מכירה 65

ספר יסוד עם הגהות קדומות חשובות: הגדה של פסח הראשונה עם תחריטי נחושת וכוללת את המפה המפורסמת וואריאנט נדיר של השער - אמשטרדם תנ"ה | 1695

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $2,000

עמלת בית המכירות:

סדר הגדה של פסח עם תחריטי נחושת רבים ופירושים חשובים. למעשה הגדה זו הינה הראשונה אשר משולבים בה פיתוחי נחושת רבים המתארים ביופי רב את ההתרחשויות המקראיות לאורך ההגדה. בנוסף, בסופה מופיע לוח מקופל המכיל את מפת ארץ ישראל עם סדר חלוקת הארץ לשבטים. מפה זו היא בין המפות העבריות הראשונות ונעשתה ע"י גר הצדק אברהם בן יעקב, בעברו היה מטיף נוצרי אשר התגייר באמשטרדם. עבודותיו הטביעו חותם משמעותי על הספר העברי אך ללא ספק המפורסמת והידועה שבהם היא מפה זו אשר נעשתה על פי מפת ארץ כנען של כריסטיאן ון אדריכום.

 

בדפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר – אמשטרדם תנ"ה | 1695. [1], כו דף, [1] מפה-מקופלת. שני שערים. הראשון בפיתוח נחושת מרהיב ונדיר יותר מעותקים אחרים, אשר בראשו מופיע איור של משה רבינו הכורע על יד הסנה הבוער. איור זה אינו מופיע ברוב העותקים (צילומו מופיע בסטפנסקי יסוד). בספרייה הלאומית שוכן כמובן באוסף נדירים.

בהגדה זו באו מספר פירושים: תרגום אשכנזי של הפיוטים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא". "פירוש אברבנאל" קיצור מחיבורו "זבח פסח". שם המקצר לא פורש, אך קיצור זה אינו דומה לקיצורים האחרים הידועים יותר ובחלקו האחרון ממשיך ע"י מחבר אחר אשר בוודאי אינו ה"אברבנאל", פירוש זה נדפס אחר כך פעמים רבות. "פירוש על פי הסוד" קיצור מתוך פירושו של הגאון המקובל רבי ישעיה הלוי הורוויץ מתוך ספרו הק' ה"של"ה".

 
הגדה זו על פירושיה ותחריטיה וכמו"כ העימוד הנאה והמוקפד – מטבע הדברים שימשה יסוד למהדורות רבות שבאו בעקבותיה. סטפנסקי ספרי יסוד 454.

(ראה: על הציורים, על המפה ועל המצייר הגר אברהם בן יעקב: ב’ רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ’ 22-25. יערי 59; אוצר ההגדות 93). 

כתמי יין ושימוש, ללא שדרה, מעט הדבקות – במפה או בגוף ההגדה קרוב לשדרה,
דפים עבים ובריאים. מצב טוב מאד.

בשולי הגיליונות מופיעות הערות בכתב יד אשכנזי עתיק, מכילות הוראות שונות לליל הסדר כמו צורת סידור הקערה ושינויי נוסח עם חל בשבת וכדו'. הגהות חשובות וקדומות, עם אזכורי מנהגים מעניינים ככל הנראה ממנהגי אשכנז שלא כולם באו בכתובים עד ימינו, לא נודע לנו מי הכותב.