משניות, סדר טהרות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורה, עיקר תוספות יום טוב ועוד תוספות – מאהלוב תקע"ח | 1818.
שער בצבעי אדום, שחור. בספריה הלאומית מקוטלג במדור נדירים.
רצד דף.
נקבי עש, ללא כריכה, מצב בינוני-טוב.
בשער חתימה עתיקה "הק' בנימין זאב", בדף האחרון רישום בכתב יד עתיק: "זה אשר יאמר אחר הדלקת נרות חנוכה…" עם
רישום תפילות שונות כנראה עפ"י חסידות. חתימות נוספות בעפרון: "הק' נתן נטע בן ר' בנימין זאב הכהן ש"ם [?]".
אודות דפוס מאהלוב ראה מאמרו של פרידברג על דפוס זה בספרו על הדפוס העברי בפולין. נצטט כאן פסקה אודות חשיבות דפוס זה אצל חסידים מתוך מאמרו של אברהם יערי "הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר" מתוך קרית ספר שנה כ"ג: המדפיס ר' צבי היה תלמיד חכם וגם דייקן, ולקצת ספרים הוסיף פירוש מלוקט מספרים שונים ובכללם כתבי יד, או נוסחאות על פי ספרים מדויקים. כך הוסיף פירוש "אספת אמרים" למדרש רבה ופירוש תוספות מרובה למשניוץ.
ר' צבי זאב המדפיס ממאהלוב היה חסיד והיה מקורב לר' לוי יצחק מברדיטשוב ולר' אברהם יהושע העשיל מאפטא [האוהב ישראל] בשעה שישב ביאס ובמעזיבוז.
הסכמותיהם מופיעות בכמה ספרים שנדפסו במאהלוב. הרבי מאפטא הוא גם שעורר את המדפיס להדפיס את ה"מעמדות" ואף מסר לו את "סדר אמירת הקטורת" שסידר, לשם הדפסה בסוף המעמדות. על היחסים שבין הרבי מאפטא והמדפיס ממאהלוב מספרים החסידים סיפור מעשה זה: "פעם אחת קצף מאד הרה"ק מאפטא על המדפיס ממאהלוב, שהדפיס ספרי קדשו של הגאון הצדיק מוהר"ח [מורנו הרב ר' חיים] מטשערניוויץ ס' סידורו של שבת ובאר מים חיים, יען שהדפיס בדפוסו ספרים שאין רוח חכמים נוחה מהם, ואחר שנודע לו פקד עליו בל ידרוך על מפתן ביתו. אחר זמן הודיעו להרה"ק שהמדפיס הנ"ל הדפיס אח הספר הקדוש שער התפלה מהבאמ"ח [מהמחבר באר מים חיים] שלח אליו לומר, שמוחל לו הכל בזה שהדפיס את הספר הקדוש הזה והרשיהו לבוא אל ביתו".
