We use cookies to help you navigate efficiently and perform certain functions. You will find detailed information about all cookies under each consent category below.
The cookies that are categorized as "Necessary" are stored on your browser as they are essential for enabling the basic functionalities of the site. ...
Necessary cookies are required to enable the basic features of this site, such as providing secure log-in or adjusting your consent preferences. These cookies do not store any personally identifiable data.
Functional cookies help perform certain functionalities like sharing the content of the website on social media platforms, collecting feedback, and other third-party features.
Analytical cookies are used to understand how visitors interact with the website. These cookies help provide information on metrics such as the number of visitors, bounce rate, traffic source, etc.
Performance cookies are used to understand and analyze the key performance indexes of the website which helps in delivering a better user experience for the visitors.
Advertisement cookies are used to provide visitors with customized advertisements based on the pages you visited previously and to analyze the effectiveness of the ad campaigns.
מכירה 65
יום ראשון, 28 במאי 2023 בשעה 17:00 UTC
פריט 30:
ספר יסוד: מדרש רבה על ספר שמות עם ביאור יפה תואר לרבי שמואל יפה אשכנזי – מהדורה ראשונה ויניציאה תי"ז | 1657. [4], קב, קב-קל, [1], קל-רכה, רכד-רמו, רנד-רנו, [1] דף. הדף האחרון נכרך לא במקומו. קרעים עם פגיעות בטקסט בשער ובדפים רבים אחרים. הדבקות, כתמים, נקבי ונזקי עש. מצב בינוני-גרוע. כריכה ישנה בלויה עם הדבקות.
בשער הספר מופיעה חתימת יד קדשו של רשכבה"ג רבי משה גלאנטי זלה"ה, ראש הרבנים בארץ ישראל הראשל"צ הראשון: לימ"א המג"ן יג"ן. בדף פט הגהה בת 10 שורות בכתב יד קודשו של רבינו, חתומה אף היא "המגן יג"ן".
הרב המג"ן רבי משה גאלנטי (ש"פ – תמ"ט) מחבר ספר זבח השלמים וקרבן חגיגה, נכד רבי משה גלאנטי הראשון ובנו של רבי יהונתן גלאנטי. נולד בצפת והתחנך אצל רבניה, לאחר מכן עלה לירושלים שם הוכר עד מהרה כגדול הרבנים בעיר. ירושלים של אותם הימים הייתה עיר מלאה חכמים וסופרים, וכולם נמנו פה אחד להעמידו בראש עדת ישראל. אך רבינו לא הסכים לקבל על עצמו את התואר רב – לאמור שהוא גדול במעלה אלא את התואר "הראשון לציון" כלומר: שווה בין כולם אך הראשון ברשימה. ובכך הפך להראשון אשר התעטר בתואר זה. רבינו החיד"א כותב עליו כי גילו משמים למופלא שבדור על רבינו ועל הפרנס רבי אהרן פארדו את הפסוק "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן".
על רבינו מספרים את הסיפור המפורסם המופיע בבן איש חי אודות הבצורת הקשה שהייתה בירושלים, והפחה איים על הקהילה היהודית כי באם לא יצליחו להוריד גשם בתפילתם יגרשם מהעיר. אז הורה רבינו לצאת עם מעילים למערת שמעון הצדיק. בדרך לכתם בראות שומר השער את רבינו ופמלייתו הגדולה בז לו בליבו ואף כיבדו בסטירה על הלחי, רבינו לא שת ליבו לזאת והמשיך בשלו תוך כדי נשיאת דברי כיבושין, לפתע תוך כדי תפילתם החמה החלו לרדת גשמי ברכה ויהי לפלא. קידוש ד' גדול נעשה באותה שעה והכל נכחו באלוקי ישראל השומע תפילת צדיקי הדור… למותר לציין כי השומר הנ"ל רעד על חייו בהבינו כי נגע באיש קדוש ולא נרגעה רוחו עד שנשא את רבינו על כתפיו בדרך חזור לשערי העיר בכבוד גדול.
שתף את הלוט: