ספר ויקהל משה, "מי האיש החפץ חיים לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו …ילמוד ויעסוק בספר ויקהל משה…", עניני קבלה ומאמרי זוהר מרבי משה בן מנחם (גראף) מפראג.
מהדורה ראשונה דעסוי תנ"ט | 1698. עם הסכמות גדולי הדור רבי דוד אופנהיים ורבי שמשון וורטהיימר מווינה ועוד. איורים קבליים. באמצע מאמר "אדם דאצילות" לוח אילן "הזקן הקודש" מצויר עם "י"ג תיקוני דיקנא… דמהימנותא". יד, נח דף. ללא כריכה, קרעים בתחתית 4 הדפים הראשונים והדף האחרון עם מעט פגיעות בטקסט, מעט נקבי עש, כתמים וכתמי נייר דבק. מעבר לכך מצב כללי טוב.
עותק מיוחס – בשער חתימות בעלות:
1.
"יהונתן" – חתימה מימין לשער מחוץ למסגרת. חתימה קשה להשוואה, לקונים הפתרונים האם ניתן להשוות לחתימת יד קדשו של רבינו יהונתן אייבשיץ זצ"ל או למישהו אחר שנושא שם זה (מצ"ב צילום מכתב של רבינו יהונתן אייבשיץ זי"ע להשוואה עצמית).
2.
"מנחם חיים לנדא מזאווירצע" – חתימת יד קדשו של האדמו"ר מזאווריצה רבי מנחם מנדל חיים לנדא זצ"ל (תרכ"ב-תרצ"ה), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יעקב מיעזוב בנו של האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב זצ"ל. האדמו"ר התחנך על ברכי סבו הדגול, ובשבע שנות חייו האחרונות של סבו הגדול למד עמו בקביעות עד רגע פטירתו. רבי מנחם מענדל הוציא לאור את הספר אהבת חסד עם דברי תורה מסבו, ובהקדמה הוא כותב על לימודם המשותף. לימים הוציא האדמו"ר גם את הספר ויעש אברהם, ובו מנהגים וסדר התפלה של סבו. לאחר פטירת אביו כיהן תחתיו ברבנות טשכנוב. לאחר מכן כיהן כרב בכמה קהילות ובשנת תרנ"ח עבר לכהן כרבה של נובידבור שליד וראשא, לצד זה היו לו חסידים רבים בקהילות שונות. לאחר מכן כיהן כרבה של זווריצה על שמה נודע. נודע בגודל חיבתו ומסירותו לארץ ישראל.
3. "שייך לר' ליב מיכלשטאט" – לא עלה בידינו לברר במי מדובר.
4. "יעקב יוסף בן אסתר" – הזכרה זו מפיעה שוב בדף אחרי השער.
