רקע – התרבות הישראלית
בשנת תרע"ב יזם הרב צבי יהודה ביפו את אגודת 'התרבות הישראלית' כאשר הרב זצ"ל משמש כנשיא האגודה ומורה דרכה. מטרת האגודה הייתה חיזוק התרבות הישראלית. במאמר בראש הקובץ הספרותי הראשון שהוציאו, שאף הוא נקרא התרבות הישראלית, כתב רבינו מאמר בשם "התרבות הישראלית" בו הוא מבאר שהמובן של תרבות הוא ריבוי שכלול ויציאה אל הפועל בכל מסיבות החיים של היסוד האחד הפנימי הטבעי של אותה אומה, ובישראל הוא האחדות הא-לוקית בנשמתה ובכל חייה של האומה. קול ד' הוא הטבע הפנימי שהתרבות הישראלית מוציאה מרבה ומשכללת אותו בכל חייה.
קובץ זה יצא בשנת תרע"ב ובו מאמרים נוספים של רבינו, ושל גדולי המחשבה והמדע יראי ד'. בקובץ הופיעו גם דברים מכתב ידו של הרב זצ"ל. הקובץ הזה עשה רושם עצום על כל החוגים המשכילים ביפו, ואף י"ח ברנר שהיה רחוק מאוד מדת התבטא בהתפעלות עצומה.
רבינו שקד על הוצאת חוברות נוספות, ואכן יצאה חוברת נוספת שאף היא פעלה רבות על המחשבות והלבבות.
לימים סיפר הרב צבי יהודה: "אז"ר [זקן הסופרים ביפו] היה בן בית אצלנו, ואז, המתקנו סוד בינינו, שצריך לעשות משהו ציבורי, איזו פעולה ספרותית של בניין, כנגד ספרות החורבן. קראנו לחוברת, "התרבות הישראלית". הוצאה בעילום שם העורך, ומאמר שאני כתבתי בעילום שם… צורף שם גם המאמר מזרעונים, "ייסורים ממרקים", שמטפל בענייני הכפירה".
בד בבד עם התורה שבכתב הזו פעל רבינו נמרצות גם לתורה שבעל פה: הרצאות סדירות בענייני מחשבה ומדע ברוח ישראל האמיתית, ואף לזה הייתה השפעה גדולה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בתרע"ד, נפסקה פעולת האגודה זו.
הפריט שלפנינו
מכתב מקורי, על נייר הרשמי של האגודה. כתב ידו של הרב צבי יהודה וחתימת ידו. חותמת אליפסית סגולה ליד חתימתו.
המכתב ממוען "לכב' הרה"ח הנעלה ד"ר י' מרקין". הוא עוסק בשני הצדדים של האגודה: הרצאות ובקובץ הספרותי: הזמנתו של ד"ר מרקין לשאת את הרצאתו, ע"פ סדר ההרצאות שקבע ועד האגודה, באור לראש חדש חשון באולם ה"תחכמוני" ביפו, וכן שיביא את מאמרו לחוברת הבאה.
הרב צבי יהודה חותם בשם ועד "התרבות הישראלית".
נדיר מאד !
