מכירה 38
פריט 257:
ספר דרכי תשובה על שו"ע יו"ד, חיבורו של האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש שנודע על שם ספרו זה. מהדורה ראשונה, כל שבעת חלקי הספר שנדפסו במקומות שונים. סה"כ 5 כרכים:
כרך ראשון: חלקים א-ב – הלכות שחיטה וטריפות, נדפס בדפוס האלמנה והאחים ראם בווילנא תרנ"ג – 1892-3. [4], שנט דף. ללא השער הנפרד לחלק שני.
כרך שני: חלק שלישי ורביעי. נדפס בדפוס הרבנים שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, מונקאטש תרס"ג – 1903. קנו; [1], קנח-שפ דף. בסופו כרוכים "השמטות ותיקונים לדרכי תשובה הל' שחיטה וטריפות – דפים נדירים יותר שנדפסו בנפרד [8] דף.
כרך שלישי: חלק חמישי, נדפס בדפוס של הרבנים חיים יהודא גולדנברג ויוסף העכט, סוואליווע [סוליבה] תרע"ב – 1912. [1], א-קעח, קפ-רכד, רכד-רמז דף. שער מנותק ופגום בחלקו, דף אחרון חתוך ללא חוסר בטקסט. כריכה מנותקת ושדרה חסרה בחלקה. כל החלקים עד לחלק זה נדפסו בחיי רבינו המחבר זצ"ל.
כרך רביעי: חלק שישי הלכות נדה, נדפס בדפוס של שלמה זלמן נייפעלד בראטיסלווא-גאלאנטא [פרשבורג] תרפ"א – 1921. [2], קיט דף. עם הקדמת רבינו האדמו"ר ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש בן המחבר, אשר השלים בעצמו את החיבור בחלק זה. 2 הדפים הראשונים עם קרעים ללא פגיעות בטקסט. בדף האחרון קרעים עם פגיעות בטקסט. כריכה מנותקת חלקית.
כרך חמישי: חלק שביעי, הלכות מקואות, נדפס ברדפוס הרבני אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, מונקאטש תרצ"ד – 1934. חלק זה נכתב כולו ע"י רבינו ה'מנחת אלעזר' כהשלמה לחיבורו הגדול של אביו. [2], מב דף. שער עם דיו אדומה. מעט הדבקות. מצבים משתנים, פגמים שונים, כתמים. ברובם מצב כללי טוב.
כריכות ישנות, חלקן תואמות לתקופת ההדפסה.
בחלק שישי חותמת בעלות: "חנניה יום טוב ליפא האלברשטאם, בן הרב הגהצ אבדקק קלוזש יצו" – בנו בכורו וחביבו של רבינו האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע, אב"ד קלויזנברג.
אחד עשר ילדים שיכל השפע חיים בימי הזעם בשואה האיומה. 10 מהם הי"ד נספו במחנות ההשמדה, והבכור, חנניה יו"ט ליפא הי"ד, שרד את המחנות ולדאבון לב ימים ספורים לאחר השחרור לקה בטיפוס, ממנה שבק חיים לכל חי, ונטמן בקבר אחים על אדמת גרמניה. ליפא'לי, הוזכר על ידי הרבי בגעגועים עזים עד ערוב ימיו, והוא מיאן להינחם עליו. ככל הידוע לנו לא נראו בעבר בבתי מכירות פריטים שנותרו למזכרת מבנו הקדוש של הרבי זי"ע.
על הספר רישום נוסף בעיפרון: "שייך להרב הגאון הצדיק יקותיאל יהודה האלברשטאם, אב"ד קה"י [קהל יראים] ספרד" ורישום נוסף מחוק בחלקו עם שמו של הרבי השפע חיים, לא בדקנו אם אכן מדובר בכתב יד קדשו. ורישומים רבים נוספים של הזכרות חסידים, בין היתר: "טובי' גדלי' בן טויבא לעפקאוויטש מארגרעטען יצ"ו שנת תרפ"ו", משה אלי' בן רבקה עסטרייכער", חיים יוחנן לעפקאוויטש מסאטמאר". רישום הלכתי בפורזץ שלא נבדק.
חותמות בעלות על חלק מהכרכים האחרים: הרב יוסף לרנר שו"ב בני ברק (ראה להלן), יהושע ב"ר צבי שואל שו"ב בטעקוטש".
רבי יוסף לרנר (תרס"ט – תשמ"ח), "השוחט של החזון איש", רבה של טקוץ' ואיוועשט ברומניה, נולד בבענדער ברומניה והתייתם מאמו בגיל צעיר, למרות שאביו שהיה נגיד בעמיו איבד את כל ממונו השחיר רבי יוסף הצעיר את שיניו והשקיע את עצמו בתורה ועבודה, למד בישיבת קישינוב ונלקח לחתן ע"י רבי דוד צימרינג מראשי הישיבה. חסיד נלהב של האדמו"ר יצחק טווערסקי מסקווירא – קישינוב ולאחר פטירת רבו זה דבק ברבינו האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זי"ע. בשנת תש"י עלה לארץ הקודש וסירב למשרות רבניות שהוצעו לו ובחר למושב לו את עיר התורה בני ברק בשביל חינוך ילדיו, שם התקשר בעבותות אהבה לרבינו ה'חזון איש' שמצידו השיב לו אהבה בכפליים כאשר עמד על טיבו. מרן החזון איש שעמד על יראתו שקדמה לחכמתו הורה לרבי יוסף לכהן כשו"ב דמתא בני ברק, ומרן זצ"ל הקפיד לאכול משחיטתו ואף הורה לאנשים מסוימים לקחת את רבי יוסף כמוהל לבנם באשר הוא ירא שמים. למרות שלא קיבל רבי יוסף פניות לקבל על עצמו את עטרת הרבנות נענה לפניותיו החוזרות ונשנות של רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק שימלא את מקומו בעת שהוא נעדר מן העיר, וכך במשך למעלה מעשור היה רבי יוסף מ"מ רבה של העיר בני ברק. רבי יוסף היה גם השו"ב הקבוע של האדמו"ר ה'חלקת יהושע' מביאלה והיה בקשרי ידידות עם גאב"ד פוניבז', האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ והאדמו"ר מוהר"ן מספינקא. בעל מחבר 'לקח יוסף'.
שתף את הלוט:
