סידור בדפוס צילום "סידור מהאר"י ז"ל הנקרא בשם קול יעקב" – מכונה גם 'סידור רבי קאפיל' אשר תפס לו מקום אצל צדיקים, אדמו"רים ומקובלים דפוס צילום ממהדורת סלאוויטא תקס"ד – 1804, נדפס בישראל תשל"ב | 1972. עותק נאה במיוחד.
בדף הפורזץ הקדשה עצמית המדברת בשבח הספר בכתב יד קודשו וחתימתו של רבינו
"אני הח"מ לקחתי בב"ב הסידור הקדוש הזה שמקובל אצלנו שבסידור כמו זה התפלל בו זקננו הקדוש המגיד מזלאטשוב זיע"א ויה"ר שבזכותו אזכה גם אני להתפלל בו ותפלתו תקובל למעלה ברצון וח"ש יוסף ולטוך".
סידור קדוש זה בו שפך שיח והעתיר עבור כלל ישראל והבאים לקבל ברכתו, כתמי שימוש ודמעות נראים בין דפי הסידור בין היתר בקריאת שמע שעל המיטה, תקיעת שופר, הגדה של פסח, כתמי יין בקידוש של ליל שבת קודש, תפילת ויתן לך במוצ"ש, הלל, הדלקת נרות חנוכה ועוד.
בין דפי הספר טמונים קוויטלאך רבים בכתב יד קודשו של רבינו בו מובאים שמות מקובלים רבים לתפילה "
מאיר שלום בן פריחה לרפו"ש בקרוב (רבי מאיר אבוחצירה זצ"ל),
ישראל יעקב בן עישא לרפו"ש בקרוב (מרן הבאבא באלי),
יהודה זאב בן גאלדא לרפו"ש בקרוב (המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ)
בנציון משה יאיר בן מלכה עכסה לרפו"ש (המקובל רבי משה יאיר וינשטוק).
כמו כן קוויטלאך נוספים עם נוסח לתפילה על אנשים פרטיים ועל ענייני הכלל וקוויטל פרטי מרתק, בנוסף קוויטל אחד חושף את דעתו של רבינו על הסכם השלום עם מצרים שהתהווה באותה עת: "יה"ר שאנואר סאדאת ימות במיתה משונה ויתבטל השלום שלו וכל תוכניותיו יהיו בטלים ומבוטלים וכל ארץ ישראל השלימה תשאר ביד ישראל לעולם וגימי קארטר ימות מהר במיתה משונה וירד לבירא עמיקתא מהר….".
הצדיק המקובל הרב יוסף וולטוך מזלוטשוב בצעירותו התגורר בעיר העתיקה בירושלים ומידי יום היה נכנס בחשאי לישיבת המקובלים הידועה 'בית א-ל', התבונן במעשי המקובלים. מיעט בשינה הבין וקלט כל עניין במהירות מדהימה ונהג לרשום בכל ספר קבלה שסיים ללמוד 'מוגה'. מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים בכל הארץ וזכה לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים, אולם הקפיד לא לעלות לציון רשב"י במירון בל"ג בעומר עקב ריבוי האנשים. מסופר שבאחת מתפלותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים. נפגש ולמד עם צדיקים נסתרים, פעל ישועות, והוציא 'רוחות' שנדבקו באנשים.
למרות ייסוריו הגדולים עבד את ה' בשמחה ובהתלהבות ולמבקשים את ברכתו איחל 'כל הישועות'!. בחודש אייר תשמ"ג אמר לתלמידו 'השבוע אי"ה אשבות בירושלים' ויצא עם שניים מתלמידיו להשתטח על ציוני הצדיקים בגליל. כאשר יצא ממירון אמר לתלמידיו כי אינו חש בטוב, לאחר שהמשיכו למערת האידרא התפלל שעה ארוכה ושוב אמר כי אינו חש בטוב וביקש לשתות סודה. השלושה הגיעו לצפת לקנות עבורו מי סודה וכאשר ר' יוסף סיים לברך על המשקה התעלף, הובהל לבית הרפואה בצפת והשיב את נשמתו ליוצרה.
