מכירה 54

סגולה: חק לישראל מספרי היסוד הנודעים - הספר העברי הראשון שנדפס במצרים מהדורה ראשונה קהיר ת"ק | 1740

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $250

עמלת בית המכירות:

חק לישראל, סדר לימוד לימים א-ה ולליל ו. מלוקט מן התורה עם תרגום אונקלוס, מן הנביאים עם תרגום יונתן בן עוזיאל, ומן הכתובים עם תרגום. מן המשנה, מן הגמרא עם פירוש רש"י מקוצר, ומן ה"קבלה" היינו הזוהר. בצידי הליקוטים רמזי קבלה. לליל ו תורה ותרגום אונקלוס בלבד. בראש כל חלק: תפלה [מיוחדת לכל יום] לומר קודם הלימוד.


ספר זה הנו חיבורו של רבי יצחק ברוך ממצרים ונעשה עפ"י המובא בכתבי האר"י הק'. הספר העברי הראשון שנדפס במצרים.
מהדורה ראשונה – קהיר ת"ק | 1740. בדפוס אברהם יתום.
ספר זה הנו הראשון והאחרון שנדפס בדפוס זה.

חלק ראשון: בראשית ושמות. [6], קטז דף. בעותק זה חסר חלק שמות.
חלק שני: ויקרא, במדבר ודברים. [2], קב, קב, קיו דפים במקור, עותק זה מסתיים בספירה האחרונה בדף צד. 
סטפנסקי ספרי יסוד 450.

דפים אכולים, פגעי זמן, מצב כללי גרוע.

על החיבור:
מכיוון שנפסק בהלכה בהלכות תלמוד תורה, שכל אדם מישראל, גם אם הוא עסוק בפרנסה חייב לקבוע עתים ללמוד תורה בכל יום, ולשלש את לימודו במקרא, במשנה, ובתלמוד, תיקן האר"י סדר לימוד יומי שכולל מחלקי התורה הנ"ל.

את תקנת הקריאה היומית "חק לישראל" יסד האר"י כפי שסיפר תלמידו מהר"ח ויטאל: האר"י היה נוהג לקרוא בסדר הזה בכל יום בחזרתו מבית הכנסת לאחר אכילתו, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. ולכן נהוג ללמוד בסדר חק לישראל אחר תפילת שחרית עוד בלבוש הטלית ותפילין. גם כיום ישנם תלמידי חכמים הנוהגים לפתוח בו את יום הלימודים לאחר תפילת שחרית, בעוד לבעלי הבתים היה זה הלימוד העיקרי באותו יום.

פסוקי התורה נקראים מפרשת השבוע, פסוקי הנביאים נקראים על פי רוב מהפטרת הפרשה ופסוקי הכתובים נקראים מספר משלי מתחילתו ועד סופו (מלבד חמשה הפסוקים האחרונים) ואחר כך מחמשת חלקי ספר תהלים. פרקי המשנה נקבעים על פי היום בשבוע: ביום ראשון פרק מסדר זרעים, ביום שני מסדר מועד וכן הלאה. קטע הגמרא הוא על פי רוב מהפרק בתלמוד הבבלי המקביל לפרק המשנה, בעיקר קטעים אגדתיים וקלים, (בימי ראשון ושישי נבחרים קטעים מתוך המסכתות ברכות ונידה). קטע הקבלה הוא מתוך ספר הזוהר.

סדר הפסוקים והפרקים כפי שנהוג היום הודפס לראשונה על ידי רבי יצחק בן ברוך שחילק את ששת סדרי המשנה לששת ימות החול, והתאים את הסדר ללימוד מהיר ומסודר. לסדר זה הוסיף החיד"א קטעי הלכה ומוסר וקראם על שמו "יוסף לחק". החיבור התקבל בכל תפוצות ישראל, בעיקר בקרב חסידים ועדות המזרח ואפי' בקיצור שו"ע כתב שבעל בתים יקבעו לימודים חק ולא יעבור בספר זה מדי יום ביומו.