מכירה 38
פריט 171:
מסמך מעניין, חלקו מוקלד וחלקו בכתב יד, "תעודת חבר" המעידה על קבלתו לחבר בשכונה ובחברת "שערי חסד" הירושלמית, של "הנכבד אדאלף לעווין הי"ו בעיר קאניגסשיטטע" כמו"כ את הסכמתו לתקנות החברה. מתאריך כג' כסלו תרע"ג. חתומה ע"י הרבנים, חברי הועד הראשי מהמושבה ונאמני חברת גמ"ח הכללי שערי חסד – מיקירי קרתא דירושלים זצ"ל, לפי הסדר דלהלן:
מרדכי הירץ שפירא
אליהו ראם
אברהם אהרן הלוי פראג
אליהו מאיר לייבאויץ
שמואל זנוויל שפיצר
נפתלי צבי פרוש
מתחתם מאשרים את הנ"ל בחתימתם, גבאי ומנהלי החברה לפי הסדר דלהלן:
יוסף חיים זאנענפעלד
שלום שמחה שיינפינקל [?]
מנחם נחום כ"ץ
ארי' ליב בהררא"ד דובער הלוי עפשטיין
נחום בערגמאן
עם החותמות הרשמיות של המושבה והגמ"ח הכללי. מהצד השני "ברור דברים" בכתב יד, בו מעידים החתומים על הפקדת הסכום הנדרש לחברות במושבה ע"י הנ"ל, חתומים לפי הסדר דלהלן:
מרדכי הערץ שפירא
אברהם אהרן הלוי פראג
זלמן צוויג
אליהו מאיר לייבאויץ
שמואל זנוויל שפיצר
נפתלי צבי פרוש.
מידות: 21X14 ס"מ. כתמים קלים, מסמך מקורי ונדיר במצב כללי טוב.
רקע: שכונת שערי חסד הירושלמית. יוזמי השכונה ומקימיה היו ראשי ארגון 'גמ"ח הכללי', ששימש כארגון צדקה החל משנת תר"ל (1870), בראשותו של הרב שלמה זלמן פרוש. בשנת תרס"ח יסדו ראשי הארגון, בראשות נפתלי צבי פרוש-גליקמן (בנו של הנ"ל) ושמואל זנוויל שפיצר, את 'חברת שערי חסד לבניית בתים בירושלים', אשר נועדה לסייע ליהודים חרדים לרכוש דירה צנועה בירושלים בתשלומים מפליגים ללא ריבית. השכונה יועדה למשפחות אשכנזיות בלבד, ורובם הגדול של תושביה היו תלמידי ישיבות ואברכים. בל"ג בעומר תרס"ט נערכה חגיגת הנחת אבן הפינה לשלושים הבתים הראשונים, במעמד הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים.
מראשיתה ועד ימינו התאפיינה שערי חסד באופי הדתי-שמרני של תושביה. מאחר שיועדה מלכתחילה לדיירים חרדים ואשכנזים בלבד, רבים בה הסיפורים על יושביה, המתוארים כדמויות הוד מתוך סיפורי חסידיים קלאסיים.
בית הכנסת, שנקרא על שם הגר"א מווילנה, השוכן ברחוב בר זכאי שבמרכז השכונה. הוקם בעשור השני של המאה ה-20, סמוך למועד הקמת השכונה, על ידי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן שהתרים את תושבי השכונה הפרושים ההולכים בשיטת הגר"א. הוא משמש כ'שטיבלך', ובין מתפלליו לאורך השנים אישים ידועים מתושבי השכונה, ובהם רבני השכונה הרב יעקב משה חרל"פ והרב אברהם דוד רוזנטל, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון והרב יוסף בוקסבוים.
שתף את הלוט:
