מכירה 48
פריט 110:
מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של "ועד בית חנוך הישן לבנות ירושלים" מיום ה' לחודש אדר תרפ"ג, המכתב ממוען אל "מע"כ הרבנים הגאונים הגדולים בד"צ לכל מקהלות אשכנזים",
במכתב קובלים יו"ר הוועד רבי מנחם מנדל דייטש (חמיו בזיוו"ש של מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד) והמזכיר רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות (אשר המכתב כולו כתוב בכתב ידו) על השו"ב הגאון רבי אליהו ראם מבירז והשו"ב רבי משה ויינשטוק (דודו של המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק – אח של אביו רבי מרדכי דוד) אשר "שולחים בנותיהם לבית אשכולות מרירות של "שפיטצער"…". ומבקשים בעקבות פרסום הרבנים בקול ישראל "שתוציאו מכח אל הפועל המודעא שלכם ופעלו על השו"בים שיוציאו בנותיהם מהבתי ספר "שפיטצר" וגם להודיענו אם משו"בים כאלה מותר לאכול משחיטתם?" [!!!!]. חורי תיוק וסימני קיפול.
רקע: בית הספר שפיצר נוסד בשנת תרע"ח – 1918, ע"י המחנכת הדגולה חנה מרים שפיצר, אשר ראתה בעיניים כלות מחד את ההשכלה עושה שמות בקרב בנות הישוב הישן בירושלים, ומאידך את חוסר ההשכלה הבסיסי של בנות ירושלים, החשש שלה הן הגשמי והן הרוחני של הבנות הוביל אותה להקמת "תלמוד תורה לבנות א'" בתחילה בביתה הקט ולאחר מכן ב'בית יהודיוף' הנישא עד היום בשכונת הבוכרים בעיר.
שפיצר ניסתה לגייס ארגונים שונים לצורך הקמת בית הספר ונתקלה בהתנגדות גדולה מצד בני הישוב הישן, היא פנתה ל'אגודת ישראל' אשר חמיה הרב שמואל זנוויל שפיצר היה מפעיליה החשובים בעיר והיא סורבה מאחר והתעקשה ללמד את הבנות גם את השפה העברית, כשנה לאחר ההקמה תנועת המזרחי נענתה לבקשתה ופרשה את חסותה על בית הספר בתנאי קודם למעשה מצידה של שפיצר שלא יהיה אזכור לתנועה בשום מקום כדי שלא למנוע מאנשי הישוב הישן לשלוח את בנותיהן למוסד, אולם בעקבות כך הוטל חרם על בית הספר.
למרות החרם, רבים וטובים מגדולי ירושלים של מעלה שלחו את בנותיהם למוסד חשוב זה שהציל רבים וטובים מרדת שחת.
מכתב זה שלפנינו מביע יותר מכל את עצמת המחלוקת והקנאות בין גדולי ירושלים בעניין החינוך הטהור.
שתף את הלוט:
