מכירה 70
פריט 80:
"מיין טאגע בוך" – היומן שלי, חוברת בכתב יד בשפת האידיש, מעשה ידיו של בן תשחורת מליטא, בו מתאר ברגש רב את רצונותיו ומחשבותיו ומסעות נעוריו המרתקים. ניכר שמדובר בבן עלייה אמתי מהימים והמושגים של פעם, שעבר בישיבות של גדולי ישראל וקנה מכולם תוך כדי תיעוד נדיר ביומנו. שורות אלו למעשה נותנות הצצה לעולמות גבוהים שנחרבו ועליהם מתרפקים אנו בערגה, יען כי לחם לא נס עד ימינו. הכתיבה בשפה עשירה בסגנון אידיש-גרמנית.
בין לבין שילב כותרות המקלות על הבנת הנכתב והקורות. בתחילתו: "מיין לעבן אין סלוצק ווען איך בין אלט געווען עלף (עלעוו: 11) יאהר און מיין מוטערס נסיעה נאך סלוצק" – חיי בסלוצק כשהייתי בן 11 שנים ונסיעת אימי אחרי סלוצק. בחלק זה מגולל באריכות את רצף האירועים עד שנסע לישיבת סלוצק, תוך כדי שיתוף מחשבותיו ורצונותיו העזים ללמוד תורה, הוא מציין כבר בתחילה על כך שככל שגדל בילדותו החל ליבו להתגעגע ולהשתוקק ללמוד בישיבה, וכיצד למרות שכנועי הסביבה דבק ברצונו העז לגלות למקום תורה.
עמל התורה! סלוצק.
הכותב מתאר את תקופתו בישיבת סלוצק כתקופה נפלאה בה למד בהתמדה רבה וזכה בתואר "המתמיד", (בתקופה זו באזור שנת תר"פ, הייתה הישיבה סניף של ישיבת סלבודקא ובראשה עמד הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל) הוא מזכיר את שמות הרמי"ם אצלם למד: "ר' יאשע טריצאנער" שנקרא אז הרבי של השיעור הראשון, ואח"כ "ר' בערלין" "ר' נחמיה", וכן מגולל בפרוטרוט את ביקוריו בבית ושמחת הוריו לראותו כבן תורה אמיתי "מיין ליבער טאטע קוקט שוין אין פענסטער מיט אפריילעכן פונים אזייוויא (אזוי וויא: כמו) אמלאך ווען ער זאגט שירה".
אח"כ מתאר תקופה קשה ומאתגרת, אחרי מפלת ניקולאי ומלחמת הבולשביקים, כלשונו, התחזקה, ולא היה שייך לנסוע לישיבה בגלל המלחמה הנוראה, ונשארו כל הבחורים ללמוד בבית. ואז הופיע שם בחור מישיבת מיר העולמית והתיישב שם, "ושכרנו אותו והתחלנו ללמוד מסכת גיטין… תקופה קשה הייתה זו עקב כך שאמי' החלה לחלות…" ואח"כ מתאר את חזרתו לישיבה ועלייתו לישיבה גדולה, באופן כללי הוא מתאר כל הזמן התמדה עצומה ונדירה שאינה מושגת לדורנו אנו.
אחד השמות שמזכיר הכותב הוא: "זימול בלודשטיין" אותו הוא מתאר בתור החבורתא שלו שהיה מתמיד עצום. יצוין שבתמונת מחזור של ישיבת סלבודקא בקובנא משנת תרפ"ט מופיעה תמונה של בחור העונה לשם זה.
שימוש תלמידי חכמים!
הוא מספר בהתרגשות על הקרבה הנדירה שזכה מאת "הרב הגאון ר' איסר זלמן מעלצער שליט"א", בין הדברים מציין אנקדוטה מעניינת: הוא שם לב שהרבנית אשת ראש הישיבה ביילע הינדע, כאשר הייתה נכנסת למטבח הישיבה והיו כל הבחורים יושבים, הייתה שמה לו מנה גדולה יותר משאר הבחורים למרות שהיו שם בחורים מבוגרים ממנו… וכן מספר שזכה להיות בן בית בביתם…
כן מוזכר "דער רבי ר' דוב בער דער גראיעווער רב" – כפי הנראה הרב דב אריה אלשוונג רבה של גריווא שבלטביה, ושמות בחורים מבוגרים: "יחיאל דוד מפאראסט" "הבחור העילוי משיניצע" אשר כבר בגיל 17 אמר מערכות תורה ארוכות ומסובכות שנדרש מאמץ רב לרדת לעומקם, וכיצד היו מלבנים את דבריו ומתווכחים עמו.
מיינע רעיונות אופן בעט ליגענדיק / רעיונותיי בשוכבי על מיטתי!
בשורות חמות כותב על היסוסיו הרבים מנסיעה קרובה ופחדו על כך שאולי חלילה יקדיח תבשילו, ומי יודע להיכן יתגלגל ומה יהיה בסופו, כיצד בכה מתחת הפוך כדי שאמו לא תבחין בכך ולבסוף נרדם תוך מחשבות שמחה ובטחון.
בצל רבינו החפץ חיים בראדין!
בהמשך מזכיר את תקופת שהותו בישיבת ראדין ואשר שם קנה מסכת כתובות וחידש חידושים ואף עבר על מסכתות נוספות… "אין האב איך געהאט אגרויסע השפעה פון מורינו ורבינו הבעל חפץ חיים שליט"א אין יראת שמים ווארום דארט האט ער גערעט גאר הויכע יראת שמים אין איך פלעג אים הערן און בפרט אלול צייט…" בתרגום: והייתה לי השפעה גדולה מאת מורינו ורבבינו בעל החפץ חיים ביראת שמים, בגלל שהוא דיבר על יראת שמים בדרגה מאד גבוהה והייתי מקשיב לו, ובפרט בימי אלול…" הוא כותב ששהה שם שנתיים ואח"כ עבר לדעמיר וגם שם קנה הרבה מאת "מורינו ר"י שליט"א" שנהג לדבר על עניינים מאד גבוהים. ואח"כ עבר לבריסק שם נמצא עד היום הזה (נכון לזמן כתיבת היומן) וגם שם התעלה רבות ואף רכש ידיעה בפסקי הלכה והצליח לקבל סמיכה מאת הגאון הגדול ר' משה וואלפסאן שהוא מאד פופולרי פה.
סיבת היומן!
במקום זה מוסיף הסבר: הסיבה שאני כותב את היומן הוא לא בכדי להתפאר חלילה כי הרי אני כותב לעצמי בלבד, אלא לזכרון דברים שתהייה לי ביוגרפיה קצרה מחיי שאוכל ללמוד מוסר משנותיי הראשונות להיום, שכמו שהייתה לי כזאת אהבת תורה אז, אות הוא שיש לי כוחות לכך גם כעת ולא ליפול מכך, וזה יהיה לי ספר מוסר בגלל שאין חכם כבעל הנסיון…
אמריקה!
כאן מגיעה כותרת: מיין טאגע בוך פון מיין רייזע נאך אמעריקע! תחילה מסביר את סיבת הנסיעה שהיא לא ברורה דיה, ואח"כ עובר לזמן בו התכונן אליה כיצד עבר מעיר לעיר ברחבי פולין עדי הגיעו לאונייה, הכתיבה כאן פחות ברורה ובדיו אחר, לכן קשה יותר לעקוב אחר תהליך העניינים. אך הכותרות מסייעות להבנה. הוא מגולל את מחשבותיו על חבריו מהישיבה שהם גם חבריו לנסיעה. הוא מתעד את מחשבותיו על האוקיינוס האטלנטי ואת הימים המדויקים בהם הפליגו בשנת 1929 תרפ"ט. והזמן בו הגיעו לאמריקה שם נפגש עם הוריו.
מידות: 20X16 ס"מ. כריכה קדמית בלבד מנותקת יחד עם דף אחד. מצב כללי טוב.
35 דפים כתובים מהם הבאנו רק חלקים, פריט אותנטי ונדיר אשר כאמור לעיל פותח צהר לעולם עשיר שנחרב, על יהדות ליטא החשובה והלמדנית ולעולם הישיבות הפורח בתקופה שלפני המלחמה. שם הכותב לא ידוע וכמו"כ יש עדיין חומר רב ומרתק וקצרה יריעה זו מלהכילו. עדיין יש מה לחקור ולברר וללקוחות החשובים משימה חשובה לפתחם.
שתף את הלוט:
