מכירה 72
פריט 6:
שאלות ותשובות הרשב"א, חלק שלישי, מכיל תמ'ו שאלות ותשובות לרבינו המאור הגדול רבי שלמה בן אדרת המוכר בקיצור "רשב"א" מגדולי רבותינו הראשונים נ"ע.
"שנמצאו בכתיבת יד"
מהדורה ראשונה – לספר יסוד זה – ליוורנו תקל"ח | 1778. [2], צד דף. בספרייה הלאומית שמור באוספים מיוחדים. סטפנסקי ספרי יסוד מס' 266.
שולים נאים. כתמים, מעט נזקי עש, כריכה קדמית מנותקת, שרידי שדרה בלבד, מצב כללי טוב.
עותק מיוחס מאד!
עותק זה עבר בעלות אצל גדולי ישראל, ראשון חתום: "הק' אליעזר בורגמאן" [ראה להלן].
מתחתיו רישום ארוך בכתב ידו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט: "החלפתי עם הרב הג' ר' אליעזר בורגמאן פי' על טהרות של הגר"א ועתה שייך זה הרשב"א לבהמ"ד מנחם ציון…". בנוסף בדף הפורזץ רישום נוסף בכתב ידו: "שייך לבית המדרש מנחם ציון בחורבת רבינו יהודה החסיד זצ"ל…"
בדף הראשון רישום בכתב מזרחי (כנראה בכתב ידו של המו"ל רבי חיים אברהם ישראל מאנקונא): "לשם גבוה הרב המובהק כמוה"ר רפאל יוסף ן' רובי נר"ו" – החכם רבי רפאל יוסף אבן רובי בן רבי יהודה. מחכמי ירושלים. בעל "דרך המלך" על הרמב"ם" חתום לצד מהרי"ט אלגאזי ובית דינו על כתב שדרו"ת ועוד. הוא עצמו שימש גם כשד"ר חלק מימיי חייו. החיד"א משבח מאד אותו ואת חיבורו על הרמב"ם.
תיקון אחד ביד בגוף הספר.
רבי אליעזר ברגמן (תקנ"ט – תרי"ב) ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד (הו"ד בשם המוכר יותר), ומבוני היישוב הישן בירושלים. נולד בהיידנהיים שבבוואריה (גרמניה) לרב העיר רבי יוסף בנימין בן הרב אליעזר ברגמן. בהיותו בן שבע עשרה למד בחברותא עם בעל ה'ערוך לנר' ויחד עם רבי יצחק דב במברגר ורבי נתן אדלר (השני), לימים אב"ד לונדון, בישיבת וירצבורג המפורסמת תחת הנהגתו של רבי אברהם בינג רב המדינה. כל ימיו היה פעיל מאד במצוות ישוב ארץ ישראל ואף ערך בשנת תקפ"ח מסע בקרב ערי גרמניה לעורר על הנושא, בשנת תקצ"ה עלה לארץ ישראל והגיע לצידון. שאיפתו הגדולה הייתה להקים קהילה ליוצאי גרמניה במקום, אך משום מה כעבור ארבעה חודשים עבר לירושלים, בהמשך התמנה לשד"ר כולל הו"ד (הולנד דייטשלנד) ונסע מספר פעמים בשל כך למערב אירופה, על ביקורו בבית אנשיל רוטשילד בפרנקפורט סופר ע"י עד ראיה "כאשר אך באה השמועה כי רבי אליעזר ברגמן בא מירושלים דרך מיינץ לפרנקפורט, נועדו פרנסי ונכבדי הקהלה לצאת לקראתו במרכבות ובסוסים לקבל פניו כחצי שעה מחוץ לעיר, והביאוהו בכבוד גדול אל בית אחד מעשירי הקהלה". מעבר להיותו עסקן וסוחר אריגים, היה הרב ברגמן למדן מופלג ומאות גיליונות חידושי תורה שכתב מצויים בידי צאצאיו. הוא התכתב בענייני הלכה עם רבים מגדולי דורו, כמו ה'כתב סופר' רבי ישראל משקלוב, אותו הוא מכנה בתוארים מופלגים בספרו 'בהר יראה', ידידו בהנהגת כולל הו"ד רבי יהוסף שוורץ ועוד. בנוסף היה חבר במועצה הגדולה שהוקמה על ידי הרב משה מגיד, מנהיג עדת האשכנזים בירושלים.
הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ"ו – תרכ"ה) מייסד תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל מסלנט. דיין של העדה האשכנזית בירושלים. למד בישיבת וואלוזין המפורסמת מפי רבי חיים מואלוז'ין, לאחר פטירת רבו, עבר לפוזנה ללמוד מפי רבי עקיבא איגר, את דרכי לימודו ושיטתה היחודית.
לרבינו הייתה גם ידיעה רבה בתחום ההנדסה, ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין בדקדוק ובמסורה, חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר"א. רבי זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים. בכל ספרי 'חורבת רבי יהודה החסיד' מקום תפילתו של רבינו היה נוהג הוא לכתוב, "למדרש מנחם ציון" כפי שניתן לראות בעותק זה.
שתף את הלוט:
