שאלות ותשובות מחנה חיים, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש (בן הגאון רבי מרדכי אפרים פישל סופר) מגדולי רבני הונגריה בדור של תלמידי החת"ס, מכונה ע"ש ספריו אלו ה"מחנה חיים" זצ"ל.
לפנינו שלושה חלקים כמפורט להלן,
מהדורה ראשונה – נדפס באונגוואר ומונקאטש בין השנים: תרל"ג-תרל"ה | 1873-1875. שער נפרד לכל חלק.
1. יורה דעה: חלק ב: – אונגוואר תרל"ג | 1873. [1], ק דף. שער החלק הראשון נדפס כאן על דף בגוון ירוק נאה.
2. חושן משפט: חלק ב: – מונקאטש תרל"ה | 1875. [2], ע דף. במקור יש כאן אולי 2 דף נוספים.
3. אבן העזר: חלק ב: – מונקאטש תרל"ה | 1874. [10], עב, [1] דף, במקור יש כאן אולי דף נוסף.
כריכה חדשה, כתמים קלים, מצב כללי טוב.
ייחוס גדול!
בשער ובגוף הספר חותמות רבות של רבני משפחת ברלין: הנצי"ב מוואלוז'ין ובנו הגר"ח ברלין.
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין המכונה "הנצי"ב" מוואלוזי'ן זצ"ל (תקע"ז – תרנ"ג) בן רבי יעקב. מגדולי התורה הנודעים ביותר במזרח אירופה במאה ה-19. במשך כארבעים שנה עמד בראשות אם הישיבות – ישיבת וולוז'ין. תפקיד אותו ירש מחמיו הגאון רבי איצלה מוולאז'ין זצ"ל. היה חותנו זקנו של הגר"ח מבריסק זצ"ל. חיבר: פירוש "העמק שאלה" על השאילתות, ו"העמק דבר" על התורה, "רנה של תורה" על שיר השירים, "מרומי שדה" על הש"ס, ושו"ת "משיב דבר".
בנו הגאון רבי חיים ברלין מוואלוז'ין. שימש כרבה הראשי של מוסקבה, ועמד על מקום אביו כראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות'. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.
