ספר מאורות נתן, הכולל את הספר מאורי אור – ביאור שמות הקודש בדרך קבלת האריז"ל, מהמקובל הגדול רבי מאיר בן יהודה לייב הכהן פופרש (שפ"ד – תכ"ב), שערך וסידר את תורת האריז"ל וגוריו. עם הפירוש 'יאיר נתיב' מאת רבי נתן נטע בן רבי יהודה לייב מנהיים (נפטר תק"ג) ורבי יעקב בן רבי בנימין וואלף מווילנא, אשר עלו שניהם לירושלים עיה"ק עם רבי יהודה החסיד.
מהדורה ראשונה פרנקפורט דמיין תס"ט | 1709. [12], פח דף במקור, עותק זה חסר 4 דף אחרונים. סטפנסקי ספרי יסוד 365.
בספרייה הלאומית נמצא באוסף נדירים. הקדמות נפרדות מאת המחברים. הסכמות רבות מאת רבני ירושלים וחברון, מצרים, ונציה, פרנקפורט, פראג, ועוד רבים זי"ע. שירים מאת המחבר והמגיה.
כריכה עתיקה שדרת עור פגומה, כתמים ונזקי עש ממוקדים, שיקומים בשער, מצב כללי בינוני-טוב.
בשער מתנוססת הקדשתו הידועה של הגאון רבי זונדל מסאלנט בכתב ידו: "
למדרש מנחם ציון" כך כינה את ביה"כ חורבת רבי יהודה החסיד. כמו"כ חותמת מטושטשת של בית הכנסת החורבה.
הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ"ו – תרכ"ה) מייסד תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל מסלנט. דיין של העדה האשכנזית בירושלים. למד בישיבת וואלוזין המפורסמת מפי רבי חיים מואלוז'ין, לאחר פטירת רבו, עבר לפוזנה ללמוד מפי רבי עקיבא איגר, את דרכי לימודו ושיטתה היחודית.
לרבינו הייתה גם ידיעה רבה בתחום ההנדסה, ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין בדקדוק ובמסורה, חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר"א. רבי זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים. בכל ספרי 'חורבת רבי יהודה החסיד' מקום תפילתו של רבינו היה נוהג הוא לכתוב, "למדרש מנחם ציון" כפי שניתן לראות בעותק זה.
