מכירה 75

פריט 104:

"נדפס רק במהדורה מצומצמת כדי לקיים פקודת הקודש ומאז ומעולם היה ליקר המציאות" הראשון בסידורי קרלין: סידור בית אהרן - פיעטרקוב תרפ"ב | 1922

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $500

עמלת בית המכירות:

חוברת דקה בת 16 עמודים הטומנת בחובה אוצר היסטורי יקר ערך ויקר המציאות בהיותה אבן יסוד לנוסח תפילת חסידי קארלין והבסיס לסידורי "בית אהרן וישראל" שיצאו בעקבותיה.

"סידור בית אהרן, עפ"י נוסח ומנהגיו הקדושים להרב הקדוש האדמו"ר ר' אהרן מקארלין זצ"ל, מדויק היטב עפ"י נוסחו הקדוש ע"י נכדו האדמו"ר מסטאלין זצ"ל. עם תקוני שבת, יו"כ קטן, הושענות, סליחות, יוצרות, הגדה של פסח, פרשיות, שיר היחוד, תהלים ומעמדות. הובא לדפוס ע"פ צוואת אדמו"ר זי"ע, להמסתופפים בצל קדושת החסידות האדמורי"ת". נדפס ע"י החסיד רבי נפתלי ציילינגאלד (אודותיו ראה: בית אהרן וישראל גליון ר' עמ' תתסה) ובנו רבי משה שהיו בעלי בית מסחר לספרים בווארשא בדפוסו של רבי חנוך העניך פאלמאן פיעטרקוב תרפ"ב – 1922. [1], ו, [1] דף. קרעים קלים משוקמים מקצועית. סימני קיפול. כתמים קלים. כריכת חצי עור חדשה נאה. מצב כללי טוב.

אודות החיבור

למעשה, למרות הכותר "סידור" החיבור כולל 8 דפים בלבד, הכוללים את מנהגי התפילה ונוסחה ומנהגי האדמו"ר ה"בית אהרן" זי"ע בצפיפות ואפילו ללא כותרות משנה וחלוקה לפסקאות (להרחבה אודות מקוריות המנהגים ראה בית אהרן וישראל גליון ר'), בסופם נוספו "סליחות לבה"ב" הכוללים פיוטים "אנשי אמנה" ועוד ואת הזמר "כל ברואי מעלה" לשמחת תורה.

יקר המציאות מאז ומעולם!

בסוף המאמר הנ"ל מציין רבי יצחק יהושע שור אודות קונטרס זה: "כפי הנראה נדפס רק במהדורה מצומצמת, כדי לקיים פקודת הקודש, ומאז ומעולם היה ליקר המציאות" ואכן בחיפוש מעמיק בספריות הציבוריות הרשומות הידועות בארץ ובעולם לא נותר עותק נוסף של פריט זה. גם העותק שעל פיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה וצולם בעבר, היה בגנזי הספריה הלאומית בירושלים אולם לפי רישומי הספריה העותק אבד ואיננו וגם צילום לא נותר ממנו שם.

מקורו טהור

חוקרי חסידות קרלין התחבטו בשאלה מי כתב את המנהגים ואת הנוסח לכל אורכו, בעיקר בגלל שינויי הנוסח לאורך כתיבתם. אולם זאת ברור כי המוציא לאור רבי נפתלי ציילינגולד הוציא את הסידור בפקודת קדשו של האדמו"ר ה"אור ישראל" מסטאלין זי"ע ורבינו עצמו מסר לו את הדברים וכפי המצוין בשער התוכן "מדויק היטב עפ"י נוסחו הקדוש". עוד ראוי לציין כי למשל מנהגי חג הפסח הובאו בשלמותם בתוך סידור "בית אהרן וישראל" במהדורת ניו יורק תשב"י בהוראתו הישירה של האדמו"ר רבי יוחנן זי"ע. ראה עוד השוואות לתוכן הנוסח והמנהגים במאמרו הנפלא של רבי יצחק יהושע שור שי' בגליון המאתיים של קובץ בית אהרן וישראל עמ' תתסה ואילך.

על השתלשלות מסירת תוכן סידור זה כותב רבי יצחק יהושע שור במאמרו בקובץ בית אהרן וישראל גליון קעג עמ' קז ואילך (מובאים כאן קטעים מתוך מאמר נפלא זה, להרחבה כדאי לעיין במאמר כולו, הערותינו בסוגריים מרובעות, השאר נאמן למקור): "היה זה לפני הסתלקותו של מרן זיע"א [מרן אדמו"ר אור ישראל מסטאלין זיע"א] בהיותו בווארשא בדרכו לברלין לצרכי רפואתו הטיל אז על הרה"ח ר' נפתלי ציילינגאלד ז"ל שהיה בעל בית מסחר ספרים להוציא לאור סדור בית אהרן לפי מנהגי רבוה"ק עבור אנ"ש. חסידים אמרו שהתנועות הציוניות שעשו באותן שנים שמה בקרב קהילות הקודש וביחד עם זה החלו להשתכח תורת ומנהגי רבוה"ק היא שהביאה לבקשת מרן זיע"א להביא לדפוס סדור שיהיה כולו לפי המנהגים והנוסחאות של רבותינו הקוה"ט זיע"א.

עד אז היו החסידים ברובם מתפללים בסדור אור הישר של קוידנוב שדברים רבים בו התאימו כנוסח ומנהגי רבותינו הקוה"ט וכרשום בנוסח השער "נוסח אאזמו"ר רבי שלמה חיים מקאיידאנאוו זי"ע ודודי זקני מו"ר רבי אהרן מסטאלין זי"ע"…

…כאשר ר' נפתלי ציילינגאלד נערך להדפסת הסדור כבקשת קודש מרן אור ישראל זיע"א קבל מאת מרן זיע"א דף של מנהגים מהשכמת הבוקר עד אחר חזרת הש"ץ. בנוסף מסר לו מרן זיע"א נוסח תפילת שמונה עשרה שהיתה רשומה באותיות אשורית על קלף. עובדה זו מוזכרת בקונטרס המנהגים: "ויתר השמונה עשרה מדויקת הנוסח כרשום בכתב אשורית ומשם יעתיקו כהוגן".

לא חלפו ימים רבים ומרן אדמו"ר זיע"א עלה לאור באור החיים ולא אסתייעא מילתא בידי ר' נפתלי להדפיס את הסדור כמתכונתו אשר התבקש במיוחד לאחר שנראה היה שבסערת הימים ההם לא יהיו קונים רבים לסדור זה. אשר על כן הדפיס את הסדור כך שלא תהיה ההדפסה כרוכה בהוצאות גדולות [כפי הנראה הדפיסו בצורה שתשתלב בסידור אחר אותו הוציא לאור בבית מסחרו].

כדי להשלים את המלאכה השיג ר' נפתלי קונטרס מנהגים, שלפי עדותו של הרב החסיד רבי ישראל בנימין גלייבערמאן ז"ל , היה מקורו טהור בגנזי רבוה"ק זיע"א (אפשר לשער שנכתבו ע"י הרה"ק הרי"מ מקאזיניץ זיע"א). אפשר להבחין בשינויי הניסוח והסגנון עד לחזרת הש"ץ שהוא בלשון רשימת מנהגים למעשה ומשם ואילך שהוא ציטוט מנהגי אדמוה"ז…

…לימים כאשר מרן אדמו"ר הרא"א מקארלין זיע"א הי"ד היה בוורשא, שח בנוגע לסדור זה, והתאונן כי רצון קדשו של אביו הק' היה שיצא הסדור כליל יופי".