מכתב נדיר, על נייר מכתבים רשמי עם סמל השולח "HOLY LAND – Sir Moses Montefiore", כתוב כולו בעברית, ככל הנראה ע"י סופר, וחתום בחתימת ידו של השר הנדיב רבי משה מונטיפיורי זצ"ל, ממוען אל רבי מאיר מאניקסט ורבי יעקב יהודה ליב לעוו אב"ד בירושלים.
תוכן המכתב: סכום כסף אשר נשלח ע"י האשה מטילדה מעחטאן, כתודה לרבני ירושלים אשר לבקשתה ערכו תפלות על בעלה, שירפא מחוליו. תפלות אשר הועילו בסופו של דבר ובעלה קם מחוליו. "והתרומה הזאת היא מנחת תודה על אשר הקימה את בעלה מערש חוליו".
12X19 ס"מ. כתמי דיו, קמטים, מצב טוב.
שולח המכתב, משה מונטיפיורי: הדמות הלאומית הנערצת ביותר באותה תקופה, בשל מעשיו הנשגבים לעזרת אחיו היהודים, והכל מתוך אהבתו האדירה לעם ישראל.
למעלה ממאה שנים חי משה מונטיפיורי, ואת כל ימיו הקדיש כליל לטובת העם היהודי. הוא קנה לו שם עולם בפעולותיו הכבירות לטובת עם ישראל על כל פזוריו: באירופה, באסיה, באפריקה, ובמיוחד למען הישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, אשר אי אפשר לתאר את קיומו מבלי עזרתו של מונטיפיורי. הודות למעמדו הרם, סגולותיו הנפשיות והשפעתו הנעלה, נעשה האיש מעין שגרירם של היהודים. הוא הופיע כדמות מופלאה וכמלאך גואל ומושיע, ובבתי ישראל רבים בדור הקודם היתה תלויה תמונתו של השר הצדיק – יחד עם תמונות הגר"א מוילנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ועוד. לא היה כמעט בית יהודי בכל רחבי תבל – מרוסיה ועד מרוקו, מאוסטריה ורומניה עד למצרים וסוריה וארץ־ישראל – שלא היתה תלויה בו ב״כותל המזרחי״ תמונתו הפטריארכלית של השתדלן הישיש, בכיפה השחורה על ראשו, בלבושו האופייני. המוני בית ישראל העריצו אותו, רקמו אגדות סביבו ושרו שירים לכבודו. רבבות יהודים נשאו על שפתותם בהתפעלות ובחרדת קודש את השם הנכבד "מונטיפיורי". השם הזה היה לסמל הגדולה והכבוד, הנדיבות והצדקה, הישועה והרחמים.
אהבת תורה: מונטיפיורי היה מוקיר רבנן. אהבתו לתורה הייתה רבה. בכל מקום שהיה מגיע, היה מקפיד להיפגש עם גדולי התורה וגדולי האדמו"רים. בשנת תרכ"ז הקים בעיר מגורו ראמסגייט בית מדרש בשם "אוהל משה ויהודית", בו למדו קומץ אברכים מעולים, אשר הוא החזיקם בכספו. "מונטיפיורי היה בר אוריין, ובכל יום שנה פרקו בתלמוד עם תוספות ומפרשים", העיד אחד מבני דורו במאמר שפרסם בעתונות.
