"פני אדמו כתולע בושתי ונכלמתי..", מכתב בכתב ידו הפניני וחתימתו של רבי אריה לווין זצוק"ל, מתאריך כ"ב למב"י ח' לחדש איר שפע רב וכל טוב לפ"ק". ממוען אל "ידידי היקרים מאד נכבדים מהו"ר בצלאל ראם הי"ו.. באהבה ויקר".
המכתב כתוב במליצות רבות ולשון משובחת כדרכו, מלא וגדוש בדברי אהבה רצוי והתפייסות, נראה שרבנו דאג שאף אחד לא יפגע חלילה, כל חלקו הראשון של המכתב עוסק בהתנצלות על כך שלא השיב בחזרה מכתב זמן רב, ובין הדברים מחדש חידוש נאה בהלכות בין אדם לחברו: "בפרט אשר לא השבתי על מכתביכם שכתבתם אלי אשר על זה הקפדתי תמיד להשיב בזמנו כי זה בגדר 'הנותן שלום לחבירו ואינו משיבו נקרא גזלן'…" ומסיים בברכות לרוב: "י"ר שתזכו לגדלה לתורה ולחופה ומעשים טובים…" וחתימת ידו הקדושה של רבינו.
13X20 ס"מ.
כתמים קלים אחדים, מצב טוב.
הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל (תרמ"ה – תשכ"ט) בן רבי בנימין ביינוש. משגיח בישיבת 'עץ חיים' הירושלמית ואחד מדמויות ההוד של עיר הקודש, שנודע בצדקותו וחסדיו הרבים, נודע בכינויו "אבי האסירים" או "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, עוד בתקופת המנדט הבריטי, לכתת רגליו בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, למד בישיבת וולאז'ין אצל הרב רפאל שפירא, והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין. עם הקמת המדינה הקים את הישיבה הנקראת כיום על שמו "בית אריה".
רבנו היה חמיו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל ומצאצאיו נמנים גדולי התורה שבדורנו כמו מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל ולהבדלח"א רבי יצחק זילברשטיין והרב דב קוק מטבריא ועוד רבים שליט"א. מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו נושא לסיפורים רבים, צוואתו הייתה שלא להספידו.
