דף מראי מקומות, כולו בכתב יד קודשו של אדמו"ר הגאון רבי אליעזר הגר מוויז'ניץ זיע"א בעל דמשק אליעזר. עם חתימתו בעברית ובלועזית.
כתב היד כולל 11 שורות בעצם כתב יד קודשו. הכולל מראה מקומות אותם רשם לעצמו ועפ"י עדותו הכתובה על הדף של החסיד הנודע רבי אליעזר דוד פרידמן אשר דף זה נשמר בגנזיו: "כתי"ק מרבינו הגה"ק ר' אליעזר מוויז'ניצא זצוק"ל שהי' בדף הראשון של מסכת בבא קמא וכן קצת מראה מקומות מכתי"ק". כפי הנראה רשם לעצמו רבינו מראי מקומות לשיעור שהכין לומר בישיבתו הנודעת בויז'ניץ. או שמא הכין אותם לעצמו לכתיבת תשובה בהלכה.
על הדף מופיעה חתימת רבינו בלועזית, ומעבר לדף מופיעה חתימה נוספת של רבינו הק' בלשון הקודש, עוד בחיי אביו רבינו הק' ה"אהבת ישראל" על כסאו ישב בעיר ויז'ניץ עוד בחיי חיותו: "אליעזר בהה"צ שליט"א אבדק"ק ווישניצא והגליל".
"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהבו תלמידי הדמשק את רבם הק', בוז יבוזו לו".
23.5X26 ס"מ.
סימני קיפול, מצב טוב.
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה'דמשק אליעזר' מויז'ניץ (תרנ"א – תש"ו) בן האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ. מצד אמו נכד ה'אמרי נעם' מדז'יקוב. היה ת"ח מופלג, אדמו"ר וראש ישיבה בוויז'ניץ. נסמך להוראה ע"י הגאונים המהרש"ם מבערז'אן ורבי שמואל אנגל מרדומישלא. בתקופת מלחמת העולם הראשונה בה שהה בווינה, עמד בקשר עם גדולי תורה רבים ששהו שם בעקבות המלחמה, ובהם רבי אברהם מנחם שטיינברג (בעל "מחזה אברהם") שאף הסמיך אותו לרבנות. בשנת תרפ"ב הוכתר כרבה של ויז'ניץ בחיי אביו, ושנה לאחר מכן הקים את "ישיבת ויז'ניץ" בעיירה בראשה עמד. לאחר פטירת אביו בתרצ"ו החל לכהן כאדמו"ר. בשנת ת"ש נמלט מוויז'ניץ שנכבשה על ידי הרוסים והתיישב בטעמשוואר. בהיותו אוהב ישראל עצום מסר נפשו להצלת אחיו הנדכאים, במשלוחי מזון והצלה למען היהודים שהוגלו לביצות טרנסניסטריה שבראשם עמד אחיו בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ, לשם כך מכר את כל רכושו, בחסדי ה' הצליח להימלט ולעלות לארץ ישראל בכ"ו בניסן תש"ד, או אז הקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. לאחר מספר חודשים העמיד בראשותה את אחיינו, הרב משה יהושע הגר [לימים האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ]. זמן קצר לאחר עלייתו לקה במחלה ושהה במלון באב"ד בירושלים, עד לפטירתו בב' באלול תש"ו. נקבר בהר הזיתים סמוך לאוהל אדמו"רי רחמסטריווקא, רבינו לא הותיר אחריו צאצאים ולאחר פטירתו התחלקו חסידיו בין אחיו האדמו"רים, שעלו לארץ לאחר מכן.
בהיותו מרביץ תורה הרבה להעלות את חידושיו על הכתב, אולם רובם אבדו לדאבוננו בתקופת המלחמה. לאחר פטירתו יצאו לאור חלק מדברי תורתו בספר "דמשק אליעזר" על התורה (תש"ט) ועל ספר תהלים (תשי"ח). כרך נוסף יצא לאור בשנת תשנ"ד בעריכת נתן אליהו רוט.
