מכירה 70
פריט 187:
ספר פרדס החכמה חיבור מקורי ויסודי "בחקירת שרשי התורה והאמונה, בהרחקת כל גשם ותמונה… בטעמי הקרבנות… בטעמי הקטורת… ובעניני הפלאות.. ובהוד הנבואה.. בענין השגחה ובענין יציאת מצרים וקריעת מי סוף… וכן יתר עיקרים נטועים בו בכ"ו דרושים … עפ"י דרך התורני והפלסופי…" מאת רבי משה במהור"ר אהרן מסלאנט מגיד מישרים במיר שבליטא. חיבר עוד מספר ספרים בדרך חקירה ופילוסופיה והוא הראשון שבהם.
חיבור נדיר בסגנונו לתקופתו, מהדורה ראשונה ויחידה – סדליקאב תקצ"ו | 1836. [2], קח, [1] דפים. הסכמות חשובות מאת רבני התקופה: רבי צבי הירש ברודא אב"ד סלאנט, רבי יהודא ליב ברודא אב"ד קלווריע, רבי אברהם אבלי אב"ד ווילנא, רבי יעקב אב"ד קארלין, רבי ארי' ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק, ועוד רבנים מרחבי ליטא זיע"א בהם משבחים את הספר ומחברו.
בסוף הספר תחת הכותרת "הוי מתפלל בשלומה של מלכות" מופיעה פסקה העוסקת באיסור להדפיס את הספר מלבד היורשים וכן עפ"י דעת התורה. בסופה חתימת ידו הקדושה של המחבר הדגול: "משה במה"ר אהרן זללה"ה".
אחר זאת רשימה ארוכה של שמות החתומים המתנדבים בעם, בעיקר מרחבי ערי ליטא, בהם גם שמות הרבנים שבכל מקום ומקום.
כתמים, נקבי ונזקי עש, שדרה בדבק, קרעים קלים בודדים, מצב כללי בינוני.
בגב הכריכה רישומים המעידים כי עותק זה ככל הנראה היה בבעלותו של רבי משה דאניסעווסקי זצ"ל – רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי (תק"ץ – תר"ע) רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, בעל "באר משה". נודע בצעירותו כ"עילוי מסמרגון", היה מרבותיו של ה"אור שמח" מדווינסק.
בתחילת כהונתו התמנה לרבנות העיירה סוויר, הקים בה "קיבוץ" לתלמידים וכיהן בה כרב במשך 25 שנה. מסוויר עבר לכהן כרבה של באלטרומנץ, וכיהן בה שבע שנים. בשנת תרנ"ד הוזמן על ידי רבה של קובנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור, לכהן כרבו של הפרבר הקובנאי סלובודקה, משרה בה כיהן עד פטירתו. היה שותף בהקמתה של ישיבת כנסת בית יצחק בעירו, ומנהלה במשך כל שנות קיומה עד פטירתו.
הוא נמנה עם מתנגדי תנועת המוסר, וכאשר פרשו אנשי התנועה מהישיבה המקומית והקימו את ישיבת "כנסת ישראל", דאג למנוע עזיבת בחורים מהישיבה הוותיקה. לפי הוראת הרב ספקטור, לא נסמכו רבנים מישיבותיה של סלובודקה, בלי מבחן ואישור של הרב דנישבסקי. למרות התנגדותו לתנועת המוסר כתנועה, לא מצא פסול באנשיה, ודאג למינויו של רבי משה מרדכי אפשטיין לעוזרו כדיין בבית הדין העירוני, וגם רבנים שמינה כראשי ישיבתו כמו הרב חיים רבינוביץ מטלז, ורבי ברוך דב ליבוביץ, לא היו ידועים כשולליה של התנועה.
נפטר בסלבודקה, כ"זקן רבני ליטא".
שתף את הלוט: