מחזור "כמנהג ק"ק בני רומה יצ"ו" עם פירושים והוספות שונות. שני חלקים בכרך אחד.
חלק ראשון: לימות החול, לשבת, ראש חודש, חנוכה, עשרה בטבת, ארבע פרשיות, פורים, פסח, פירוש מסכת אבות לרב הגדול רבינו משה בן מימון, שבועות, תשעה באב. – מנטובה תע"ח | 1718. [2], קיז דפים. כולל גם מגילת אנטיוכוס.
חלק שני: סליחות, ראש השנה, יום כפור, סכות, שמיני עצרת, תענית צבור, תפלת חולים. דפים צא-צג כוללים: "הערות … אברהם ידידיה בן … כמוהר"ר מנחם שמשון באזילה". – מנטובה ת"פ | 1720. בקולופון: צב, [1] דפים.
בספרייה הלאומית נמצא באוסף נדירים.
שערים בתחריט. במקום אחד ישנו תחריט נאה הנושא תזכורת מעניינת:
"ברכת העומר אל תשכח". כתמים ובלאי משימוש רב, הדבקות מקצועיות בשער ראשון ועוד, כתמי יין ונטפי נרות בהגדה של פסח, כתמי דמע ונטפי נרות בקינות לתשעה באב, במספר קבוצות דפים עם קרעים רבים ולעתים עם פגיעות בטקסט,
כריכת עור עתיקה מנומרת, מתאימה לתקופת ההדפסה, מצב כללי בינוני-טוב.
בשני דפי פורזץ אחוריים משני עברי הדף מופיעים
רישומים רבים בכתב איטלקי עתיק, לבני משפחת אוטולינגי ופואה המפורסמות. הרושמים מתארים אירועים שונים ומכוננים בחייהם כמו פטירת קרובים ועוד. הגדיל לעשות הכותב החתום בשם: "אשר אוטו" [קיצור של אוטולינגי] המתאר בכתב ידו בשירה חרוזית נאה ומליצית – נס גדול שניצל ממנו בחודש כסלו תקל"ו. כותב אחר העונה לשם "יצחק אוטולינגי" מקונן על פטירת אמו מרת "יודיתה" וחתנו "אליה אפרן".
בגב הכריכה האחורית
רישום מרגש ביותר, הכותב "יעקב אליה (פואה)" אשר יבם את אשת אחיו – חרז קינה קצרה בחרוזים בו שופך נפשו לאחיו המנוח, מפאת יופייה והמסר שהיא נושאת, נביאה כאן בשלמותה:
"עלית למרום בבחורותיך
לפני היכל עליון הדר לבשת
בכאב אנוש הורים אחים נטשת
מתגוללת בבכי שמ"חה אשתך
אמנם כוס תנחומים הנה מצאתי
אקים זרעך אחי אותה נשאתי
אחיך יבם מאח
יעקב אליה".
בעמוד אחרון מופיע רישום ארוך וקליגרפי בכתב מרובע אמנותי, בכותרת: "מצבת קבורת משה יעקב פואה", לאורך העמוד מתואר על האיש ופועלו:
"נלחם בבחרותו במלחמות נאפוליאון ראשון… נשוא פנים וירא שמים... שנת התרכ"ו לפ"ג".
