"חג האסיף הן התקדש הליל,
אולם לבי כמעט חלל מבית,
כי ביהודה מעת גלה החיל,
אין אוסף אין בציר או נוקף זית".
אלה בני הנעורים, חיבורו של אפרים לוצאטו הרופא והמשורר היהודי איטלקי (1729-1792). בחיבור כתב שירים בעברית, חלקם דו לשוניים וניתן לקוראם גם באיטלקית, באמנות נפלאה עם משקל ויתדות משתנים.
מהדורה שנייה – לונדון תקכ"ח |1768. XI, [1], 87 עמודים.
בספרייה הלאומית ועוד נמצא באוסף נדירים. בראש כל שיר מופיע הסבר על מה חובר, לעתים זה מאורע כל שהוא כמו למשל "כשלוח המלך גיורג השלישי אניה בלב ים להביאה את קרלוט שרתי מקלינברג לפניו". חלקם לכבוד חתונות ידידיו, הספדים, הרבה מהם על אהבה, תשובה, ומאורעות שונים שתקפוהו בימי חייו. שיר אחד נועז מתאר את חטאי הרופאים: "…אם מעלם שלשו, כי רצחו זנו וגם כחשו" במהלכו מפרט בחושניות… כנראה כשנכח המחבר בהתנהגותם מקרוב במהלך עבודתו. סגנון שירתו מלווה בהומור דק ואירוניה.
הדפסה משובחת על נייר בריא, כתמים, שברים אחדים, מצב כללי טוב.
בשער רישום בעלות: "לה"ו מרדכי שמואל גירונדי מק"ק פאדובה…" עם התאריך שנת תקצ"ט, ראה להלן. רישומים נוספים בלועזית.
החתום בשער הנו ככל הנראה גיסו של המחבר: רבי מרדכי שמואל גירונדי (תק"ס – תרי"ב) בן רבי בן ציון אריה גירונדי מפאדובה. היה רבה של פאדובה. תלמידם של רבי יצחק רפאל פינצי, רבי שבתי אהרון חיים מאריני ורבי ישראל קוניאן. נישא עם בתו של הרופא רפאל לוצאטו, ובכך הפך לגיסו של בנו הרופא המשורר אפרים לוצאטו.
בפולמוס הגילוח בחול המועד הוא תמך בדעת ידידו רבי אברהם חי רג'יו, ופעל להפצת הקונטרס שלו "תגלחת המאמר" שעסק בנושא. היה מגדולי הלוחמים ברפורמים. עסק רבות בקיבוץ תולדות חייהם של גדולי ישראל, ולאחר פטירתו יצאו כתביו על ידי בנו כספר. כמו"כ החזיק בספרייה גדולה של כתבי יד קבליים.
