מכירה 70
פריט 106:
מכתב בכתב ידו וחתימתו של מורנו ורבנו מארי יחיא יצחק הלוי זצוק"ל אב"ד צנעא הבירה וראב"ד כל קהילות קודש תימן בכך הפך למעשה לריש גלותא האחרון של גולת תימן.
המכתב בכתיבה תימנית נאה ואחידה, חצי קולמוס. נכתב בתאריך: "י"ד שבט תרפ"ה", ממוען אל הרב משומר בה"ר שמן [שמואל ניסים] ועוסק בעניין רשיונות העלייה לבני משפחתו של הרב.
רקע: בתקופה הזו שלטו בארץ הבריטים ובכדי לעלות לארץ ישראל נדרשו להציג רשיון עלייה. לבני תימן הייתה משימה כפולה היות ועדן – עיר הנמל החשובה הסמוכה לתימן ומוצאה לעולם החיצון – הייתה הדרך היעילה ביותר לעלות לארץ ישראל, ממנה יצאו ספינות למצרים ולונדון וגם לחיפה וליפו. אך עדן הייתה נתונה גם היא תחת שלטון הבריטים ולשם כך כל מי שלא היה נתין בריטי נדרש איך לא לרשיון מעבר מיוחד.
במכתבו זה כותב רבנו להרב שמ"ן "כי ביום ששי העבר ראיתי במכתב ידידי הרון בכ"ר סלימאן חבשום ני"ו כי הגיע הרשיון לעי"ת עדן על שם אשת בני זהרה בת אברהם הכהן ובניה ולא ידעתם את שמותיהם והנה כבר הודעתי למ"ע כת"ר במכתב את שמותיהם…אך גדל צערי כי לא נזכרה סעדה בת דוד… ברשיון והנה דבר בה נסיעתה עם בְּנֵי בני היקר שלום".
רבנו מוסיף הבהרה נחוצה מדוע חייבת היא לעלות עם נכדיו: "הכרח גדול כי היא המנהלת אותם והיא לבני כאם מימים, כי אמם זהרה הנזכרת לא תוכל לנהלם לבדה על כן אחלה פני כבודו בבקשה כפולה לעשות עמי חסד גדול מאד מאד… ואם כי הרביתי דברים ההכרח לא יגונה…. ואחתום בשים שלום המכבדו כערכו הרם ודוב"ש ואוהבו הצ' יחיא ן' משה יצחק לוי יצ"ו ס"ט".
שתף את הלוט:
