דף בכתב יד – 'ויכוח לבני ושמעי' – דברי הגנה בצורת דו-שיח, מאת רבי עמנואל פראנסיש על אחיו רבי יעקב, אשר יצא בחרב וחנית כנגד תורת הקבלה. נכתב על ידי מעתיק בר אוריין (ראה להלן). פירינצי, המאה ה-18.
צמד האחים אשר היו משוררים בחסד עליון, כתבו בחריפות רבה כנגד תנועת השבתאות שפרצה בימיהם. מוכרים שיריהם "צבי מודח" על בתי צבי ונתן העזתי. האח רבי יעקב כתב אף כנגד הקבלה בכללותה, דבר שגרר עליו פולמוס גדול. בשירו זה של אחיו רבי עמנואל, הוא מנסה להגן על אחיו, וטוען כי "החרי"ף [-החכם ר' יעקב פראנסיש] לא דבר על המקובלים האמיתיים, נפשותם צרורות בצרור החיים. רק על הפתאים, אשר בלימודי הקבלה מתגאים ולא ראו משנה וגמרא מעולם, וקורין בס' מדרש הנעלם, כאילו לבם כפתחו של אולם…".
בסוף מעתיק רבי עמנואל קטע מתוך תשובת רבי אליה מזרחי וסיעתו ורבי תם בן יחיא, התומכת לדבריו בדעת אחיו.
כתב היד שלפנינו הועתק בידי מעתיק בן תורה, אשר השמיט מספר קטעים וביטויים חריפים. במקום אחד כותב: "אמר המעתיק, לא רציתי להעתיק השירי' אשר שר כי הם מלאים קללות, ואם אין החרי"ף ז"ל נתפס על צערו, מה לזולתו לפרסמו".
מעבר לדף מודבקת פיסת נייר קטנה, עליה נכתב: "השיר של החרי"ף ההובא בחיבור זה… שיצאו עליו עוררין בימי המחבר הנז', מצאתי כתוב פה פירינצי…".
הויכוח נדפס לראשונה בשנת תרנ"ג על ידי הרב ד"ר חיים בראדי. נדפס לאחר מכן ב'דיואן' לרבי עמנואל בעריכת ד"ר שמעון ברנשטיין (תל-אביב, תרצ"ב). ישנם שינויי לשון קלים. לדוגמא:
בדיואן "ולכל מי שלא יאמין בם יקראו מקטני אמנה"
אצלנו "ולכל מי שלא יאמין בם יקראוהו מקטני אמנה".
בדיואן "החרי"ף במליצתו שפך ראש חמתו"
אצלנו "החרי"ף במליצתו שפך כאש חמתו"
בדיואן "וגם רבנים ממקומות אחרים, קמו לעזרת השם בגבורים"
אצלנו "וגם רבנים ממקומות אחרים, קמו לעזרת החרי"ף".
לפנינו תיעוד נדיר לפולמוס חשוב אודות ההתייחסות לתורת הקבלה, אשר השפעתו ללא ספק ניכרת עד ימינו.
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. מצידו השני מודבקת פיסת נייר קטנה. 23X18 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. קרעים ובלאי בשוליים הימניים עם פגיעה בראש מספר תיבות. כתמים. מחיקות ומריחות דיו.
