מכתב מוקלד במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של רבי יחזקאל פייגין "מזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" מזכירו של הרבי הריי"צ, נשלח מוורשא כ' מרחשוון תרצ"ה. ממוען "אל כבוד ידידנו הרה"ג הנודע לשם תהלה וו"ח אי"א [ותיק וחסיד, איש ירא אלקים] מוהר"ר מנחם מענדיל שי' קופערשטאך". רבה החסידי של גלובוקי.
כתוב באידיש.
בפתיחתו כותב: "מכתבי זה הנני כותב שלא לרצוני כ"כ וגם א"א לי לומר כי נצטויתי לכותבו ובכל זאת לא מצאתי לי הרשות למנוע מלכתוב דבר וענין כזה… רק מוצא הנני לנכון וכמחויב מחוק המוסר האנושי ובפרט התוריי לכתוב זה…" במהלכו מגולל שיחה שהייתה לו עם הרבי הריי"ץ ובה עלה נושא שיחה על רב מאנ"ש שכתב לרבי על רצונו לעלות לארה"ק,
ועל כך אמר הרבי שישנם כמה דרגות אצל חסידים השואלים את רבם, חלקם שואלים בכנות גמורה ברצונם לקבל תשובה אמתית. חלקם האחר שואלים באופן כזה שיקבלו את תשובה הרצויה, אבל לפחות הם שואלים. וישנם שאינם שואלים כלל רק מודיעים ומבקשים הסכם. וכאן רמז הרבי לרב הנ"ל שמבקש לעקור לארה"ק ורק מודיע הוא. אבל הרב קופרשטוק אומר הרבי הרי חבר טוב הוא והוא אינו מודיע כלל, אפי' הסכם לא מבקש ולא מתייעץ.
הרבי כיוון על שמועה שיצאה על רצונו של הרב קופרשטוק לעלות לארה"ק, וכאן הרחיב הרבי אודות גוף המעשה שלדעתו הקדושה אינו ראוי ואחראי מספיק. בכח ראייתו הקדושה הוא מתאר בצבע חי את המצב העגום של הרבנים בארה"ק שאינם זוכים להערכה הראויה להם כתוצאה מריבוי ההיצע, לא חסרים שם לומדים ורבנים, חזנים ודרשנים, מכל המינים והסוגים, ובאיזו מעלה שיהיו, גם לא מהמזרחיים ומאגודה וכו'. ורק אחד מעשרה מסתדר איכשהוא… וזה מלבד הקושי בפרנסה ששורר שם. וציין הרבי שלפחות בשם הידידות מחובתו להזהירו.
המזכיר מציין כמה פעמים כי לא נתבקש מאת הרבי לכתוב זאת ורק מעצמו חשב שיהיה זה לתועלת אם יודיע להרב קופרשטוק מתוכן שיחה חשובה זו. וחותם בכתב ידו: "יחזקאל פייגין". אח"כ מוסיף כמה שורות בהם מודיע שאחר שהמכתב היה מוכן כבר, שאל את הרבי האם לשלוח להרב את תוכן השיחה ההיא, והרבי ענה שיכול לכתוב אבל להדגיש כי זה שיחה פרטית
וצריך להיות גם חברים טובים ובפרט חסידים
וכל מה שדיברתי היה בתור חבר טוב.
23X14.5 ס"מ. סימן קיפול.
החסיד רבי יחזקאל פייגין (המכונה חאטשע; תרנ"ה – י' בכסלו תש"ב) מזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ ומנהל במחתרת של ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות.
