מכירה 65

פריט 138:

מכתב ארוך בחידושי תורה כולו בכתב יד קודשו וחתימתו של אדמו"ר רבי אליעזר הגר זיע"א בעל הדמשק אליעזר בחיי אביו - ויז'ניץ תרצ"ה | 1935

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $800

עמלת בית המכירות:

"ובפרט דהתחלת הנהגת הישיבה" מכתב ארוך בחידושי תורה בסוגיות דמסכת מכות, מאת מרן אדמו"ר בעל הדמשק אליעזר מויז'ניץ זיע"א, עם התייחסות לעבודתו הקדושה בראשות הישיבה. נכתב בחיי אביו רבינו הסבא קדישא בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע. 

המכתב נכתב כמענה למכתב חידושי תורה אשר נשלח אל רבינו, במכתבו דן רבינו בדברי השואל ומפלפל ברוב עוז, כתוקף חכמתו הקדושה. בראש המכתב מתייחס רבינו לעבודתו הקדושה כראש הישיבה דוויז'ניץ "כעת שניתן לי מעט מנוחה מטרדותי המרובים בהתחלת הזמן מענייני דמתא ובפרט דהתחלת הנהגת הישיבה אמרתי אעיין נא בדברי כת"ה החביבים עלי מאד". ובסיומו חתימת יד קדשו: "הק' אליעזר בהה"צ שליט"א"

נייר כפול, 2+ עמודים כתובים בכי"ק (עמוד נוסף בכתב יד אחר לא נבדק).

21X27 ס"מ. 

קרעים קלים, מצב טוב.

האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה'דמשק אליעזר' מויז'ניץ (תרנ"א – תש"ו) בן האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ. מצד אמו נכד ה'אמרי נעם' מדז'יקוב. היה ת"ח מופלג, אדמו"ר וראש ישיבה בוויז'ניץ. נסמך להוראה ע"י הגאונים המהרש"ם מבערז'אן ורבי שמואל אנגל מרדומישלא. בתקופת מלחמת העולם הראשונה בה שהה בווינה, עמד בקשר עם גדולי תורה רבים ששהו שם בעקבות המלחמה, ובהם רבי אברהם מנחם שטיינברג (בעל "מחזה אברהם") שאף הסמיך אותו לרבנות. בשנת תרפ"ב הוכתר כרבה של ויז'ניץ בחיי אביו, ושנה לאחר מכן הקים את "ישיבת ויז'ניץ" בעיירה בראשה עמד. לאחר פטירת אביו בתרצ"ו החל לכהן כאדמו"ר.

בשנת ת"ש נמלט מוויז'ניץ שנכבשה על ידי הרוסים והתיישב בטעמשוואר. בהיותו אוהב ישראל עצום מסר נפשו להצלת אחיו הנדכאים, במשלוחי מזון והצלה למען היהודים שהוגלו לביצות טרנסניסטריה שבראשם עמד אחיו בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ, לשם כך מכר את כל רכושו, בחסדי ה' הצליח להימלט ולעלות לארץ ישראל בכ"ו בניסן תש"ד, או אז הקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. לאחר מספר חודשים העמיד בראשותה את אחיינו, הרב משה יהושע הגר [לימים האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ]. זמן קצר לאחר עלייתו לקה במחלה ושהה במלון באב"ד בירושלים, עד לפטירתו בב' באלול תש"ו. נקבר בהר הזיתים סמוך לאוהל אדמו"רי רחמסטריווקא, רבינו לא הותיר אחריו צאצאים ולאחר פטירתו התחלקו חסידיו בין אחיו האדמו"רים, שעלו לארץ לאחר מכן.


בהיותו מרביץ תורה הרבה להעלות את חידושיו על הכתב, אולם רובם אבדו לדאבוננו בתקופת המלחמה. לאחר פטירתו יצאו לאור חלק מדברי תורתו בספר "דמשק אליעזר" על התורה (תש"ט) ועל ספר תהלים (תשי"ח). כרך נוסף יצא לאור בשנת תשנ"ד בעריכת נתן אליהו רוט. על שמו נקראו רחובות בבני ברק וברחובות. רבינו העמיד תלמידים הרבה, אשר נשאו את זכרו הטהור על לוח לבם, וערכו מדי שנה כינוס תלמידים לזכרו, כינוס אשר התקיים מדי שנה עד לשנים האחרונות ממש.