ספר אהל יעקב חלק ראשון – בראשית, דרושים על התורה ומדרשי חז"ל, מאת רבי יעקב קרנץ תלמיד הגר"א נודע בתואר: "המגיד מדובנה" זי"ע –
מהדורה ראשונה יוזאפעף תק"צ | 1830. [2], קטו, יב דף. סטפנסקי יסוד 492. הסכמות מאת הגאונים רבי יעקב מליסא ורבי שלמה זלמן מפוזנא-ווארשא – זצ"ל.
המגיד מדובנה היה ידוע כגדול המגידים בדורו ומאז ומקדם, מסופר כי אף רבו הגאון מווילנא היה מבקשו לומר מדרשותיו וממשליו הנפלאים. שמעו התפרסם בחייו על פני כל העולם היהודי, עד כדי שרבו המגידים אשר היו מתחזים למגיד מדובנה ודורשים בשמו. מסופר כי פעם ביקר המגיד בבית כנסת בעיר מסוימת בה האזין לדרשה אשר נשא פלוני תחת שמו של המגיד מדובנה בעצמו…..
נייר כחלחל ירקרק, כריכה עתיקה שדרת עור, נזקי עש בחלק דפים, כתמים, מצב כללי בינוני-טוב.
בשער הקדשה בכתב ידו של הגאון רבי יוסף זונדל מסאלנט
"למדרש מנחם ציון" – כך כינה רבי זונדל את ביה"כ חורבת רבי יהודה החסיד. בדף מ ו-נח הקדשות נוספות בהם השתמש עם אות המספור בראש העמוד. כמו"כ בספר חותמות של בית הכנסת החורבה.
הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ"ו – תרכ"ה) מייסד תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל מסלנט. דיין של העדה האשכנזית בירושלים. למד בישיבת וואלוזין המפורסמת מפי רבי חיים מואלוז'ין, לאחר פטירת רבו, עבר לפוזנה ללמוד מפי רבי עקיבא איגר, את דרכי לימודו ושיטתה היחודית.
לרבינו הייתה גם ידיעה רבה בתחום ההנדסה, ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין בדקדוק ובמסורה, חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר"א. רבי זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים. בכל ספרי 'חורבת רבי יהודה החסיד' מקום תפילתו של רבינו היה נוהג הוא לכתוב, "למדרש מנחם ציון" כפי שניתן לראות בעותק זה.
