ספר מנורת המאור, חיבור קדמון מיסודי המוסר והמחשבה לרבי יצחק אבוהב הספרדי זצ"ל. מהדורה מוקדמת עם הוספת ביאור מילים זרות – נדפסה במנטובה. בקולופון שנת הדפוס היא שכ"ג (1563), אך כמה שינויים מזעריים וחמקמקים מלמדים אותנו שמהדורה זו הנה שונה ונדפסה מאוחר יותר.
מהדורה זו נדפסה דף על דף על פי מנטובה שכ"ג. השער זהה בכל פרטיו לשער ההוצאה ההיא ואף כאן נדפס: "בשם השותפים… ר’ אפרים יצ"ו ב"ר יצחק ז"ל… ר’ מאיר יצ"ו ב"ר… משה היילפרון ז"ל מויניציאה והסופר… מאיר יצ"ו ב"ר אפרים ז"ל מפדובה", אלא שבמקום הדוכוס
גוליילמו גונזאגה נדפס שמו של
וינציציאו גונזאגה, שעלה לשלטון בשנת שמ"ז, ובאותה שנה ר’ מאיר ב"ר אפרים כבר לא היה בחיים. גם הקולופון כאמור נעתק בשלימותו מהוצאת מנטובה שכ"ג, אלא שכאן נדפס: "בדפוס שהוא בתוך המגדל עוז מהשעות מהנדיב מיסי יאקומו רופינילו". כל אלו מלמדים שהעותק נדפס אחרי שנת שמ"ז | 1587, בספרייה הלאומית (שם שוכן באוסף נדירים) נרשם: ש"נ לערך. בכל מקרה חלק מהספריות ובתי המכירות נפלו בטעויות הנ"ל ולא שתו לבם למהדורה זו.
קיו דף. שער בתחריט נאה, כמו"כ כל נר ונר בחיבור זה ממוסגר בתחריט נאה. שער משוקם, דפים נוספים משוקמים לעתים עם פגיעות בטקסט, בקצת דפים חיתוך עקום הפוגע בראש הטקסט, כתמים, נזקי עש בשולי קבוצת דפים, ספר נדיר במצב בינוני-טוב.
העותק בעוטר בהגהות והערות רבות בכתב אשכנזי איטלקי בשולי הגיליון, מהם ארוכות ומשמעותיות. בעמוד אחרון חתומים השמות: "אליעזר בר אשר" "נייא הויז" "לאות ולמופת". לא עלינו על זהות הכותב, ללקוחות החשובים פתרונים.
