ווימפל נאה, כמנהג העתיק של בני אשכנז, לספוג דם המילה בבד לבן ולאחר מכן בהגיע הילד לגיל שלוש לתתו לבית הכנסת על מנת לכרכו סביב ספר תורה בכדי שיהיה זכות לרך הנימול. עד אז מעטרים את הבד בעבודת רקמה או איור ומנציחים את שמו של הילד. יש אומרים שסימוכין למנהג קדום ויפהפה זה ניתן למצוא כבר בתוספות על התלמוד.
רוחבו: +18 ס"מ ואורכו: 2 מטרים ו-74 ס"מ. על גביו כיתוב אמנותי במשחק צבעים נאה: "זעליג בר ראובן נולד בס'ט ביום ה י"ט ניסן תרמ"ג לפק ה' יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן סלה" בתוספת איורי ספר תורה ומגן דוד. כתמי דם?, מצב טוב.
רוב הוימפלים נשרפו בליל הבדולח או הושמדו בשואה, והמעטים שנשמרו נמצאים במוזיאונים בישראל ובעולם.