רקע – אירגרף
שירות איירגרף אזרחי בארץ ישראל, 1941-1945 [ההסבר מתוך תולדות דואר האויר של ארץ ישראל, מוזיאון הדואר- מוזיאון ארץ ישראל] – הומצא בשנות השלושים על ידי חברת איסטמם קודק בשיתוף חברות התעופה אימפריאל איירווייז ופאן אמריקן במטרה להפחית את משקל הדואר שהועבר בדרך האוויר. בזמן מלחמת העולם השנייה הציג משרד הדואר הבריטי את שירות אייר-גרף כאמצעי תקשורת בין אנשי הצבא המשרתים מעבר לים למשפחותיהם. תוכן ההודעה או המכתב היה נרשם בטופס מיוחד בעל מספר סידורי, שהיה מצולם למיקרופילם. סרט הצילום היה נשלח ליעדו ושם פוּתח בהגדלה ונשלח לנמען. לשם השוואה, משלוח 1600 מכתבים ממוזערים על סרט צילום שקל רק 150 גרם ואילו משלוח 1600 מכתבי דואר אוויר שקל 22 ק"ג. העתק של סרט הצילום היה נשמר למקרה שהמטוס לא יגיע ליעדו כדי שניתן יהיה לשחזר את המכתבים למשלוח מחודש. בראשיתו, היה השירות נחלתם של אנשי הצבא בלבד, ורק במאי 1942 הוא נפתח לשימוש אזרחי. שירות האייר-גרף מבריטניה לאזור המזרח התיכון שנחנך ב1941 התרחב בהדרגה לאזורי לחימה נוספים. השירות הסתיים ב31 ביולי 1945 ובמשך שנות פעילותו נשלחו באמצעותו 135,224,250 תכתובות ממוזערות.
מחקר מקיף על השימוש באגרות הללו לארץ ישראל נעשה על ידי אגודת אספני ארץ ישראל בבריטניה: The Civilian Airgraph Service in Palestine, 1941-1945 Julius Fletcher, Hartwig Danesch. מצורף חומר בנושא.
2 אגרות האיירגרף שלפנינו נשלחו לאותו נמען, פעם לתל אביב בגרמנית בשנת 42 ופעם לירושלים באנגלית בשנת 44. תוכן חשוב ומרגש מאוד מהימים ההם. כדאי לקרוא!
פריט חשוב לאספני מלחמת העולם, לאספני השואה, לאספני תולדות הדואר, ולכל המתענינים בפריטים ההיסטוריים של תולדות עמנו בדור האחרון.
מצב: טוב מאוד
