מכירה 65
פריט 96:
ספר דברי אמת על התורה, דברי תורה בדרך החסידות מאת האדמו"ר הק' מגדולי החסידות שבפולין בדור השלישי לחסידות הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ מלובלין זיע"א. מוכר יותר בכינוי "החוזה מלובלין" (ע"ש עיניו הצופיות למרחוק, על כך נתפרסמו סיפורים רבים), או "הרבי מלובלין". רבם של רבים מגדולי החסידות ומתלמידיו המשיכו שושלות ענפות, כמו בחיר תלמידיו רבי נפתלי צבי הורוויץ מרופשיץ, השר שלום מבעלזא, ועוד רבים.
מהדורה ראשונה זאלקווא, שנת הדפוס בשער: תקס"ח, אך לפי ההסכמות האוסרות הדפסה שנית עד שנת תר"א, משערים החוקרים את הדפסתו או בשנת תק"צ או תקצ"ו, אך גרשם שלום הכריע ששנת תקצ"א היא הנכונה היות ובשמות החתומים מופיע בין היתר רבי צבי מזידיטשויב שבשנת תקצ"ו כבר לא היה בין החיים. [4], סב, יב, [2] דפים במקור, בעותק זה חסרים [2] בסוף הכוללים שמות החתומים. בספרייה הלאומית נמצא באוסף נדירים. סטפנסקי חסידות מס' 114.
הובא לדפוס עם הקדמה ע"י נכד המחבר רבי יעקב קאפיל הורוויץ-שטערין פעלד מלובלין, בסופו ליקוטים על הש"ס מאת המחבר ובתחילתו הנהגות קדושות מאתו. הסכמות מאת האדמו"ר הק' ה"אוהב ישראל" מאפטא-מז'יבוז, ורבי משולם זלמן אב"ד לובלין -זי"ע.
כריכה נאה חדשה, שער משוקם, כתמים, מצב כללי טוב.
בגוף הספר הערות ותיקונים עתיקים בכתב יד בשולי הגיליונות. בשער חתימה מטושטשת עם השם "עזריאל…". החתימה דומה מאד (ראה תמונה מצורפת) לחתימתו של הגאון רבי עזריאל גרין (נפטר תר"א) בן רבי שמעון. מגדולי תלמידי החוזה מלובלין ואחריו תלמיד השר שלום מבעלזא. כיהן כאב"ד מונקאטש על מקומו של בעל ה"בני יששכר" שאף היה מחותנו, על כך ישנו סיפור מעניין: כשעזב הבני יששכר את רבנות מונקאטש, חיפשו רב שימלא מקומו אך אף אחד לא הסכים לשבת על כסאו הגדול. ואילו רבי עזריאל הנ"ל ניאות. כשנודע הדבר לבני יששכר סברו הנוכחים כי יקפיד על הדבר אך מה הופתעו שהרה"ק שחק באמרו "רואה אני שאף עתידים אנו להיות מחותנים" דבר שאכן התקיים זמן לא רב אח"כ. חיבר: "נחלת עזריאל" (מונקאטש תרצ"ט).
רבינו היה אחיו של האדמו"ר רבי יוסף מיאריטשוב-טומשוב ויחדיו הסתופפו בצל ה"חוזה מלובלין" זי"ע. התעסק בקבלה מעשית והיה נותן קמיעות למחלי פניו, הנהגתו זו לא הייתה לרוחם של שאר תלמידי החוזה ואולי לכן נעתר רבינו על אתר לכהן ברבנות מונקאטש שם הושפעו מהרה"ק ה"ישמח משה" מאוהל שגם הוא נתן קמיעות ולכן ידע רבינו כי הנהגתו תתקבל ברצון. בשנת תקצ"ה נתן הסכמה ל"פרי קודש הילולים" להרה"ק מזידיטשויב ונדפסה רק לאחר פטירתו במהדורה הבאה.
ככל הנראה ההגהות הנן בכתב ידו עקב היותם עתיקות יותר מתקופת החתימות האחרות (אודותיהם ראה להלן).
בשער ובסוף חתימת בעלות: "מנחם זאב ברש"י קרא" – רבי מנחם זאב בן רבי שלמה יוסף קרא, אביו רבי שלמה יוסף היה מחשובי הנגידים בעיר מונקאטש, מתומכי חברת תמכין דאורייתא מיסודו של ה"בני יששכר" בתקופת כהונתו בעיר מונקאטש, שם נקשר בעבותות אהבה אליו, קשר אשר המשיך אף אחר עוזבו את העיר לדינוב ולאחר מכן אצל צאצאיו בשושלת מונקאטש, היה גם חסיד להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא והרה"ק רבי יהושע מבעלזא ואף נקבר בסמיכות אליו בעיר בעלזא.
בנו החתום בעותק זה הנגיד רבי מנחם זאב קרא, נולד במונקאטש. היה ת"ח גדול ואף יד לו בחכמת הנסתר. זכה לחיבה יתרה מרבו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא שבחר את ביתו לאכסניה בכל פעם שהגיע למונקאטש. רבו זה אף כתב לו במכתב: "כי יהיה עמו לחלקו בזה ובבא" וכמו"כ היה מהבודדים שהורשו לשהות בשעת יציאת נשמת של רבו. מוזכר עם אחיו בשמות החתומים של ספר עמוד התורה להרה"ק רבי יהודה מראזדאל ובספר נדבת פי לרבי יצחק אייזיק מקאמרנא ובמגיד תעלומה לבעל ה"בני יששכר" ועוד. לאחר פטירת רבו מקאמרנא נמנה על גדולי חסידיו של האדמו"ר ה"שם שלמה" ממונקאטש.
משפחת קרא הייתה ועודנה משפחה מיוחסת מאד, ייחוסם מגיע מרבי אבגידור קרא אב"ד פראג בעל החיבורים ספר הפליאה / ספר הקנה וכמובן למרן הבית יוסף ועד לתנא הגדול רבי נחוניה בן הקנה.
עוד לתולדותיו ותולדות משפחתו ראה "פרקי תולדות משפחת קראא ארטשטיין ירושלים תש"פ".
שתף את הלוט:
