קמע חדש, בכתב יד סופר סת"ם ירא שמים על קלף, כדוגמת הקמע אותו נתן הצדיק רבי ישעיה בן רבי משה מקרעסטיר למבקשי ישועה. הקמיע נכתב ע"י סופר ירא שמים מרבים, אשר כותב תפילין ונודע בכתיבתו הנאה והמהודרת, אשר טבל במקווה טרם כתיבת כל קמיע. הסופר קיבל הנחיות כיצד יש לכתוב את הקמיע ואלו כוונות לכוון בזמן הכתיבה. לאחר כתיבת הקמע נשלח שליח מיוחד לציון רבינו הקדוש בקרעסטיר שם הונח הקמיע על הציון הקדוש בזמן שהשליח מסיים את כל ספר התהילים להצלחת מחזיק הקמיע בעתיד, לאחר מכן הונח הקמיע בביתו נאווה קודש של רבינו ושוב נישאו תפילות באותו זמן. בסה"כ נכתבו ע"י הסופר 10 קמיעות – אחד מהם כאן לפנינו.
כתב סופר בדיו שחורה על קלף. 8.5X4.5 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.
רקע: "
ודברים אלה הבאים יכתוב לו סופר על קלף קטן… ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו", כך כתב רבי הלל ליכטנשטיין בספרו "תשובות בית הלל החדש (סימן ל"ב).
פיענוח הקמע: "ילשת באשר בוליב והאפה הבמוג ולה" אלו המילים שכתובות על פיסת הקלף. פיענוח המילים – שלש פסוקים לשמירה שמרומזים בו, מופיע בספר אלף כתב, וזה ביאורו: הפסוקים: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכ"ב, ז); לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ (תהילים צ"א, י), משולבים לסירוגין בראשי תיבות של השורה הראשונה. הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית י"ט, א'), מופיע בראשי תיבות של השורה השניה.
מזה דורות רבים עוברת ברטט המעשיה אודות הצדיק מקרעסטיר רבי ישעיה שטיינר על יהודי שהיגר לארה"ב, היהודי פתח מכבסה שהייתה מביאה לו פרנסה ברווח, אך דא עקא ששני גויים ממוצא איטלקי פתחו מכבסה מתחרה מול חנותו, היהודי שלא ידע את נפשו שלח עם יהודי שנסע להונגריה בקשה שיכנס לרבי ישעיל'ה ויבקש ישועה עבור מצוקתו. היהודי שב לארה"ב והביא עמו קמיע דומה לקמיע שלפנינו. המתחרים שזממו לשרוף את חנותו של היהודי שלחו מישהו כדי שיצית את חנותו, אולם האיש נלאה מלמצוא את הפתח ושרף בטעות את חנותם הם. משנפטר רבי ישעי'לה הרהיב עוז היהודי בנפשו ופתח את הקמיע והשתומם לראות את הפסוק ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוורים וגו'. ויהי לפלא.
רבינו הקדוש רבי ישעיה בן רבי משה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". הקמיעות שנתן בחייו למבקשי ישועה נכתבו על גבי קלף ע"י סופרים מומחים מתלמידיו והוא עצמו היה נוטלם בידו ומברכם טרם נתינתם, סיפורים רבים נלחשו מפה לאוזן אודות הישועות הגדולות להם זכו מחזיקי הקמיעות. ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט.
