מכירה 45
פריט 183:
מכתב תגובה חריף, מרבי משה זק בנוגע לכתב רבנות אשר נשלח אל אביו רבי מנחם מנדל זק, מאת העדה החרדית בירושלים – ריגה תרצ"ב.
רקע: בשנת תרצ"ב בשלהי ימיו של מרן גאב"ד העדה החרדית רבי יוסף חיים זוננפלד החלה העדה החרדית בעידודו של מרן רבי יוסף חיים, בחיפוש אחרי גאון בעל שיעור קומה אשר יתחיל לכהן כממלא מקומו. עלו שמות של מועמדים רבים וביניהם הגאון רבי מנחם מנדל זק רבה של ריגה, אשר לפי המשתמע במכתב בנו, מינויו כבר הוסכם על העדה החרדית, ונשלח אליו כתב רבנות חתום בידי רבי יוסף חיים זוננפלד ומוסדות תורה וחסד שונים. לבסוף מיניו של הרב זק לא יצא אל הפועל למגינת לבם של יהודי ירושלים ורבניה.
במכתב המונח לפניניו מתגלית הסיבה להימנעותו של רבי מנחם מנדל לעלות לירושלים, וכך כותב בנו: "נבואת חכם הרואה את הנולד כמותו נתקיימה בכל פרטיה ודקדוקיה אף יותר על המדה גם לפי נוסח "הארץ ישראלי", ובכל יום ויום חדשים לבקרים הננו מקבלים "באהבה" כתבי פלסתר ואזהרות שונות ומשונות… בחרופים וגדופים וזילותא דבי דינא לבלי לעזוב חלילה את מקומנו, כמו "להרים מכשול" "מכתב גלוי לכת"ר וכדומה". ומוסיף בנו ומסביר, היות שאבינו רואה שאין כל העדה מוכנה להיות כפופה ונכנעת למיניו כפי אשר צפה מראש, אשר אנשי מדון לא השקט לא יוכלו, לכן הינו מושך את ידו ונמנע מלקבל את כתב הרבנות. ככל הנראה היו אלו דברי הגאון רבי מנחם מנדל, אשר כנראה מן הנימוס חתם על המכתב רק בנו רבי משה.
שריד היסטורי מרתק לפרשיה עלומה בדברי ימיה הסוערים של העדה החרדית. דף נייר כתוב משני צדדים, בכתב יד נאה. 29X23 ס"מ. סימני קיפול, קרעים קלים ללא חסרון, הדבקה על הצד האחורי של המכתב ללא פגיעה בטקסט, כללית מצב טוב.
הגאון הרב מנחם מנדל דובער זק (תרל"א – תש"ג) למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי יוסף דב סולובייצ'יק אשר עד סוף ימיו החשיבו לרבו המובהק, ולאח"מ אצל בנו רבי חיים הלוי. היה נחשב לתלמיד חבר לרבי מאיר שמחה מדווינסק – האור שמח אשר מכנהו בתשובותיו "חברי הגאון" או "הגאון האדיר". האור שמח אף מסר לידיו את כל כתביו על מנת שידפיסם. ביתו היה פתוח לרווחה, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע רבינו רבות לפליטים ולרבנים אשר ניסו לעזוב את רוסיה.
שתף את הלוט:
