רקע:
האבא והחותן שלחו מכתבים וגלויות מברסלאו, דיסבורג וברלין, לבן ולבת, שעלו ערב השואה לארץ ישראל. הבן והבת היו אספני בולים. הם בקשו מהוריהם לשלוח אליהם את כל הבולים והגלויות הנאציות, הנוראות ביותר, כדי לשמר ולתעד באוסף שלהם תקופה נוראה זו של עליית הנאציזם בגרמניה. ההורים אכן שלחו גלויות מתועבות שהוציא הדואר הגרמני, כמו גלויה שבה נראה הפיהרר ימח שמו מחייך לקבוצת מעריצות, ימח שמן. כמובן ששאר יהודי גרמניה לא שלחו גלויות כאלו לאחיהם בארץ ישראל. את הסוף הנורא של הפתרון הסופי הם לא חזו. הוריהם, ששלחו את כל הגלויות והמכתבים נהרגו בשואה. המכתב האחרון ששלחו הוא ממחנה המעבר!! של יהודי ברסלאו בדרכם לאושוויץ.
כפי הנראה זה המכתב היחידי בעולם ששרד מהמסע האחרון והנורא של קהלה קדושה זו! פריסת השלום האחרונה מהיהודים שם!!
כולל:
• מכתבים שקיבלו כשגרו עדיין בברסלאו [עד שנת 37]
• מכתב שנשלח לכתובתם בברסלאו, אך נכתב עליו שהם עברו לקופנהגן.
• מכתבים וגלויות מההורים ומקרובים אחרים בגרמניה עם סדרות בולים ואיורים נאציים שנשלחו לארץ ישראל, 1938 – 1941
• גלויה שקיבלו מסוחר באלבומי בולים בגרמניה
• המכתב היחיד ששרד ממחנה המעבר של יהודי ברסלאו בדרכם לאושוויץ.
ב-31 במרס 1941 עדיין נותרו בברסלאו 9,184 יהודים. בספטמבר אותה שנה רוכזו רובם ב'בתי יהודים' מיוחדים, ובנובמבר הוחל בהעברת היהודים למחנות מעבר זמניים בשלזיה. בין המגורשים היו מורים, והם ניסו לקיים מסגרת לימודים גם בתנאי המחנה, ואולם, כעבור ימים מספר הופסק הניסיון, עם שילוח המגורשים למזרח. מחנה המעבר שממנו נשלחה המעטפה הזו הוא: Grüssau transit camp (ראו בחותמת). משם חלקם הועבר לאושוויץ, וחלקם לטרזינשטאט. מר בדיריאן ששלח את המכתבים מברסלאו ואת המכתב הזה היה בין הנשלחים משם לטרזינשטאט. שם הוא נהרג על קדוש ה'. את המכתב הזה הוא שלח לקרובו, אף הוא באדריאן באמריקה ולא לארץ ישראל, יתכן בגלל שחשב שיש יותר סיכוי שיגיע לתעודתו, שכן בריטניה הייתה במצב מלחמה עם הגרמנים ואמריקה עדיין לא.
הלוט הוא של משפחות ארטמן ובדריאן, שהיו מחותנות זו עם זו.
סה"כ 23 פריטים
מצורף צילום דף עדות מיד ושם
מצבים משתנים. באופן כללי טוב. המכתב ששרד ממחנה המעבר בלוי.
