"מחברתי מחברתי, את בתי הבכורה – אותך ילדתי על ברכי התורה", כך חורז את שירו רבי חיים נאה בחיבורו זה שהיה הראשון אותו הוציא לאור עולם בהיותו בן 22 שנים בלבד – ספר חנוך לנער, עם הלכות תפילין, "על פי דעת מרן הבית יוסף זל"ל והאר"י ז"ל ודעמהון כפי הנהוג בין אחינו הספרדים", ודרשה לבר מצווה בלשון הקודש ופרסית או ליתר דיוק בבוכרית יהודית.
מהדורה יחידה – ווארשא תרע"ב | 1912. 56 עמוד. הסכמות מאת רבני ירושלים: רבי חיים ברלין ועוד, רבה של חברון רש"י אליעזרוב, והרדיב"ז מצפת.
את ספרו זה כתב רבי חיים נאה תחת השם חיים מינדילאוו [ע"ש אביו], כאשר נשלח מירושלים עיה"ק לסמרקנד באוזבקיסטאן, לשליחות אותה מילא שנתיים ימים, כשהוא לבוש בבגדי יהודי בוכרה. גאונותו וענוותנותו בולטת בהוספה להקדמה שם כתב: "כי בעת כתבתי הספר הזה לא היה לי שום ספר רק ספרי השו"ע והרמב"ם, וש"ס קטן… וע"כ אולי ימצא כתוב באיזה מקומן שהקדימוני, אל יחשדני הקורא למתלבש בטלית שאינה שלו ח"ו".
הגאון רבי [אברהם] חיים נאה (תר"ן – תשי"ד). "בעל השיעורים", נולד בחברון לאביו רבי מנחם מענדל מחשובי חסידי חב"ד. בגיל 20 גלה למקום תורה לישיבתו של הרבי הרש"ב בליובאוויטש, משם המשיך לשליחות בסמרקנד אשר פרסמה אותו מאד בקרב יהודי בוכרה, אצלם הפך לאיש קדוש ורבים נהנו מעצותיו וברכותיו, ולאחריה שב לירושלים שם נודע בשערים בעיקר בשל ספרו "שיעורי תורה" על מידות ומשקלות חז"ל אותם קבע במידות הנהוגות בימינו אנו. במלחמת העולם הראשונה גלה למצרים. כששב לא"י שימש שנים רבות כרב בשכונת הבוכרים בירושלים. מגדולי הפוסקים בירושלים, ומחשובי חסידי חב"ד.