מכירה 69
פריט 132:
ליל הסדר במחיצת "השרף", הגדה של פסח 'אור זורח' אשר הייתה בשימושו וספגה את דמעותיו ונטפי היין של ארבעת הכוסות של החסיד הנודע רבי שמואל שפירא אשר חותם לפני שער הספר בחתימת יד קדשו "לד' הארץ ומלואה, שמואל שפירא ברסלבר".
סדר הגדה של פסח אור זורח, "מיוסדת ומפורשת ע"פ ספרי רבינו הק' אדמו"ר הרה"צ מוה"ר נחמן "מברסלב" וספרי תלמידו הק' מוהר"ר נתן ושאר תלמידיו הקדושים. מסודרת מהמנוח המפורסם מוהר"ר משה יהושע המכונה אלטיר בזשיליאנסקי מטעפליק פלך פאדוליע, שנהרג על קידוש השם וספר תורה ידו… הוא גיסו של ראש חבורתנו המפורסם הר' אברהם ב"ר נחמן חזן ז"ל מטולטשין, בעהמ"ח ספר "ביאור הלקוטים" ועוד…". מהדורה שניה דפוס חורה ירושלים תש"ז – 1947. נג, [3] עמ’. 23 ס"מ. יערי 2334; אוצר ההגדות 4042.
כתמים וכתמי יין, נייר יבש. מעט קרעים בשוליים ללא פגיעות בטקסט. מצב כללי טוב.
הצדיק הקדוש רבי שמואל שפירא (תרע"ג – תשמ"ט) בן רבי שלמה יצחק שפירא שמש וספרא דיינא ירושלים. נודע ביותר במסירות נפשו על "שמירת עיניים" שלו והתבטא על כך לא פעם: "אל תהי חכם בעיניך – בעניין שמירת העיניים אסור לעשות שום 'חכמות'". בהיותו בן עשרים, נסתלק אביו לעולמו. בתקופה ההיא זכה רבי שמואל שפירא להתקרב לאורו של רבינו, על ידי רבי ישראל נחמן אנשין, בנו של רבי שמואל מאיר אנשין. הוא דבק בכל עוז ברבינו ובתורתו, ובחודש אלול נסע לראשונה בחייו למירון, שם בילה את רוב החודש בתורה ובתפילה, קימת חצות והתבודדות בהרים שסביבות ציון רשב"י זיע"א.
לפני כל שבת, היה רגיל לומר את ה'ליקוטי תפילות' על שבת, וכן לקראת כל חג ומועד, כגון פורים, פסח וכו'. לימים ביקש מאחד מבניו שילקט את כל התפילות לזמני השנה בספר מיוחד, משום שהדבר יביא תועלת מרובה לכלל אנ"ש, וכן עשה.
מיום שטעם רבי שמואל שפירא מאורו של רבינו, סלד מפני הכבוד והפרסום כמפני האש ולא אבה בשום אופן שיכבדוהו. תקופה מסוימת החלו אנשים לבוא אליו עם פדיונות כדי שיתפלל בעבורם, לאחר זמן נודע לו מי הפנה אותם אליו, כשפגש בו פרץ בבכי ואמר לו בכאב: "הרי מאז ומתמיד אנחנו חברים, מדוע אתה עושה לי את זה?!"
כיסופיו להשתטח על ציון רבינו הקדוש באומן לא ידעו גבולות; בחצות לילה היה בוכה זמן רב באמירת 'חצות' במילים: "בשערי ציון נעוף כיונים" ושוב ושוב חזר עליהם בניגון של תחנונים. בפורים אחד, מכר את כל חלק העולם-הבא שלו לרבי שמואל הורביץ, כדי שייתן לו בתמורה 'תיקון הכללי' אחד שאמר בציון רבינו.
משמים ראו את כיסופיו העזים וזיכוהו להגיע לציון רבינו עוד בתקופת שלטון הקומוניזם. בשנה האחרונה לחייו זכה להגיע מתוך מסירות-נפש בל תתואר לראש השנה לאומן. בריקודים במוצאי ראש-השנה, קם ממקומו, מתנער באופן מפליא ממחלתו וחולשתו העצומה, ורקד כרבע שעה במעגל מתוך שמחה ואושר אין קץ על שזכה להיות באומן בראש השנה. (שער ברסלב breslev.org).
שתף את הלוט:
