מכירה 19
פריט 214:
מכתב מיום א' צום גדליה תשכ"ד בכתב יד קודשו. חתימתו וחותמתו של הריא"ז המקובל הרב ישעיה אשר זליג מרגליות זצוק"ל. המקובל הרב ישעיה אשר זליג מרגליות (הריא"ז) (תרנ"ד, 1894 – כ"ז בניסן תשכ"ט 1967) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים. מרבותיו: רבו הראשון היה רבי אברהם שמחה הורוביץ, האדמו"ר מבארנוב. רבו השני היה הרב חיים שאול הכהן דוויק, בישיבתו (ישיבת רחובות הנהר), שבשכונת הבוכרים, למד קבלה. הריא"ז הכיר לרבי חיים שאול את החומשים עם הפירוש הקבלי "היכל ברכה", מאת האדמו"ר מהרי"א ספרין מקומרנא, והוא רצה להוציאם לאור מחדש, אך למרות כל ההכנות לא עלה הדבר בידו, עקב מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה עת. בשנת תרפ"ה, בשליחותו של רבי חיים שאול, נסע הריא"ז לדמשק, והשתטח שם על קברו של רבי חיים ויטאל. רבו השלישי של ריא"ז היה "הסבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. הריא"ז הוא זה שקישר בין הרב אלפנדרי לבין רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש. הסבא קדישא לא נהג ללחוץ יד לאף אדם מלבד לאדמו"ר ממונקטש ולרבי יוסף חיים זוננפלד, אך בערבי שבתות, לאחר תפילת ערבית, בעת ששוחח בדברי תורה עם הריא"ז, עד שעת צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם, חרג ממנהגו זה והושיט ידו לריא"ז ושלחו לביתו. הריא"ז פעל להוציא לאור את תשובותיו של הרב אלפנדרי, וכן פרסם את תולדותיו בהקדמה לשו"ת. הריא"ז עמד בקשר הדוק עם החזון איש, והחליף עמו מכתבים. כן החליף מכתבים עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמר, והיה איתו בידידות רבה. הריא"ז היה קשור בכל נימי נפשו למירון ולרבי שמעון בר יוחאי, והיה מגיע לקברו מספר פעמים בשנה. את יום ל"ג בעומר חגג כיום טוב ממש, לבוש בשטריימל ובגדי שיראין. אהב את מנהג החלאקה, ואלפי ילדים איבדו את מחלפות ראשם תחת מספרי הכסף שלו שהיו קשורות לצווארו בשרשרת זהב, תוך כדי שהתזמורת מנגנת את "אושר זעליג'ס ניגען" (ביידיש: ניגונו של אשר זעליג, מוכר כניגון "משה אמת" של חסידי ברסלב). בין הספרים שחיבר, מספר ספרים על רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו. נפטר ביום כ"ז בניסן ה'תשכ"ט ונטמן בהר הזיתים. המכתב על נייר מסמכים רשמי במצב טוב מאוד.
שתף את הלוט:
