת בית המכירות:

שאלות ותשובות כפי אהרן חלק ראשון, "חידושי הלכות, ספיקות וחקירות…" מאת הגה"ק רבי אהרן (בן רבי אפרים פישל) סג"ל עפשטיין דומ"ץ בפראג זצ"ל בעל החיבורים" שארית אפרים, מנחת שבת, בסימא דפוריא, וקונטרס אהבת דוד. הסכמות מאת הגאונים: רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר וחמיו של המחבר רבי אהרן צבי קעסטענבוים דומ"ץ ט. אוילאק – זכרון צדיקים לברכה.

מהדורה ראשונה – מונקאטש תרצ"ג | 1933. [12], עב דף. בתחילתו "קונטרס אהבת דוד" – הספד על רבי מיכאל דוד ליעבען נשיא וראש החברה קדושה בפראג משך ארבעים שנה. ודרשות שונות שנשא המחבר בהזדמנויות שונות. פגמים קלים, מצב כללי טוב.

על שולחן מלכים יעלה זה לרצון

בשער הקדשה מרגשת מאת המחבר בכתב מרובע נאה, נביאה כאן כלשונה מפאת חשיבותה ויופייה: "הרי זה עולה על שלחן גבוה שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן ה"ה האדמו"ר הגה"ק מאוה"ג עטרת תפארת ישראל מרן שליט"א הרבי מוויזניצא יצ"ו ויעלה זה לרצון לפני ההדג"ק שליט"א ממני המחבר אהרן בן גיטל לברהגו"נ ולהצלחה" – עותק שניתן במתנה להאדמו"ר אוהבן של ישראל הסבא קדישא רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, ע"י המחבר הרה"ק רבי אהרן אפשטיין אשר חתם את שמו עם שם אמו כמנהג חסידים להזכרה לישועה וברכה.


ירושה מאב!

בדף המגן תחת ההקדשה הנ"ל מופיעה חותמת: "חיים מאיר הגר בהרה"צ מוהר"י זצללה"ה מויזניץ תל-אביב" המעידה כי את העותק הזה ירש הבן השלישי ממשיך אבותיו הק' מי שכונה לימים באהבה ע"י שלומי אמוני ישראל "האמרי חיים" מוויז'ניץ ע"ש ספריו המתוקים. 

האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ (תר"ך – תרצ"ו) האדמו"ר השלישי לבית ויז'ניץ, בנו של אדמו"ר רבי ברוך הגר "האמרי ברוך". נודע במידת אהבת ישראל הכבירה שלו אשר כשם ספריו על שמם מכונה (אהבת ישראל) כן מסר נפשו להחדרת מידה נשגבה זו בקרב צאן מרעיתו בשמשו דוגמא אישית רבת הוד, על כך התפרסמו אינספור סיפורים מפעימים. רבינו שימש תחילה ברבנות העיר בידוולה היה גאון מופלג ולמדן עצום אך עמל קשות להסתיר את גדלותו בתורה.

עם פטירת אביו בשנת תרנ"ג עלה לכהן פאר כמנהיג לעדת חסידי וויזניץ, תחת הנהגתו גדלה חסידות וויזניץ עשרות מונים והייתה לחסידות הגדולה ביותר בהונגריה / רומניה, אל חצר רבינו בוויזניץ ובגרוסוורדין נהרו רבנים, חסידים ואנשי ומעשה, ודברו היה קודש ברחבי רומניה כולה. נלב"ע בשנת תרצ"ו ולאחר השואה בשנת תש"י הועלה גופו הטהור לארץ ישראל, שם ליווהו אלפים בהלוויה רווית הוד בראשות בניו האדמורי"ם האמרי חיים והמקור ברוך בדרכו לבית החיים וויזניץ בבני ברק.