מכירה 35
פריט 107:
מכתב מוקלד במכונת כתיבה, על נייר רשמי של "ישיבת שער השמים הקדושה והגדולה ללימוד הנגלה והנסתר והתלמוד תורה ירושלים" מתאריך ערב ראש השנה תשי"א, ממוען אל הרב הגדול… יהודא ליב זעלצער שליט"א המנהל הכללי דאגודת הרבנים ונשיא לשכתנו בנויארק, במהלכו מברכים: "שנה טובה ומבורכת ויזכה להכתב ולהחתם… לחיים טובים ולשלום, כאוות נפשו הכבודה ונפש ידידיו…" ומבקשים מאתו להשפיע על ידידו הגר"א סילבער שליט"א כי יואיל להכניס את המוסד ברשימת המוסדות שהועד תומך בהם, "יודעים אנו שהגר"א זילבעריש לו דעה מוטעית בהחלט על ישיבתנו (בגלל זה שבעת ביקורו בארץ הקודש לא ביקר בישיבתנו אף זאת שהוזמן פעמיים והבטיח לבקר) לכן נבקש מכת"ר שליט"א כי יואיל נא… ולהעמידו על טעותו…" כאן מביאים רשימה ארוכה של רבנים שביקרו בישיבה ואצלם יוכל הגר"א הנ"ל לברר ולהתרשם, "ומדוע ולמה יקפח הגר"א זילבר את ישיבתנו…" ומסיימים בברכתם: "ונזכה כולנו לשנת גאולה שלמה וישועה עולמית, והרמת קרן התורה ולומדיה בטהרה, והרמת קרן ישראל, אמן" וחותמים בכתב ידם: "חיים יודא ליב אויערבאך" "מאיר שווארץ" והחותמת הרשמית [מטושטשת] של הישיבה. מידות: 20.8X2.5 ס"מ. כתמים, קרע בתחתית ראה תמונה, מצב כללי טוב.
הגאון המקובל רבי חיים יהודה ליב אוירבך זצ"ל (תרמ"ז – תשי"ד). אביו של הגאון פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ודור שביעי להאדמו"ר רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט זיע"א, הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18, בשנת תרס"ו ייסד את ישיבת המקובלים שער השמים, למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים.
הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ זצ"ל (תרי"ט – תשי"ג) בן רבי אהרן. כיהן כרב ואדמו"ר בזוולוב, וסמוך למלחמת העולם הראשונה קבע מושבו בפודהייץ שבגליציה ועל שמה נקרא הרב מפודהייץ, היה מקורבם של אדמו"רי ספינקא-זידיטשויב, וכן נסמך בכתב לאדמו"ר ע"י מרן ה'אמרי יוסף' זי"ע בעצמו. בתרפ"ז עלה לארץ, והתקשר עם חסידי קרלין בירושלים. רוב חיבוריו בקבלה אבדו עם נפילת הרובע היהודי בתש"ח. חיבר "רמ"ז" על התורה, [ר"ת שמו רבי מאיר זוולובער] סידור ותהלים ותיקון חצות עם פירוש מתוק מדבש. לימים אמר שבעת עלייתו ארצה זרק לים את כל הסמיכות לרבנות ואדמו"רות באשר הם, עובדה מעניינת נציין: לפני פטירתו בל"ג בעומר תשי"ג ישב הרבי מבעלז עם תלמידיו ושוחח אודות חכמי ירושלים הבקיאים בתורת הקבלה, בתוך כך הזכיר את שמו של רבינו והתבטא: "אומרים עליו שהוא יודע ללמוד קבלה" והוסיף: "איך האב איהם נאך פארכאפט" [אני עוד זכיתי להכירו], הפלא היה גדול שהרי רבינו היה עדיין בארץ החיים, והרבי הזכירו כמי שנפטר, למחרת בלילה נפטר רבינו לבית עולמו. על שמו ולזכרו הוקמה ישיבת מאורות התורה בקרית יערים – טלז סטון, ע"י צאצאיו.
שתף את הלוט:
