כרך עב כרס בפורמט גדול, מכיל את שני חלקי מדרש ילקוט שמעוני – לקט מדרשים קדומים על התורה ונביאים וכתובים כולל מדרשים שנעלמו במשך השנים (והוא המקור היחיד אליהם). מיוחס לרבנו שמעון אשכנזי ראש הדרשנים מפרנקפורט, (מרבותינו הראשונים המאה ה-13).
נדפס בפרנקפורט דאדרא בשנת תס"ט | 1709.
חלק א: על התורה [1], שיג דפים. עם הקדמה מאת ר' אברהם ישראל ב"ר יעקב קאפיל ב"ר אהרן מירלש לוי העליר, מגיה הספר.
חלק ב: על נביאים וכתובים. קץ דפים.
בחלק ספריות שוכן באוספי נדירים. שער מפואר בתחריט משה ואהרן ותיאור מלחמת דוד וגלית.
שער נוסף לחלק שני. תחריטים נוספים ממסגרים חלק משמות הספרים. מגילת אסתר נקראת משום מה "אחשוורוש".
כריכת עור עתיקה, כפי הנראה מקורית, משופשפת. שדרת עור מאוחרת תואמת, הדבקות ושיקומים אחדים, שער משוקם, דף ט מקומט ומודבק רבות, נקבי עש ומעט נזקי עש, כתמים בחלק מקומות, כריכה מנותקת חלקית יחד עם קבוצת דפים, חיתוך דפים צהבהב, מצב כללי טוב.
בשער רישום מוסתר בחלקו, מה שניתן לזהות הוא:
"…מפאפא מסתופף פה בצל הקודש" – אולי מדובר ברבי יהושע פריינד מקראלי תלמידו של הנודע ביהודה, בנו של רבי יצחק איציק קרוב-פריינד מפאפא.
"בצל הקודש" המופיע, יתכן והכוונה לגדול הדור הגאון ה"נודע ביהודה" זי"ע שרבי יהושע נמנה על תלמידיו.
בפורזץ אחורי רישום השופך מעט אור על בעלי הספר המוקדמים:
"זה הילקוט שייך להאלוף הראש והקצין כהר.. מיכל ירושלמי" – משפחת ירושלמי הינה משפחה עתיקה ומיוחסת מהעיר פראג, בין בניה נמנים ה"נפש טובה" הדיין מחוסט בבית דינו של המהר"ם שיק, ועוד רבים וטובים.
בנוסף רישומים עתיקים של אישיים מהם לקח בעל העותק ספרי קודש בהשאלה. באחד מהם מופיע השם:
"לייב קאסוויץ" – הגאון רבי יהודא ליב קאסוויץ זיע"א כיהן כראב"ד פראג בבית דינו של הנודע ביהודה זיע"א. נראה שבעל העותק היה אישיות חשובה שבאה בבתי גדולים וחשובים – מאן מלכי רבנן.
רישומים נוספים עתיקים לא נבדקו לעומק.
