כתב יד בכתיבה תימנית, כתיבה נאה ואחידה בעברית וערבית יהודית,
עוסק באסטרולוגיה וקבלה מעשית עם איורים קבליים רבים. המאה ה-19.
מלמד על קמיעות שונות וסדר עשייתם וכוונותיהם "זה הקמיע מקודש ומנוסה לכל דבר והו שם המפורש על תשר"ק…" ניתן למצא בו קמיעות לשלל נושאים: לעין רעה, למשא ומתן, לנער הבוכה, לאהבת אשה על בעלה, לאבד שונא, "…כל מי שירצה לכתוב קמיע או לצאת מבית לבית או לצאת לדרך או לישא אשה או לעשות מלאכה או להשליך גורלות לא יעשה כי אם באלו השעות ואלו הן…"
כן עוסק ברפואות וסגולות שונות: לחשישת עינים, לשכחה, למי שאחזתו רוח רעה, לידע החולה אם יחיה אם לאו, לפתיחת הלב.
עוד בכתב היד:
"תאתיר אלז' אלאמלאך וסעודהא" (13ב).
"תחליית נגום אלרגאל אלי"ב" (15א).
"תחלית אלנסא אלנגום אלאתנעש" (19א).
בסוף כה"י מוזכר שמו של סלימאן בן דאוד. בפורזץ אחורי חתימת בעלים: "אני הצעיר בנימין משה הון" "ברוך ששון"
18X12 ס"מ. 25 דף. כריכה עתיקה, מהתקופה?, כתמים, עמוד אחרון קרוע לאורכו, דפים מנותקים כקבוצה, כתמי דיו בקצת דפים.
